"אם מישהו מדמיין לעצמו שבסוף המלחמה הזו איראן לא תוכל לשגר טילים לישראל – אז זה דמיון שווא", כך אמר לי אמש בכיר במערכת הביטחון. "האם יכולותיהם לשגר נשחקות, נגרעות? כן. אבל תחשוב על זה כמו סיר עם מים מבעבעים. אנחנו גם מטפלים במים, וגם מכסים את הסיר כדי שהאפקט יהיה מצומצם יותר". הוא לא היה יכול לפרט על מהות הדימוי. הנה השורה התחתונה: למרות הרושם הקשה של האירועים האחרונים בערד ובדימונה, היכולות האיראניות לא משתפרות או מתרחבות. הפגיעה היא בעיקר היבט של סטטיסטיקה, אם כי אי-אפשר להכחיש שיש מיירטים – ויש מיירטים. "זה לא כיף להיות כרגע באחת מיחידות הטילים במשמרות המהפכה", סיכם הבכיר ביובש, "מצבם קשה ומחמיר". אך מצד שני, איראן תמשיך – כך מעריכים בצה"ל – לשגר למדינת ישראל גם אם המלחמה תסתיים עוד שבוע, או עוד שבועיים. היכולת שלה פוחתת, אבל לא תדעך לאפס המוחלט.
במובן רב, המלחמה הזו היא ערבוב של אילוצים ומלכודות. עד הרגע הזה, בטהרן לא מוכנים לשקול – לפחות לא בפומבי – פשרה על תוכניתם הגרעינית, תוכנית הטילים ומימון הטרור באזור. אם היו מוכנים לעשות זאת, די ברור שארה"ב הייתה מכתירה את המלחמה כהצלחה מסחררת. מנקודת מבט איראנית, הסכמה לתנאי ארה"ב שקולה לכניעה ממש, לחזרה אל הימים שבהם השגריר הבריטי היה מנהל את המדינה מאחורי הקלעים מביתו רחב הידיים בטהרן. נקודה מהותית: באיראן עוד משוכנעים שתכלית המלחמה היא שינוי המשטר (ומדוע שלא יחשבו כך, לאחר ההצהרות הפומביות של נתניהו ורבים אחרים). עבור משמרות המהפכה, צפוי להיות שלב שני להתקפה הישראלית-אמריקאית, והוא יתחיל "אחרי שהפצצות יפסיקו ליפול", וזה השלב המסוכן באמת: האפשרות של הפלת השלטון. הפגנת חולשה חיצונית מזמינה את ההסתערות הפנימית, אומרים חסידי הקו הקשה שנמצאים כעת בשלטון. פתיחת מצר הורמוז תהיה שקולה להתקפלות, ותיטול מאיראן את הנשק הכי מוצלח שלה, שוב, לתפיסתה-שלה, האיום על הכלכלה העולמית.
1 צפייה בגלריה
היכולת של איראן פוחתת, אבל לא תדעך לאפס המוחלט. ההרס בערד לאחר פגיעת הטיל, אתמול | צילום: יובל חן
מצד שני, אם איראן לא תוותר בנקודות הללו, ארה"ב יכולה לעשות שימוש בכוחה העצום.
מנקודת המבט של המערב, פתיחת הורמוז בכוח תיקח זמן, ותגבה קורבנות. זה זמן שאין הרבה ממנו; לפי כל ההערכות, שעון הסיום דופק. האם זה שבועיים, קצת יותר, או קצת פחות, איש לא מתחייב. אבל זו לא תהיה "מלחמה ללא סוף", אם לצטט את הבכירים האמריקאים. האם ארה"ב מוכנה להמשיך עוד זמן רב? אולי. אבל המסר המתקבל במזרח התיכון (ובכלכלה העולמית) הוא שלא. והמסר הזה מעניק תקווה רבה לאיראן.
פתיחה בכוח של המצר יכולה להוביל להתקפה איראנית על מתקני אנרגיה באזור, באורח שיגרום לכך שהמצר יהיה פתוח אבל נפט לא יופק – ואז כל התכלית נמחקה. גם הדיבור על לכידת האי חארג – טרמינל הנפט האיראני, שמספק 90% מהייצוא – סובל משטחיות. לאיראן יש אפשרויות להשתמש בטרמינלים אחרים, באיים אחרים. בשנות הלחץ המאסיבי על טהרן, היא ירדה בייצוא הנפט שלה ב-90% מבלי שמדיניותה השתנתה מהותית. השתלטות על חארג אינה שקולה לפתיחת המצר.
איראן ממשיכה להפיק לפחות מיליון וחצי חביות ביום. המשטר ממשיך ליהנות מרווחים גואים של נפט, בשעה שהוא חונק את הכלכלה העולמית. אך פעולה צבאית מאסיבית שעוצרת את המצב הלא-נורמלי הזה יכולה לחנוק את הכלכלה העולמית אף היא, בפגיעה עמוקה בתשתיות נפט ואנרגיה כתוצאה מהסלמה נוספת
איראן ממשיכה להפיק לפחות מיליון וחצי חביות ביום. המשטר ממשיך ליהנות מרווחים גואים של נפט, בשעה שהוא חונק את הכלכלה העולמית. אך פעולה צבאית מאסיבית שעוצרת את המצב הלא-נורמלי הזה יכולה לחנוק את הכלכלה העולמית אף היא, בפגיעה עמוקה בתשתיות נפט ואנרגיה כתוצאה מהסלמה נוספת. החשש מאינפלציה ובעיות שרשרת אספקה מעמיקות הן ההסבר להקלת הסנקציות על נפט איראני שנמצא במיכליות בים. זה אירוע פרדוקסלי שמעיד על האילוץ היסודי: צריך זרימה של נפט כדי להילחם, אבל מזרימת הנפט איראן נהנית.
את הקשר הגורדי המפותל הזה מנסה הנשיא טראמפ לחתוך במהלומת חרב אחת – האולטימטום שהציג ואמור לפקוע הלילה, ותכליתו להכניע את איראן סביב הורמוז – או לדחוף אותה לבקש מו"מ דחוף. האיראנים כבר הודיעו שלא יפתחו את מצר הורמוז, ואם תחנות הכוח שלהם יותקפו – הם יגיבו נגד מטרות אנרגיה ברחבי המפרץ ותחנות כוח בישראל, כמו גם סגירה גמורה של המצר (הם מנסים להעלות עוד את מחיר הנפט). באופן כללי, ההצהרות הפומביות של טהרן מרמזות על ביטחון גובר ויוהרה יוצאת דופן; מדרישות ל"פיצויים" ועד ל"פינוי כל הבסיסים האמריקאיים" באזור.
האיום האמריקאי מזיז משהו בטהרן; האיראנים הוציאו שורה של הודעות בהן הם מיתממים לגבי המצר ותעבורת ספינות בו. אך במערב לא יודעים להעריך אם טהרן תתקפל בשלב זה, בין היתר כי זו מעריכה שהצד האמריקאי והישראלי אינם רוצים או מסוגלים להסלים. זו מיסקלקולציה של איראן; כבר פעמיים בשבועות האחרונים הודיעו האמריקאים לעמיתיהם במערכת הביטחון הישראלית להיערך להתארכות המלחמה. בישראל מעריכים שמדינות נוספות יצטרפו, אבל זו הערכה ששמענו כבר לפני שבועיים.
