הצעת החוק שמקדם ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), שעשויה לשנות את כללי המשחק בין הממשלה לייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, תעלה הבוקר (רביעי) לראשונה לדיון בוועדת החוקה כחלק מחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
1 צפייה בגלריה
"פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי הציבורי". ח"כ בוארון והיועמ"שית
(צילום: אלכס קולומויסקי , עמית שאבי)
החוק כבר אושר בוועדת השרים לחקיקה ועבר בקריאה הטרומית במליאת הכנסת. הוא עוסק במעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ומבקש לעצב מחדש את מודל הייעוץ המשפטי בממשלה. לפי ההצעה, שעלתה בעבר ומעולם לא קודמה, היועצים במשרדים לא יהיו כפופים עוד ליועץ המשפטי לממשלה, אלא יפעלו במעמד עצמאי יותר. זאת בשונה מהמצב כיום, שבו היועץ המשפטי לממשלה הוא הפוסק האחרון. אם הצעת החוק תעבור, היועצים המשפטיים במשרדים יוכלו להגן על עמדותיהם בפני בג"ץ.
"היועמ"שית גלי בהרב-מיארה חוששת מהחוק הזה ובצדק, כיוון שהוא מפרק את ממשלת הצללים בראשה היא עומדת", אמר ח"כ בוארון. "משרדי הממשלה והשרים לא יהיו נתונים עוד למרותה והממשלה תחזור סוף סוף לעם".
בוארון הציג את ההצעה כמהלך שנועד להשיב את האחריות לנהל את המשרדים לדרג הנבחר: "הן בחוק הגיוס והן בחוק הדירקטורים אנחנו רואים יועמ"שים משרדיים, שעמדתם שונה מעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. לתדהמתי נאסר על היועצים הללו להביע את עמדתם. יועמ"שים למשרדים ממשלתיים חוששים להביע עמדה עצמאית שמא יבולע להם. ההצעה הזו תיצור רנסנס במערך הייעוץ המשפטי המקצועי".
לדבריו, החוק נועד גם למנוע עיכוב יוזמות ממשלתיות: "היועצת המשפטית לממשלה לא תוכל עוד לקחת את שרי הממשלה כבני ערובה, ולא תוכל לעכב תזכירי חוקים ממשלתיים. לא ייתכן שמדיניות ממשלתית תוכרע בפועל על ידי פרשנות משפטית אחת. החוק נועד להחזיר את מרכז הכובד לדרג הנבחר, תוך שמירה על ייעוץ משפטי מקצועי - אבל לא כזה שמשמש כתחליף להכרעה דמוקרטית".
מקור משפטי בכיר אמר כי "החוק נועד לרסק את סמכות הייעוץ המשפטי לממשלה". גם חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, שהוצגה לוועדת השרים לחקיקה, מציגה התנגדות חריפה להצעה. במסמך נטען כי מדובר במהלך ש"משנה מהיסוד את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה", ואף מזהיר מפני "פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי הציבורי" והכפפתו לדרג הפוליטי.
ההצעה שתיתן לממשלה שליטה כמעט בלעדית על מינויי בכירים
הצעת חוק נוספת שתעלה ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה, קובעת שהממשלה תקבל סמכות כמעט מלאה ובלעדית למנות ולפטר מתפקיד בכירים בשירות המדינה, כל עוד המועמד עומד בתנאי הכשירות הפורמליים של התפקיד. בקואליציה צפויים לקדם את ההצעה עוד לפני הבחירות.
ההצעה חלה על שורה ארוכה של תפקידים: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה, היועמ"שית ומשניו, מנהל מחלקת הבג"צים, מנכ"לי משרדי ממשלה, משנים למנכ"לים וכל משרה שהמינוי לה דורש אישור ממשלה.
חלק דרמטי ביותר בחוק קובע כי כהונת בכירים אלו תסתיים אוטומטית תוך 100 ימים מהקמת ממשלה חדשה, אלא אם הממשלה תחליט להאריך את כהונתם עם כינונה. בנוסף, הממשלה תוכל לפטר בכיר מתפקידו בכל עת לפי שיקול דעתה, אחרי שתינתן לו הזדמנות להציג את עמדתו.
החוק בעצם מבקש לבטל או לעקוף מנגנונים קיימים בחוקים אחרים. לפי ההצעה, ייקבע "מנגנון מינוי אחיד ושיטתי לכלל התפקידים הבכירים בשירות המדינה". לפי הנכתב בהצעת החוק, מטרתו "לעבור משירות ציבורי שאיננו מחויב באופן מלא לרצונו האותנטי של העם, לשירות לציבור שמבטא את רצון העם ואת צרכיו, כפי שמשתקפים בבחירות".
