כנס הקיץ של הכנסת מתחיל היום (ראשון) לאחר חודש וחצי של פגרת פסח. באופן רשמי, אורכו של המושב הוא עד סוף יולי, אך כידוע מדובר בכנס האחרון של הכנסת ה-25, כך שהוא עתיד להסתיים בכפוף לקביעת מועד הבחירות. אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחליט על בחירות בתחילת ספטמבר ‑ הכנסת תתפזר כבר בתחילת יוני, אך אם נתניהו ירצה לקיים בחירות באוקטובר ‑ החקיקה תוכל להימשך עד יולי.
מקורות בסביבת נתניהו אמרו כי אחד השיקולים שלו בקביעת מועד הבחירות הוא הרצון להשלים שורת חוקים ומינויים שהוא מעוניין לקדם, לטובת הפגנת הישגים מול ציבור הבוחרים. הקדמת הבחירות לספטמבר פירושה שכבר מתחילת יוני - הממשלה לא תוכל יותר לקדם מינויים או חקיקה שנויה במחלוקת.
מה שחשוב לבייס
על רקע לחץ הזמנים, בקואליציה סימנו שורת חוקים שמוגדרים כבעלי חשיבות עליונה, ברובם חוקים לשינויים במערכת המשפט ובמערך הפקידות בשירות הציבורי, שחשובים לבייס הימני. עם זאת, לוח הזמנים לא יאפשר ככל הנראה להשלים את החקיקה של רובם.
החוק החשוב ביותר לקואליציה הוא השלמת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ‑ ליועץ משפטי ולתובע כללי ‑ של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). במערכת המשפט טוענים כי החוק יפגע במוסד היועץ המשפטי, אבל בקואליציה יתאמצו מאוד להעביר אותו באופן סופי בקריאה שלישית עד למועד היציאה לבחירות.
חוק נוסף שחשוב לקואליציה הוא חוק מח"ש, שמבקש להוציא את מח"ש מהפרקליטות ולשנות את אופן מינוי ראש מח"ש, כך שייעשה על ידי ועדת איתור שרוב חבריה ממונים על ידי מנכ"ל משרד המשפטים, משרת אמון של שר המשפטים.
נושא נוסף שקריטי לקואליציה הוא קידום חוק המינויים, שפורסם לראשונה ב-ynet, וקודם מאחורי הקלעים על ידי נתניהו, יריב לוין וראש הסגל החדש, עידו נורדן, בזמן שכיהן כיו״ר פורום הבכירים בשירות הציבורי, פורום פקידים לשעבר שמזוהה עם הימין ונגד ה"דיפ-סטייט".
לפי הצעת החוק, שתעלה לוועדת שרים לחקיקה - כל ממשלה תוכל למנות את בכירי השירות הציבורי: יועמ"ש, מפכ"ל, רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש אגף תקציבים - ולאחר פירוקה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם כן הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקיד.
חוק נוסף שחשוב לקואליציה הוא חוק הפקעת סמכות נשיא בית המשפט העליון לקבוע הרכבים בדיונים ‑ לטובת מחשב שיקבע את ההרכבים באופן אקראי. זאת ברקע טענת הממשלה כי נשיא העליון קובע הרכבים ליברלים אל מול שמרנים, בהתאם לתוצאה שאליה הוא מכוון. במערכת המשפט רואים בכך פגיעה בסמכות הנשיא, שמביא בחשבון גם שיקולי עומס ומומחיות בכל הרכב.
3 צפייה בגלריה
נתניהו והיועמ"שית. מאבק על פיצול התפקיד
(צילום: אלכס קולומויסקי , מישל אמזלג- לע״מ ,shutterstock)
בקואליציה מעריכים אמנם כי החוק לא יעבור, אך רוצים לקדמו בקריאה ראשונה כדי להחיל עליו דין רציפות לכנסת הבאה, כיוון שהוא לא מסובך וזוכה לפחות התנגדות מיתר החוקים.
גם העבודה על חוק התקשורת של השר שלמה קרעי לרפורמה בשידורים, שהיועצת המשפטית לכנסת אמרה כי נפלו פגמים משמעותיים בהליך קידומו, תימשך בכנס הקיץ.
מסע שכנוע לרבנים
הדילמה הקשה ביותר של ראש הממשלה נוגעת לחוק הפטור מגיוס. כפי שדווח ב-ynet בשבוע שעבר, הח"כים של דגל התורה פצחו במסע שכנועים משמעותי מול הרבנים במטרה לאשר מולם את החוק, כדי לחזור לקדמו בכנסת. החרדים מבינים כי זה הצ'אנס האחרון שלהם והעלו את החשש בפני הרבנים שללא החוק, אחוז ההצבעה במפלגות החרדיות ייפגע ופחות חרדים ירצו לצאת מהבית להצביע.
נתניהו, שלא רוצה להחזיר את החוק לסדר היום לפני הבחירות, נמצא בסוג של פלונטר. מצד אחד הוא לא רוצה לאכזב את החרדים, כדי שאם לא ישיג רוב של 61 - כולם או חלקם יצטרפו לגוש הנגדי. מנגד, אנשיו מאותתים לחרדים כי יהיה קשה להעביר את החוק - גם כי יש ח"כים בקואליציה שכבר לא יהיו בכנסת הבאה ואין להם מה להפסיד וצפויים להצביע נגד, וגם כי אין מספיק זמן להראות לציבור שהחוק יצליח להעלות את אחוזי הגיוס בחברה החרדית.
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני הכחיש דיווחים בשבוע שעבר שלפיהם נתניהו ביקש מהסיעות החרדיות לדחות את התעקשותן על העברת החוק לאחר הבחירות. כעת, אם הרבנים החרדים יסכימו לקדמו, נתניהו יצטרך להחליט כיצד לפעול מול הלחץ החרדי.
מעבר לחוקים המשפטיים וחוק הגיוס, בג"ץ קבע כי הממשלה צריכה לגבש מתווה של ועדת חקירה עד חודש יולי. אלא שמקורות בממשלה אומרים כי יש הבנה שהחוק של אריאל קלנר להקמת ועדת חקירה שתמונה על ידי נציגי האופוזיציה והקואליציה באופן פריטטי לא באמת יקודם.
יו״ר הקואליציה אופיר כץ מסר: "אנחנו פותחים את הכנס האחרון לכנסת ה-25, אחרי ארבע שנים שבהן העברנו מאות חוקים חשובים ומשמעותיים. השלמנו קדנציית ימין מלאה ואנחנו ממשיכים עד הסוף".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.05.26
