ב-2009 היו בכירי ממשל אובמה מודאגים שראש ממשלת ישראל עומד לשגר התקפה על איראן בלי לעדכן אותם, זאת אחרי שכבר הבהירו את התנגדותם למהלך. אובמה הורה להתחיל את מה שכונה בבית הלבן "ביבי-סיטר" - רכבת אווירית של בכירים אמריקאים שמטרתה לבדוק שישראל לא יוצאת משליטה. שר ההגנה רוברט גייטס נחת בישראל ביולי של אותה שנה, שבועות ספורים בלבד לאחר ש"המהפכה הירוקה" הוציאה מאות אלפי מפגינים לרחובות המדינה. "המשטר האיראני שברירי", אמר נתניהו לגייטס וטען שאם הצבאות של שתי המדינות יתקפו ביחד זה יעשה הרבה יותר מאשר רק לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית - זה יפיל את השלטון.
שר ההגנה האמריקאי שמע ולא הסכים לאף מילה. הוא אמר לנתניהו כי ההיסטוריה מוליכה אותו שולל. בשורה התחתונה, גייטס אמר אז לנתניהו שאין על מה לדבר, ושישכח מזה. נתניהו אולי הבין ובסופו של דבר אכן לא תקף תחת אובמה. אבל הוא בהחלט לא שכח וכשהסיטואציה ההיסטורית חזרה על עצמה, הוא שב והציע את אותו רעיון, אלא שהפעם מצא בן ברית הרבה יותר קל לשכנוע בבית הלבן. וזו הנקודה ממנה הכל התחיל: התקווה הגדולה של ארצות הברית וישראל להפיל את המשטר תוך ימים ספורים.
1 צפייה בגלריה
ספינה לאחר שעברה את מיצרי הורמוז, אתמול
ספינה לאחר שעברה את מיצרי הורמוז, אתמול
ספינה לאחר שעברה את מיצרי הורמוז, אתמול
(Francis Mascarenhas, REUTERS)
רק בשבוע האחרון מזעיק פיקוד המרכז של ארצות הברית את הכוחות הקרקעיים כדי לפתוח את מיצרי הורמוז. אבל האם ייתכן וסנטקום לא חשבו על זה מראש, על התסריט שכתוב בכל ספר בסיס על איראן? ההסבר היחיד לאזעקה המאוחרת, זולת הטענה שכל פיקוד המרכז ואלפי קציני המודיעין שלו הם אדיוטים גמורים, הוא שבארצות הברית תיכננו מערכה קצרה מאוד, וכזו יכולה להתרחש רק כאשר מפילים את השלטון. טראמפ הסגיר את עצמו בנאום, כנראה בפליטת פה, כשאמר שהוא העריך שהמלחמה תסתיים תוך שלושה ימים, זאת בסתירה מוחלטת לטענות של הממשל בגירסאות המאוחרות שדיברו על שבועיים ואולי חודשיים, אבל תמיד - עוד רגע זה נגמר (העיקר שלא יעלו עוד את מחירי הנפט), ושכאילו טראמפ אמר זאת מהתחלה. בדרך, סיפק טראמפ הסבר מוזר כאילו בעצם כבר היה שינוי משטר, כלומר שמוג'תבה חמנאי, זה שעכשיו הרגו לו את ההורים, האישה והילדה, יהיה בוודאות הרבה יותר מתון מאבא שלו. למי שהיה ממש במתח אבל לא הצליח להישאר ער בין כל האזעקות עד לנאום הדחוף לאומה המובטח-להיות-כה-דרמטי של הנשיא טראמפ בליל שבת בארבע בבוקר שעון ישראל (תשע שעון וושינגטון), אפשר לתמצת אותו בשלושה משפטים:
1. המלחמה של ישראל וארצות הברית נגד איראן ממש אוטוטו מסתיימת והשיגה את כל יעדיה, אלו שהוגדרו במדוייק עוד ביומה הראשון. 2. את היעדים שהיא לא השיגה - אנחנו גם לא רוצים להשיג. 3. אם איראן תעמוד בדרכנו מלהשיג אותם - נחזיר אותם לתקופת האבן.
מעבר לכך שהטקסט הזה כולל איום מפורש בביצוע פשעי מלחמה - פגיעה בתשתית אזרחית ברמה של להחזיר מדינה לתקופת האבן, משהו שמשול לשימוש בנשק גרעיני - הוא שילוב של שקרים וסתירות פנימיות, שצריכות להדאיג כל אדם שמבין את הכח שיש בידי מנהיג העולם החופשי.
מעבר לשאלת המטרות הראשוניות, עולה התהייה האם טראמפ באמת לא מעוניין לפתוח את מיצרי הורמוז, משימה שעכשיו הוא אומר שצריכה ליפול על כתפי מדינות אחרות (כי ממילא ארצות הברית לא מעבירה כמעט את הנפט שלה משם). שאלה נוספת, היא האם הוא לא מעוניין לשים את ידו על כ-430 קילוגרם האורניום המועשר שיכול לשמש להרכבה של 11 פצצות גרעין. גם העניין הזה הוגדר ביעדים האפשריים להשגה בדיונים של שני הצבאות, והוא יעד מכובד וחשוב מאוד. אבל עכשיו הנשיא טראמפ הודיע שגם זה לא מעניין אותו כלל.
רוביו בעצם מוחק מהרשימה את סיכול פרוייקט הגרעין האיראני, זה שטראמפ כבר אמר שלא קיים בסיבוב הקודם, אחרי שהמטוסים ששלח "מחקו" את אתרי הייצור של הפרוייקט
ביום שני מזכיר המדינה רוביו נזף במראיינים שלו ברשת ABC ששאלו אותו על מטרות המלחמה הלא ברורות ואמר: "המבצע הזה, בסדר - וזה מה שזה [כלומר מבצע, לא מלחמה] עוסק במטרות ספציפיות מאוד. הנשיא הציג אותן בלילה הראשון של המבצע. אחזור עליהן בפניכם עכשיו כי אני שומע הרבה דיבורים על כך שאנחנו לא יודעים מהן המטרות הברורות. הנה הן", והוסיף בנימה ברורה של לעג: "אתם צריכים לרשום אותן", יעני שלא אצטרך לחזור על הכה ברור מאליו שוב. "אחת - השמדת חיל האוויר שלהם. שתיים - השמדת חיל הים שלהם. שלוש - צמצום חמור ביכולת שיגור הטילים שלהם. ארבע - השמדת המפעלים שלהם כדי שלא יוכלו לייצר עוד טילים ויותר רחפנים שיאיימו עלינו בעתיד. כל זאת כדי שלעולם לא יוכלו להסתתר מאחוריו כדי להשיג נשק גרעיני". הדברים נאמרו בהחלטיות ובביטחון, רק שהם אינם נכונים ואינם מתיישבים כאמור עם ההצהרות בתחילת המלחמה. בעולם של רוביו היעד לא היה להשמיד את כל הטילים, אלא רק לצמצם את מספרם, כשהוא נוקב בהשמדת חיל האוויר וחייל הים, שתי מטרות לא חשובות ובטח לא קיומיות שעברו לקדמת הבמה רק אחרי שהושגו כדי שיהיה אפשר להגיד שהצליחו במשהו. רוביו בעצם מוחק מהרשימה את סיכול פרוייקט הגרעין האיראני, זה שטראמפ כבר אמר שלא קיים בסיבוב הקודם, אחרי שהמטוסים ששלח "מחקו" את אתרי הייצור של הפרוייקט. לא רק שהיעדים האלו שונים לגמרי ממה שרוביו טען שטראמפ אמר, אלא שהוא "שכח" לגמרי את היעד המרכזי - שינוי המשטר. וזו רק טעימה מעולם האתלטיקה של בכירי המימשל, מהנשיא ודרומה. דילוג שקשה לעקוב אחריו בין מטרות להישגים, בין הישגים לא חשובים להישגים שלא הושגו, ובין יעדים מעורפלים שאי אפשר למדוד, לשקרים של ממש.
אחרי שנתניהו הבין שלא יוכל להרים שוב את השקרים כמו בסיום הסיבוב הקודם ביוני אשתקד, אז דיבר על כך שבזכותו הוסרו "שני איומים קיומיים", גם הוא כמו טראמפ מנסה לקרוא את השטח, ולהתאים בדיעבד את האיסטרטגיה. "אני רוצה להגיד לכם שבמהלך השנים, כל אלה [ההתחמשות והעזרה לארגוני הטרור] עלו לאיראן כמעט טריליון דולר." הוא ממציא הערכה שלא נשמעה מעולם, אין לה שום תיקופים אבל יש לה מעלה גדולה אחת הנחשפת בפאנץ' בסוף הפיסקה – "ועכשיו אפשר לומר: הטריליון ירד לטמיון."
אבל אחרי הכל, בשורה התחתונה אף אחד מהמבצעים לא הגדיל את המרחק של איראן מייצור פצצת גרעין ראשונה. ולכן נתניהו שפתאום אומר על המשטר "שבמוקדם או במאוחר - סופו ליפול", כבר לא מדבר על הסרת האיום הקיומי
אבל אחרי הכל, בשורה התחתונה אף אחד מהמבצעים לא הגדיל את המרחק של איראן מייצור פצצת גרעין ראשונה. ולכן נתניהו שפתאום אומר על המשטר "שבמוקדם או במאוחר - סופו ליפול", כבר לא מדבר על הסרת האיום הקיומי שהוא זה שיבטיח את קיום המדינה לדורי דורות, אלא אומר שסוד השרידות טמון בכלל במקום אחר. כלומר, "כולנו נדרשים להמשיך לעמוד איתן" (מאחורי נתניהו כמובן), "וכך נבטיח בעזרת השם את נצח ישראל".