לא מעט תוארי לעג נכתבו בתקשורת הישראלית (כולל כאן) אודות נעים קאסם, מזכ"ל חיזבאללה שירש את חסן נסראללה לאחר חיסולו ב-27 בספטמבר 2024. שוב ושוב דובר על היעדר הכריזמה, על החלל הגדול שהותיר אחריו קודמו, על מעמדו הנמוך יחסית בקשר מול איראן בהשוואה לנסראללה וכן על הזלזול שהוא זוכה לו בתוך המערכת הפוליטית בלבנון מצד מנהיגי העדות האחרים. אלא שבחלוף כמעט שבועיים של מלחמה בין ישראל לאיראן וחיזבאללה, מתברר כי קאסם מצליח להיות מקבל ההחלטות הבכיר ביותר ולשמר שרשרת מסודרת יחסית של פיקוד ושליטה.
ראשית, בניגוד אולי לאמירות לא זהירות, אין בחיזבאללה סימני התפרקות או התפוררות. יש הצלחות ישראליות אדירות, כולל חיסולים ממוקדים אתמול ושלשום, וכן פגיעה במערך הרקטי ובמפקד בכיר של כוח רדואן, אך ישנה בארגון משמעת ופעיליו סרים למרותו של קאסם ללא עוררין. לצדו מסתבר פועל צוות שמצליח להפעיל את המערכת ברמה כזו או אחרת. המטחים הכבדים לעבר ישראל, במקביל לירי טילים מאיראן, מעידים עד כמה חיזבאללה מצליח לשמר את יכולת הפיקוד והשליטה שלו. לצד קאסם נמצא יו"ר המועצה המבצעת - שהעומד הקודם בראשה, האשם ספי א-דין, חוסל בסתיו 2024 - וכן אחראי אבטחה, אחראי הפיננסים בארגון ואפילו אחראי מודיעין. בתחום זה כבר סובל המזכ"ל החדש מבעיה מאחר שבכירי אגף המודיעין של חיזבאללה חוסלו בתחילת המלחמה, הבכיר שבהם הוא אבו עלי יאסר. גם הדיווחים מהשטח פחות שוטפים ויש קושי של ממש לקאסם וחבריו לצמרת הארגון לקבל תמונת מצב מהימנה ממה שמתרחש בשטח.
האמירה שנשמעה בישראל בתחילת המלחמה כי "חיזבאללה נפל לתוך מארב אסטרטגי של ישראל" בעצם כניסתו למערכה, נשמעת בחלוף כמעט שבועיים לא זהירה מספיק. קאסם וחבריו להנהגת הארגון קיבלו החלטה ברורה ומושכלת לצאת למלחמה מול ישראל, מהרגע שבו ישראל תקפה את איראן וחיסלה את עלי חמינאי, מי שהיה מנהיג רוחני גם עבורה. למעשה עוד לפני תחילת המלחמה, חיזבאללה החליט להיכנס למערכה, אם תקרה, כחלק ממסקנות שאיראן וחיזבאללה הגיעו אליהן לאחר "עם כלביא". חיזבאללה, שתמיד היה הזרוע הארוכה של איראן בקרבת הגבול, נועד כדי לשרת את האינטרסים של איראן ולהרתיע את ישראל שלא לתקוף את מתקני הגרעין שלה. אולם מהרגע שהדבר נעשה, המסקנה הייתה שחיזבאללה חייב להיות הגוף שיגבה את המחיר מישראל.
והוא אכן עושה זאת. מטחי הרקטות הבלתי פוסקים בלילה שבין רביעי לחמישי הוכיחו כי יש עדיין בידי הארגון יכולת אש משמעותית. אמנם המלאים שברשותו עומדים על כ-10% בלבד ממספר הרקטות שהיו בידיו בקיץ 2024, אך עדיין יותר מ-10 אלף רקטות שיכולות לעשות נזק גדול לישראל ולהסיט את משאבי הלחימה שלה מאיראן ללבנון. קצב הירי של חיזבאללה, לפי הצד הישראלי, עומד על כ-90 רקטות ביום, רובן מסוג הגראד המפורסם בקוטר של 122 מ"מ. צריך להדגיש, קהילת המודיעין בישראל לצד חיל האוויר הצליחו בספטמבר 2024 לעשות את הבלתי נתפס כמעט: להשמיד כ-90% ממלאי הרקטות והטילים המדויקים של חיזבאללה, בעקבות מבצע מודיעיני שנמשך שנים על שנים.
חיזבאללה הוא ארגון חלש יותר באופן ניכר מזה שהיה בקיץ 2024, בכל קנה מידה, לא רק בגלל מספר הרקטות שלו שהצטמצם באופן דרמטי. גם האיכות של מפקדיו ירדה - רובם חוסלו, ומפקדים צעירים יותר חסרי ניסיון מונו לתפקיד
חיזבאללה הוא ארגון חלש יותר באופן ניכר מזה שהיה בקיץ 2024, בכל קנה מידה, לא רק בגלל מספר הרקטות שלו שהצטמצם באופן דרמטי. גם האיכות של מפקדיו ירדה - רובם חוסלו, ומפקדים צעירים יותר חסרי ניסיון מונו לתפקיד. כבר כעת בצד הישראלי יודעים לומר בוודאות שכ-300 פעילי חיזבאללה חוסלו מאז תחילת המלחמה. אלא שלמרות כל אלה, גם יחידות החי"ר של חיזבאללה (כוח רדואן) מצליחות להמשיך לפעול, על אף המרדף הבלתי פוסק שמנהל צה"ל נגד אנשי הכוח. ביום שבת שעבר חוסל אבו עלי ריאן, מפקד מרחב דרום לבנון בכוח רדואן. החיסול הנרחב של פעילי רדואן באותם חודשי סתיו 2024, דילל את הכוחות ואת הדרג הפיקודי, אולם גם בימים האחרונים, הצליחו אנשי כוח רדואן להתפרס מדרום לנהר הליטני ומנסים כל הזמן לארוב לכוחות הישראלים שנמצאים שם. באחד המקרים אף הצליחו הכוחות הללו להרוג שני חיילי צה"ל, את מאהר חטאר ואור דמרי ז"ל. כוח רדואן, שנחשב בעבר לחלק מצבא של ממש שתכנן פלישה לגליל וכיבוש חלקים מישראל, משנה כעת כיוון לנוכח המכות שספג והחיסולים המרובים בשורותיו - יותר גרילה ופחות צבא. כלומר בצד הישראלי מעריכים שתוכניות הכיבוש הוחלפו במארבים לכוחות הישראלים וכן מעבר לפעילות גרילה נוסח זו של שנות ה-90: מטעני חבלה, ירי נ"ט וצליפה. גם קבלת ההחלטות בתוך רדואן השתנתה וכעת אין כבר צורך באישור של הפיקוד העליון שיושב בדאחיה להתקפה על הכוחות הישראלים. הפעילים בשטח הם אלה שמחליטים מתי לתקוף ואת מי.
הקשר בפועל עם איראן ניזוק אף הוא קשות, בגלל הפגיעה הנרחבת בשורות פעילי גיס אל-קודס בלבנון ובאיראן שהיו אחראים על הפעלת חיזבאללה. כך קרה השבוע עם חיסולם של שורה של מפקדי שטח בכוח אל קודס שתפקידם היה לקשר בין איראן לחיזבאללה, חמישה מהם בבית מלון בביירות. הרמטכ"ל זמיר חשף אמש כי צה"ל שלשום חיסל את מפקד וסגן מפקד הדיוויזיה האיראנית אימאם חוסיין האמונים על הקשר מול חיזבאללה מהצד של טהרן. ועם זאת המטחים המתואמים מוכיחים כי הקשר נשמר ולא באמת נותק גם עכשיו, וישנו עוד ציר מבצעי פעיל בין איראן לחיזבאללה. ובעיקר: הקשר האידיאולוגי נותר בעינו, המחויבות לטהרן עדיין שם. ככל שהמלחמה נמשכת והנזק ההיקפי ללבנונים שאינם שיעים גדל, כך גם הזירה הפנים-לבנונית העוינת עד כה לחיזבאללה, משנה את פניה ומתחילה להשמיע קולות אחרים. והאיום הישראלי הנוכחי לתקוף את התשתיות של מדינת לבנון ולא רק את חיזבאללה, משחק היישר לידיים של חיזבאללה, שמבקש להוכיח שרק הוא יכול להגן על המדינה. לא הנשיא ג'וזף עאוון ולא ראש הממשלה שלו נוואף סלאם.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.03.26
