אחת הבעיות המרכזיות בסיקור המלחמה מול איראן אינה צבאית אלא תודעתית. גורם בכיר בצה”ל אומר שהציבור בישראל ובעולם כמעט ואינו מבין מה באמת מתרחש שם. הסיבה אינה היקף הפעילות, אלא היעדר התיעוד. בניגוד לזירות אחרות שבהן פועל צה”ל, המערכה בתוך איראן מתרחשת כמעט ללא מצלמות, ללא סרטונים וללא זרם קבוע של תמונות שממחישות את עוצמת התקיפות.
בעזה או בלבנון, כל תקיפה כמעט מתועדת תוך דקות. סרטונים עולים לרשתות החברתיות, תמונות מופצות בערוצי טלגרם, וכל פגיעה הופכת מיד לנושא שיחה בינלאומי. באיראן המצב הפוך: המשטר מגביל את האינטרנט ולעיתים אף סוגר אותו לחלוטין, הגישה לרשתות החברתיות חסומה ברובה, והמידע שיוצא מהמדינה עובר סינון קפדני. המשמעות היא שכמעט ואין תיעוד מהשטח, וגם כאשר מתפרסמות תמונות הן מגיעות באיחור או בצורה חלקית מאוד.
“זה יוצר פער תודעתי משמעותי”, אומר אותו גורם בכיר בצה”ל. “בזירות אחרות הציבור רואה מיד את עוצמת התקיפה. באיראן אין כמעט מצלמות ואין רשת, ולכן קשה להמחיש את היקף הפעילות ואת הנזק שנגרם למשטר”. לדבריו, הפער הזה גורם לכך שהציבור אינו מבין עד כמה רחבה המערכה ועד כמה עמוקות הפגיעות שמתרחשות בשטח.
בצה”ל מדגישים שמאחורי מעט המידע שזולג החוצה מתנהלת מערכה רחבת היקף שמכוונת באופן שיטתי נגד מוקדי הכוח של המשטר האיראני. המאמץ המרכזי בשלב הנוכחי מתמקד בפגיעה בתשתיות צבאיות, במפקדות, במטות פיקוד ושליטה, בבסיסים של משמרות המהפכה ובאתרי בסיג’. אותם כוחות בסיג’ היו לאורך השנים אחד הכלים המרכזיים של המשטר לדיכוי מחאות אזרחיות, כולל בגל המחאות הגדול שפרץ במדינה בשנים האחרונות.
בנוסף פועל צה”ל נגד התשתיות המבצעיות של מערך הטילים האיראני. לפי גורמי הערכה בישראל, בעקבות התקיפות האחרונות המשטר האיראני אינו מסוגל כרגע לייצר טילים בליסטיים חדשים. מדובר בפגיעה משמעותית במיוחד, לאחר שצה”ל תקף באופן שיטתי את כלל שרשרת הייצור של הטילים - החל במתקני הפיתוח, דרך מפעלי הייצור ועד מחסני הרכיבים והתשתיות התעשייתיות שמאפשרות את פעילות המערך.
במקביל פעל חיל האוויר להשגת עליונות אווירית מעל חלקים נרחבים של איראן. לפי גורמים בצה”ל, בתוך פחות מ-24 שעות מתחילת המערכה הצליח חיל האוויר לנטרל חלקים משמעותיים ממערך ההגנה האווירית של איראן. ההישג הזה התאפשר בעיקר בזכות מודיעין מדויק של אגף המודיעין, שאיפשר לתקוף את המערכות הקריטיות כבר בשלבים הראשונים של הלחימה.
במסגרת התקיפות הושמדו יותר מ-120 רכיבי גילוי וכ-100 מערכות הגנה אווירית ברחבי איראן. בנוסף, לפי הנתונים בצה”ל, כ-70 אחוזים ממשגרי הטילים האיראניים הוצאו משימוש וכ-85 אחוזים מיכולות הגילוי של מערכי ההגנה של המשטר נפגעו. הפגיעה הזו איפשרה לחיל האוויר לפעול בהיקפים רחבים יותר ובחופש פעולה גדול בהרבה מעל שטחים נרחבים במדינה.
הפעילות אינה מתמקדת רק באמצעי הלחימה עצמם, אלא גם במערך הפיקוד שמפעיל אותם. בימים האחרונים פועל צה”ל גם נגד שרשרת הפיקוד והשליטה של מערך הטילים האיראני. מפקדים בכירים, בסיסי פיקוד ומפקדות חלופיות הותקפו בכמה מחוזות במדינה, מה שהוביל לפי הערכות במערכת הביטחון לצמצום משמעותי בירי הטילים לעבר העורף הישראלי.
לפי הנתונים בצה”ל, עד כה הושמדו יותר מ-2,200 רכיבים הקשורים למערך הביטחוני של המשטר האיראני - החל בתשתיות מודיעין, דרך מתקני פיקוד ושליטה ועד מתקנים של משמרות המהפכה וכוחות ביטחון הפנים
לפי הנתונים בצה”ל, עד כה הושמדו יותר מ-2,200 רכיבים הקשורים למערך הביטחוני של המשטר האיראני - החל בתשתיות מודיעין, דרך מתקני פיקוד ושליטה ועד מתקנים של משמרות המהפכה וכוחות ביטחון הפנים. מדובר בעבודה מודיעינית מורכבת וסיזיפית, שמבוססת על שילוב בין מקורות מידע שונים ועל פעילות מתמשכת של אלפי אנשי מודיעין באמ”ן שמאתרים מטרות חדשות לתקיפה.
בצה”ל מזהים סימנים לשחיקה בצד האיראני: לפי הערכות במערכת הביטחון, אלפי אנשי משטר נהרגו ועשרות אלפים נפצעו במהלך התקיפות והפעילות המבצעית. לצד זאת נרשמת ירידה במורל בקרב חלק מהכוחות, ואף מופיעות אינדיקציות לתופעות של אי-רצון לפעולה, עריקות וסירובי פקודה.
בצה”ל מדגישים שהמערכה אינה מוגבלת בזמן אלא בהשגת היעדים שהוגדרו. הסרת איום שנבנה במשך עשרות שנים אינה יכולה להתרחש בתוך ימים ספורים, אך במערכת הביטחון מעריכים שחלון ההזדמנויות שנוצר כעת מאפשר לישראל לבצע פגיעה עמוקה בתשתיות הכוח של המשטר האיראני.
לפי גורמים בצה”ל, ההישגים עד כה עולים על הציפיות המוקדמות של מערכת הביטחון - הן בהיקף הפגיעה במערכי הטילים וההגנה האווירית והן בעומק החדירה למוקדי הכוח של המשטר. במילים אחרות: גם אם הציבור כמעט ואינו רואה את התמונות, בשטח מתבצעת אחת הפגיעות המשמעותיות ביותר שספג המשטר האיראני בעשורים האחרונים.
