הציוץ של איש הטלוויזיה הבריטי פירס מורגן, שהפך בשנה שעברה לאחד המבקרים הבולטים ביותר של ישראל, אומר כמעט הכל לגבי עמדתם של תושבי הממלכה לגבי התפתחות המלחמה באיראן: "לא רק שאיראן שיקרה במצח נחושה לגבי טווח הטילים שלה, שיכולים לפגוע בבריטניה", כתב מורגן, "אלא שלנו יש אפס - אני חוזר, אפס - הגנה נגד הטילים האלו. זה מאוד מדאיג".
הציוץ הזה וציוצים רבים כמותו מתפרסמים לאחר דיווחים לפיו האיראנים ירו שני טילים בליסטיים אל הבסיס האמריקני-בריטי "דייגו גרסיה" באוקיינוס ההודי, המכונה "אי המפציצים", שנמצא במרחק של כ-3,800 קילומטר מהמשגר באיראן.
אחד מהטילים יורט ואילו השני החטיא את המטרה. בעקבות הירי, הרמטכ"ל אייל זמיר אמר כי לאיראנים יש יכולות לירות טילים בליסטיים שיכולים להגיע לאסיה, אפריקה ואירופה, וכי איום הטרור האיראני הוא גלובלי ומהווה סכנה גם על ברלין, פריז, לונדון וערים אחרות בבריטניה.
החדשות הללו עוררו פאניקה לא קטנה בציבור הבריטי שעד עכשיו חי די בשלווה עם מאות הטילים ששוגרו לעבר מטרות אזרחיות בישראל. נציגי הציבור ניסו להוריד את מפלס החרדה. "אין לנו שום הערכה כדי לבסס את הטענה הישראלית", הגיב סטיב ריד, שר הדיור, קהילה ושלטון מקומי וחבר קבינט בממשלה הבריטית, "אנחנו לגמרי מסוגלים לשמור על הביטחון ועל המדינה שלנו". ריד סירב לפרט עד כמה רחוקים היו הטילים האיראניים מלפגוע בטריטוריה הבריטית.
"בריטניה חסרת הגנה"
אך לא כולם סבורים שהמצב תקין. "אנחנו צריכים לקחת ברצינות את האזהרות של ישראל", אמר סר ריצ'רד שירף, גנרל בצבא הבריטי ומפקד בנאט"ו לשעבר לתאגיד השידור הבריטי BBC: "אבל אסור לשכוח שלישראל יש אינטרס להגיד כאלו דברים".
מומחי ביטחון בריטיים טענו שטילי "חורמשר" שנורו לכיוון הבסיס הבריטי צריכים להוות קריאת השכמה עבור הממשלה בלונדון. לפי ההערכות הללו, איראן הוכיחה את יכולתה וכוונותיה לשים את לונדון כמטרה, וכי במקרה כזה לאזרחים הבריטיים יהיו רק עשרים דקות למצוא מחסה מרגע השיגור ועד נחיתתו. בריטניה עצמה תצטרך להסתמך על מערכות הגנה אוויריות גרמניות או אמריקניות שמוצבות במזרח אירופה.
"בריטניה חסרת הגנה", ציין עיתון ה"דיילי מייל", שהבהיר כי לבריטניה אין כל מערכות הגנה אוויריות. "אין לנו הגנות למנוע התקפות עלינו", ציין עיתון ה"סאן", וגם עיתון ה"טלגרף" כתב בכותרתו כי "בריטניה חסרת הגנה מול הטילים האיראנים". היום צפוי קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, לקיים דיון על השפעות המלחמה באיראן על הכלכלה הבריטית.
הירי לבסיס "דייגו גרסיה" מגיע אחרי שבריטניה הכריזה בתחילת המלחמה כי לא תאפשר לצבא ארה"ב להשתמש בבסיסיה לתקוף באיראן. היא שינתה את החלטתה לאחר שטילי החיזבאללה נורו על בסיס חיל האוויר הבריטי בקפריסין.
דייגו גרסיה הוא אי קטנטן - שטחו רק 30 קמ"ר - אבל הוא הגדול מבין 60 האיים שמהם מורכב ארכיפלג צ'גוס שבמרכז האוקיינוס ההודי. באי פועל מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת בסיס אווירי אסטרטגי שארה"ב חוכרת מבריטניה, כשלפי ההסכם הנוכחי ביניהן החכירה תימשך לפחות עד 2036.
בבסיס חיים כ-2,500 אנשי צוות, רובם אמריקנים ומיעוטם בריטים, ויש לו חשיבות אסטרטגית לפעילותה של ארה"ב באזור. הוא סייע לה רבות במלחמות באפגניסטן ובעיראק, ובעבר דווח כי ה-CIA הפעיל בו גם "אתרים שחורים", המתקנים הסודיים והלא-רשמיים שסוכנות הביון האמריקנית הקימה מחוץ לגבולות ארה"ב, ושבהם עברו חשודים בטרור עינויים.
באפריל אשתקד טראמפ שלח לאי שליש מצי מפציצי ה-B-2 - חמקנים שמסוגלים לשאת את "אם כל מפצחות הבונקרים" - במסר מאיים ברור לאיראן. בסופו של דבר האמריקנים תקפו את אתרי הגרעין האיראניים לפני סיום מלחמת "עם כלביא" - אבל בעזרת מפציצים שהגיעו מארה"ב.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.03.26
