לרגע היה נדמה שסוף כל סוף קם לנו צ'רצ'יל. מנהיג מערבי שמישיר מבט אל האויב של העולם החופשי, של המוסלמים, של כל מי שנמצא תחת שליטתו או השפעתו – ולא ממצמץ. הנה לנו מנהיג שמסרב להיבהל גם מדעת הקהל העוינת, בתוך ביתו שלו. הנה לנו מנהיג שיוצא למלחמה המוצדקת ביותר מאז המלחמה בנאצים. היו לנו מספיק צ'מברליינים, אמר טראמפ בעצמו, כשלגלג על המנהיגים הרופסים של מדינות אירופה, ועשה את הדבר הנכון. בניגוד לעלילות – זו לא הייתה ישראל ששכנעה את טראמפ לצאת למשימה של הבסת ראש ציר הרשע במזרח התיכון. זו הייתה החלטה של נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו. כמעט בכל מובן אפשרי – הוא לא בכיס של ישראל. וכמעט בכל מובן אפשרי – ישראל בכיס שלו. גם בעניין של הפסקת אש – ישראל תעשה בדיוק מה שטראמפ יכפה עליה.
ייתכן שמדובר בהונאה. ייתכן שטראמפ זקוק לחמישה ימים נוספים כדי להתארגן. ייתכן שטראמפ היה קשוב לאיומים של איראן לפגוע במתקני האנרגיה של כל מדינות המפרץ – ונאלץ לחפש דרך כדי להתגבר על החששות שלהן מהרס וחורבן. אבל יש חשש שפעם נוספת יתברר שאיראן אף פעם לא מנצחת מלחמה, אבל אף פעם לא מפסידה במשא ומתן. היא רצתה להחליף זירה. ואולי היא הצליחה. כך שגם אם טראמפ לא התכוון להתקפלות, מרגע שהוא נכנס למסלול של משא ומתן – איראן נמצאת בדיוק במקום שבו היא רצתה להיות.
לפי ההתבטאויות של טראמפ אתמול, נדמה שהוא הולך להגשים את כל מטרות המלחמה. לא עוד פיתוח יכולת גרעינית. העברת האורניום לידיים אמריקאיות. הגבלת הפיתוח והייצור של טילים בליסטיים. פתיחה של מצרי הורמוז. נפלא? לא כל כך מהר. משום שכבר היינו בסרט הזה. לאחר מלחמת 12 הימים שמענו גם את נתניהו וגם את טראמפ בסדרה של הצהרות על הניצחון המוחלט. "מתקני הגרעין של איראן הושמדו – וכל מי שטוען משהו אחר – מפרסם פייקניוז", קבע דונלד טראמפ ב-25 ביוני 2025, בהודעה רשמית של הבית הלבן, בסיום אותה מלחמה. "ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים ... השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן", אמר בנימין נתניהו בהודעה מיוחדת ב-24 ביוני 2025.
אלה היו הצהרות שווא. הרי עם פתיחת הסבב הנוכחי אמרו טראמפ ונתניהו: אנחנו יוצאים להשמיד את מתקני הגרעין, את מאגר הטילים ואת תעשיית ייצור הטילים. כלומר, חזרנו לנקודת ההתחלה. כבר למעלה משלושה שבועות שארה"ב וישראל מפציצות את תעשיית ייצור הטילים של איראן – ומותר לחשוד שהיא עדיין לא הושמדה. כבר למעלה משלושה שבועות שהמלחמה נמשכת – ויש צורך בשבועות ארוכים של הפצצות כדי להשיג את המטרות. ובכלל, אפשר וצריך לסלוח להם על ההצהרות הבומבסטיות מחודש יוני אשתקד. אבל להתקפל עכשיו? להשאיר את שלטון הרשע על מכונו? הם בעצם אומרים לנו, טראמפ ונתניהו, שגם אם ההנהגה הוותיקה הושמדה והפגיעות קשות – המטרות לא הושגו. המשטר נשאר.
לפי דוח מקיף, מפורט ומרתק של ממר"י (המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון), כבר מאוקטובר 2025, פיתוח הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים קיבל תאוצה דווקא לאחר המכות שחטף המשטר במלחמת 12 הימים
וגרוע מכך, לפי דוח מקיף, מפורט ומרתק של ממר"י (המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון), כבר מאוקטובר 2025, פיתוח הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים קיבל תאוצה דווקא לאחר המכות שחטף המשטר במלחמת 12 הימים. העובדה שכבר כמעט חודש איראן מחזיקה מעמד, משגרת טילים לכל רחבי המזרח התיכון, כולל שני טילים למרחק של קרוב ל-4,000 ק"מ, וגם חונקת את כלכלת האנרגיה העולמית, על ידי סגירת מצרי הורמוז – מעידה על כך שהיכולות של איראן הרבה יותר גדולות מכל הערכות המודיעין. זה אומר שהמלאכה עדיין מרובה. והפסקת אש היא עייפות ואיבוד סבלנות מצד ארה"ב, וכושר סיבולת אדיר של המשטר האיראני.
ובכל מקרה, גם הסכם שיכלול את כל מה שהבטיח אתמול טראמפ לא יהיה סוף פסוק. משום שראשית, השם הנוסף של המשטר הנוכחי הוא הונאה. ושנית, מדובר בהפקרה של בין שמונים לתשעים אחוז מהאיראנים עצמם. הם יצאו לרחובות ונהרגו בהמוניהם, כדי להשיג שינוי. טראמפ הבטיח לעזור, אבל ההסכם, אם ימומש, מפקיר אותם. רק לפני ימים בודדים הוצאו להורג שלושה צעירים שהשתתפו בהפגנות, ביניהם המתאגרף הידוע, סלאח מוחמדי.
ולמרות הכל, צריך להמתין. המבחן יהיה ביישום התנאים שטראמפ הציג אתמול. האם האורניום אכן יועבר לארה"ב? האם יהיה איסור על המשך הקשר עם השלוחות? האם אכן המשטר יתחייב על הפסקת ייצור הטילים? וגם אם התשובה תהיה חיובית, לפחות במסגרת ההסכם שאולי יתגבש, כאשר מדובר בשלטון האיראני – הניצחון הוא בעצם העובדה שהשלטון נותר על כנו. כל שאר ההפרות יגיעו בהמשך.
