בחלוף כמעט חמישה שבועות מאז תחילת המלחמה מול איראן וחיזבאללה, אפשר כבר לקבוע במידה רבה של זהירות שלמרות מה שמספרים לנו מעריציו של נתניהו, "נס לא קרה לנו". רובנו בילינו את ליל הסדר בממ"ד או במקלט, חלקנו לא הצליחו להגיע לליל הסדר בכלל לנוכח מטחי הטילים שנורו לעבר ישראל בערב החג. זו לא תקופה של נס. המשטר באיראן מגלה סימני התאוששות ושרידות ולא רק שמצליח לשגר טילים לעבר ישראל ורקטות בתיאום עם חיזבאללה, אלא שגם מצליח לסגור את מיצרי הורמוז ולהשפיע דרמטית על שוק האנרגיה העולמי.
נכון, ההישגים הישראלים שנרשמו בימים הראשונים של המלחמה היו מרשימים והנחיתו מכה קשה על איראן – אך המטרה המיוחלת, ש"לשמה התכנסנו", כלומר הפלת המשטר ו/או מסירת האורניום המועשר, אינה נראית באופק בשלב זה. ההישגים הצבאיים הטקטיים, גדולים וסמליים ככל שיהיו (חיסולו של עלי חמינאי), לא תורגמו לניצחון מדיני כזה או אחר. במקומו של חמינאי מונה בנו, הצעיר והקיצוני יותר שמושפע מאוד ממשמרות המהפכה. המחאה נגד המשטר באיראן ייתכן שתתפרץ "במוקדם או מאוחר", כפי שאומר נתניהו, אלא שהשאלה כמה מאוחר וכמה מוקדם. בנוסף, לפי הצהרותיו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, הוא אינו מתכוון אפילו לדרוש את מסירת האורניום המועשר ברמות של 60% לידי המערב במו"מ על הפסקת האש, אולי בתקווה שהוא קבור לו אי שם מתחת להריסותיו של כור גרעיני כזה או אחר.
אך כאן צריך להיות מדויקים וכנים למרות דרישותיו של נתניהו שהתקשורת תהפוך ללהקת מעודדות: יש סיכוי מסוים שבמערב לא יודעים היכן כל האורניום המועשר נמצא וישנו סיכוי סביר שהאיראנים ינסו להעשיר את האורניום הזה לרמה צבאית של 90% במיקום לא ידוע לקהילות המודיעין האמריקאית והישראלית.
הבעיה האחרת שמונחת לפתחה של מדינת ישראל, היא כמובן חיזבאללה. בחזית הזו הנסים שקרו לנו בספטמבר 2024, הישגים סופר דרמטיים ומשמעותיים - הביפרים, חיסולי הבכירים ומעל הכל הפגיעה במאגרי הרקטות של חיזבאללה, עדיין לא הספיקו למחוק את הארגון. זו החזית הקשה ביותר שעמה מתמודדת כיום מדינת ישראל, אפילו יותר מאיראן. חיזבאללה הוכיח מעל הכל שרידות. למרות המכות הקשות, נותרו ברשותו מספיק רקטות, גם מעבר לליטני. כלומר גם אם ישראל תשלוט בשטח שעד הנהר, הדבר לא ינטרל את היכולת של חיזבאללה להמשיך לשגר רקטות לתחומי ישראל.
נתניהו מנסה בכוח לייצר תחושה של אופוריה, של נס. זה אינו המקרה וחבל שנתניהו ושר הביטחון שלו ישראל כ"ץ אינם אומרים את האמת לציבור הישראלי
בעימות עם הארגון השיעי נרשמות הצלחות משמעותיות בכל יום, כמו חיסולו של מפקד החזית הדרומית בחיזבאללה ביום שלישי, חאג' יוסף איסמעיל האשם, בסיכול ממוקד בביירות. מדובר ביורש של עלי כרכי שחוסל יחד עם חסן נסראללה בספטמבר 2024. ועדיין, חיזבאללה מוכיח שרידות והצליח לגרום גם לאבידות לצה"ל בשבוע החולף. "כוח רדואן", למרות שספג מכות צבאיות קשות, הצליח מאז תחילת המלחמה הנוכחית לנייד קרוב ל-1,000 פעילים מדרום לליטני כדי לפגוע בכוחות הישראלים שם. להערכת ישראל כ-200 מהם נהרגו, אך האחרים עדיין שם, מנסים לזנב בכוחות. ממש כמו במקרה של חמאס בעזה והמקרה של המשטר באיראן, ללא מהלך מדיני משלים - סוף הלחימה מול חיזבאללה תהיה האור הירוק להכנות לסבב הבא.
אבי יששכרוף צילום: יובל חןבשורה התחתונה, אין כאן נצחונות קלים ואין צורך לצאת בחגיגות. יש פה מלחמה ארוכה שספק אם יהיה לה סוף בשנים הקרובות. נתניהו מנסה בכוח לייצר תחושה של אופוריה, של נס. זה אינו המקרה וחבל שנתניהו ושר הביטחון שלו ישראל כ"ץ אינם אומרים את האמת לציבור הישראלי. כ"ץ, נזכר אתמול לאיים (שוב) על מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם, שהוא עתיד להיות מחוסל, באיום שנועד בעיקר לאזני מצביעי הליכוד.
במקום לומר את האמת, האישים הללו ותומכיהם, תוקפים את התקשורת על כך שהיא מביאה עובדות בפני הציבור הישראלי. הזעם על כך שה"חמוצים", ה"ממורמרים" הורסים להם את קמפיין הבחירות של נתניהו מובן, אבל רוב הציבור מרגיש על בשרו את האמת הקשה, נטולת הניסים.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.04.26
