"לא ברור שנגמר ומה שנגמר - לא ברור" סיכם אמש איש מילואים, קצין בכיר מאוד בדימוס, שגויס בתחילת המלחמה לפני שנים רבות, כלומר קצת לפני 28 בפברואר השנה. לא ברור שנגמר כי על פניו מדובר רק בהפסקת אש מוגבלת זמנים לצורכי משא ומתן. בפומבי איראן מעלה דרישות שייראו לעיניים ישראליות ואמריקאיות מוטרפות, מקוממות, הזויות - בין היתר תשלום פיצויים אסטרונומיים שהיא תקבל (איראן בעיני עצמה לא צריכה לשלם פיצויים לאלפים הרבים של משפחות שאיבדו את יקיריהן), לאיך היא רוצה לסיים את האירוע.
אבל במגעים עם מדינות מתווכות האיראנים מדברים בלשון אחרת, ומציעים תנאים שיהיו בערך באותו קו כמו שהציעו בשיחות עם ארצות-הברית בז'נבה לפני פרוץ המלחמה. אם זה אכן מה שייחתם - לרבות דילול האורניום המועשר או שיגורו לרוסיה, צמצום בהעשרת האורניום, הבטחה איראנית להפסיק לתמוך בשלוחים (פרוקסי) ובונוס אישי מטעמו של מוג'תבא - פתיחת מצרי הורמוז לשיט חופשי, רבים יגידו שעוד אפשר איכשהו לחיות עם זה.
אבל סיום כזה מעלה כמובן את השאלה - אז בשביל מה היה כל העניין אם בסופו חזרנו לנקודת ההתחלה. איראן הודיעה שעל שני התנאים שאותם לא הסכימה לקבל בז'נבה גם כעת אין על מה לדבר - לא תהיה אפס העשרה, כלומר איראן לא תפרק את מה שנשאר לה ולא תחדול מלשקם את "מעגל הדלק הגרעיני", מערך העשרת האורניום. האיראנים רואים בכך, הם טוענים, עניין של גאווה לאומית וזכות טבעית שיש לכל מדינה ריבונית.
גם על העניין השני - פירוק פרויקט הטילים, בו ישראל רואה סכנה קיומית, או לפחות הגבלת הטווח הטילים, האיראנים אומרים שאין מה לדבר. הם הבינו שהטילים האלה הם במידה רבה הקלף היחיד שיש להם אל מול עוצמתה של ישראל וחיל האוויר שלה.
לא ברור אם ארצות-הברית תסכים למינימום הזה, כי אז טראמפ יחטוף אש עצומה בציבור האמריקאי, שמשוכנע בשיעורים הולכים וגדלים (הסקרים האחרונים על תמיכה בישראל הם הגרועים בהיסטוריה) שהנשיא נפל קורבן למהתלה מתוחכמת של נתניהו ואנשיו. אם טראמפ השיג את מה שהיה ברור שאפשר בלי המלחמה - אז בשביל מה. לכן, לא ברור אם טראמפ יסכים, ולא ברור שאיראן בכלל תציע את המינימום הזה ואולי תעלה דרישות חריפות משלה שיובילו לפיצוץ ואולי לחידוש המלחמה.
מקרה הבוחן: לבנון
אבל אם יסכימו - האם ישראל, שלשיטתה זוהי עיסקה גרועה ממש, תוכל לפעול אחרת? טראמפ נתן את מילתו וסגר עניין, וישראל ממשיכה להילחם כארי שלא מציית להוראות המאמן?
המתרחש בלבנון הוא מקרה הבוחן המיידי והבוער ביותר. מאז חיצי הצפון בספטמבר 2024 והמכה הקשה שחיזבאללה חטף פועל צה"ל נגד חיזבאללה בעוצמה מדודה וברציפות. זו לא הייתה הפסקת אש, אלא מטווח שבו צה"ל יורה וחיזבאללה החבול לא רוצה לחטוף מכה חזקה יותר ולכן בולע את הרוק ולא מגיב. "המצב היה אופטימלי מבחינת ישראל", אומר גורם בפיקוד הצפון: "ראית את ההרתעה הישראלית פועלת הלכה למעשה ואויב מוכה ומורתע. היה צריך לעשות הכל כדי לשמר את המצב הזה, ואנחנו, עם היהירות שלנו, פשוט דפקנו הכל".
תקיפה נרחבת יותר של צה"ל נדחתה מדצמבר לינואר ומשם לפברואר בגלל המחאה באיראן. גורמים בצה"ל, בהתנגדות בכירים בחיל האוויר שחשבו שצריך להשקיע את כל המאמץ באיראן, חשבו שצריך להכות גם שם במקביל. בסוף הוחלט שלא ליזום את התקיפה, אבל לשחרר את הקפיץ אם חיזבאללה יירה אפילו ברוגטקה. האיראנים לחצו לבוא לעזרת המדינה-האחות-האם: "בשביל מה השקענו בכם כל כך הרבה", אמר בכיר במשמרות המהפכה לראשי הארגון. חיזבאללה “נכנע בקווץ’” כדברי הקצין, ללחץ וירה שש רקטות לצפון. הקפיץ השתחרר בעוצמה אדירה. חיזבאללה הבין שהוא במלחמת קיום, הגיב בהתאם, ובישראל הבטיחו “להסיר את האיום”.
לפרק את חיזבאללה מנשקו אפשר רק באחת משלוש דרכים - או שהארגון יעשה זאת מרצונו, ובהצלחה לכל מי שחושב שיש סיכוי לכך, או שצבא לבנון יכפה זאת בכוח על הארגון (זה שהם הבטיחו ב-2024 ומאז או בגלל חוסר רצון או בגלל חוסר יכולת - לא התחילו אפילו במימוש), או שישראל תכבוש את כל לבנון ותפרק את הארגון מנשקו. האם זו הייתה הכוונה של מפקדי צה"ל והדרג המדיני?
ספק אם מישהו ראה כאפשרות ריאלית התנגשות כוללת עם חיזבאללה, ואם ראה - אז חמור יותר - מה הייתה המטרה שלה ואיך צה"ל התכוון שתסתיים? המלחמה פוגגה את חרדת הביצוע של הארגון שכמו איראן, לא רק שרד אלא הגיב, וגילה שהשד אינו נורא כל כך.
בלילה בין שלישי לרביעי, פירסם ראש ממשלת פקיסטן את פרטי ההסכם בין איראן וארצות-הברית שם נאמר במפורש כי הוא חל גם על לבנון. כמה שעות לאחר מכן, הודיעה לשכת ראש הממשלה שההסכם באיראן מקובל עליה, אך לא בלבנון. אז מה קרה פה? הרי ראש ממשלת פקיסטן לא היה מצייץ משהו שלא מקובל על שני הצדדים.
נתניהו הבטיח כי הסיר את איום הגרעין והטילים עוד ביוני. זה היה שקר, וגם היומרה להסיר אותו כעת התבררה מהר מאוד כחסרת סיכוי
מכאן התפוצצה פאודה בשלוש צירים. בישראל - שני הדרגים, הצבאי והפוליטי, עשו ועושים מאמץ עליון להוכיח כי אין הפסקת אש. הכוחות נוצרים אש, גם החזבאללה בצירוף מקרים מוזר, אבל מטוסי צה"ל ירו על מטרות ב"תקיפה הגדולה ביותר לעבר התשתיות של חיזבאללה מתחילת ‘שאגת הארי’" לפי דובר צה"ל. הנשיא טראמפ או לפחות אחד מאנשיו צוטט בתקשורת כמי שמגבה את נתניהו, כאילו חיזבאללה לא היה חלק מההסכם. הנשיא יצטרך לעשות בקרוב בחירה לא פשוטה בין רצונות ישראל לבין רצונו בהסכם. “ישראל גם תצטרך לבחור איך להיחלץ מתוך המלכוד אליו נקלעה”, אומר גורם בכיר, “או שתפוצץ את ההסכם הכי חשוב בעולם כרגע או שתתקפל. לדעתי השני. הסבלנות האמריקאית להבנתי פוקעת. הם לא הבינו שנעשה משהו כ”כ חריג. זה ברמה שיש מי שחושב שאנחנו מסכלים את ההסכם בכוונה”.
באשר לאיראן, הבחירה שלו הייתה ברורה. ישראל הייתה בעלת ברית מרכזית בשדה הקרב אבל בכל הנוגע למשא ומתן - הוא ספר אותה לעיתים רחוקות, אם בכלל.
הדיונים בחדרי חדרים
24 השעות האחרונות לאולטימטום של טראמפ היו מרוץ מטורף ומורט עצבים. הצצה אל מאחורי הקלעים של המשא ומתן מגלה מאמץ גדול של איראן וארצות-הברית לסגור את הסיפור, לצד מאמץ זהה הפוך של ישראל וחלק ממדינות המפרץ להשפיע בדיוק לכיוון ההפוך - ללכת עד הסוף, עד הפלת שלטון הרשע. אבל השאיפה היומרנית הזו להפיכה שלטונית יצרה את הבלבול הנורא בשתי המדינות בין מטרות אסטרטגיות והישגים טקטיים, ובין מה שהשליטים רוצים לשמוע, ואחר כך להשמיע, לבין הטילים שמתעופפים במציאות לעבר מדינות המפרץ וישראל.
המאמץ של ישראל וסעודיה לשכנע את טראמפ היה בעל משקל, אבל התרחש במעגל החיצוני, וזכה לתמיכה הולכת וקטנה מהגורמים הבכירים במעגל הפנימי, אלה שבכלל תמכו בו מלכתחילה.
רונן ברגמןצילום: יאיר שגיאישראל רצתה להכחיד את פרויקט הגרעין, להשמיד את פרויקט הטילים ולהפיל את השלטון. עוד ידובר, יתוחקר ויסופר מה הייתה התוכנית של המוסד להפיכת השלטון באיראן ומי אשם בכך שלא יצאה לפועל. לפי תחקיר ב"הניו יורק טיימס", בפגישה בבית לבן ב-11 בפברואר "מר נתניהו וצוותו שירטטו תנאים שהם הציגו כמצביעים על ניצחון כמעט ודאי: תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן תוכל להיהרס תוך שבועות ספורים. המשטר ייחלש כל כך שהוא לא יוכל לחנוק את מצרי הורמוז, והסבירות שאיראן תנחית מהלומות נגד אינטרסים אמריקאיים במדינות שכנות הוערכה כמינימלית. חוץ מזה, המודיעין של המוסד הצביע על כך שהפגנות רחוב בתוך איראן יתחילו שוב וקמפיין אגרסיבי בעידוד ישראל יוכל לטפח את התנאים להפיל את המשטר".
כשראש המטות המשולבים, הגנרל קיין העלה בפני את טראמפ את הקושי העצום באבטחת מצרי הורמוז, טראמפ "פסל את האפשרות הזו תחת ההנחה שהמשטר ייכנע לפני שיגיע לכך".
כך, התרחקה ישראל משולחן קבלת ההחלטות. נתניהו הבטיח כי הסיר את איום הגרעין והטילים עוד ביוני. זה היה שקר, וגם היומרה להסיר אותו כעת התבררה מהר מאוד כחסרת סיכוי. זה ההבדל בין מילים וטילים. הראשונות לא עולות כסף. השניים - עולים בדם.
