כשבוחנים את מערכת היחסים בין יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לשליט שבע הנסיכויות במפרץ, מוחמד בן זאיד, אי אפשר להתעלם מעניין הגיל. הראשון רק בן 40, מכהן כשליט בפועל כבר תשע שנים כשאביו הקשיש חי בקושי, רחוק ומנותק, אבל מחזיק בתואר המלוכה. לעומתו, שליט שבע הנסיכויות בן זאיד כבר בן 65, שולט בנסיכויות רק ארבע שנים וכבר שנתיים נמצא בקשר גלוי עם ישראל, קשר אמיץ במיוחד. צריך להוסיף את העובדה שלשליט הנסיכויות יש 18 אחים (מאימהות שונות) כשארבעה מתוכם ממלאים תפקידי מפתח: שייח עבדאללה הוא שר החוץ, שייח טחנון, היועץ לביטחון לאומי, שיח מנסור הוא סגן שליט דובאי ושייח הזאע הוא ממלא המקום בניהול נסיכות אבו דאבי.
מערכת היחסים בין סעודיה לנסיכויות מתאפיינת בדמויותיהם השונות כל כך של שני השליטים. הסעודי מוחצן, האמירתי שומר על פרטיותו. הסעודי הולך על פרויקטים ענקיים, האמיראתי פועל מאחורי דלתות סגורות. נביא כדוגמא את סיפור רכישת הציור של אמן האיטלקי סלבטורה מונדי בידי בן סלמאן לפני שבע שנים. כשהודיע על כוונתו להעניק את התמונה כשי מיוחד לשליט האמירויות. המחיר ששילם, "רק" 450 מיליון דולר, לא שיחק תפקיד. אלא שבסופו של דבר חל (עוד) סכסוך, והאוצר היקר נגנז במחסן היאכטה הפרטית של בן סלמאן. גם בפרויקט נאום להקמת עיר ענק סעודית בים האדום, שאליו הסעודי שלח מבקרים (חשאים) מישראל, הולך ושוקע. אין התעניינות. אין משקיעים, האמריקאים לא מתגייסים לתמוך.
הריב המתוקשר האחרון בין ריאד לאבו דאבי התמקד ביחסי האמירויות עם ישראל. על פי הפרסום ב"אקסיוס", ישראל העבירה מערכת כיפת ברזל לאמירויות, לבלום את גלי הטילים והכטב"מים כשסעודיה ממשיכה לחטוף. עד היום, הנסיכויות ספגו את הכמות הגדולה ביותר של שיגורים מאיראן: 2,919 טילים ו-563 כטב"מים.
חוטפים וסופרים את הנזקים
לא לשכוח שלתושבי הנסיכויות אין אמצעי מיגון או מקלטים. חוטפים, סופרים את הנזקים, ההרוגים והפצועים, חורקים שיניים ולא מגיבים. אבו דאבי ניסתה להקים כוח משותף נגד טהרן, אך הסעודים הבהירו כי לא יגיבו על התקיפות. איראן, במאמץ למתוח את העצבים עוד יותר, הודיעה כי תפגע "רק" ביעדים אמריקאים במפרץ. בפועל היו אלה פגיעות ישירות על יעדים אזרחיים בסעודיה, עומאן, כווית ובעיקר באמירויות, בגלל השכנות ובגלל היחסים עם ישראל.
מכה חזקה מאיראן עלולה להחזיר את הנסיכויות, וסעודיה עשרות שנים לאחור, למחוק את כל המבנים, הרווחים הכלכליים, להחזיר אותם לימי המדבר
את פרישת איחוד האמירויות מקרטל הנפט אופ"ק אפשר לראות כמהלך ראשון של נקמה באיראן, שיכול להביא לקריסתה הכלכלית. ובאותה המידה, הפרישה מנחיתה סטירה שתצלצל על לחייו של בן סלמאן הסעודי. מהרגע שבו אבו דאבי עוזבת את אופ"ק, מותר להם להפיק ולייצא נפט בלי הגבלה ובלי מחויבויות. אפשר לנחש שהאמירויות יכפילו בקרוב את הייצור לכדי ארבעה או חמישה מיליון חביות נפט ליום. השאלה, כמובן, מה יהיה נתיב השיט, והאם סעודיה תשתף פעולה.
הקשר בין האמירויות וישראל חזק הרבה יותר ממה שנראה לעין, עם התייעצויות ושיתופי פעולה ישראלים ואמריקאים. בסוף השבוע, מחל יורש העצר בן סלמאן על כבודו, והרים טלפון לארמון באבו דאבי. תמה תקופת הנתק. ריאד הכריזה על התייצבות מלאה מאחורי האמירויות. רק ביום שני השבוע חטפו האמירויות 16 טילים בליסטיים וארבעה כטב"מים, וסעודיה יודעת שתורה יגיע בקרוב. מכה חזקה מאיראן עלולה להחזיר את הנסיכויות, וסעודיה עשרות שנים לאחור, למחוק את כל המבנים, הרווחים הכלכליים, להחזיר אותם לימי המדבר.
סמדר פרי צילום: יריב כץוכבר עכשיו, כמו תמיד, מאחורי הקלעים סעודיה מעורבת באופן פעיל (נגד איראן) בלבנון, במטרה לגבש עמדה מאוחדת במשא ומתן עם ישראל. גם אם נשיא לבנון לא מגיע לפגישה בבית הלבן כדי שלא יחויב ללחוץ את ידי נתניהו, סעודיה, בדומה לאמירויות, לוחצת על הנהגת לבנון לפעול נגד חיזבאללה. הנה - הברית בין אבו דאבי לישראל אמנם חסרת שם ואין לה פנים, אבל מי שצריך, יודע.
בן סלמאן מפגין סקרנות. מתחיל לאותת על התקרבות לישראל. לא במקרה היה שם רון דרמר. ככל שהחשבונות עם איראן הופכים לאיום ביטחוני ובכלכלי, הדלת הסעודית לכיווננו מתחילה להיפתח מחדש. תהליך הנורמליזציה אמנם נעצר, הוקפא, אבל יש יותר ויותר סימנים לשיתופי פעולה.
