בישראל נערכים לאפשרות של חידוש המלחמה מול איראן. הרמטכ"ל אייל זמיר כבר קיים בשבועות האחרונים שורת דיונים ותדרוכים במערכת הביטחון, באמ"ן, באגף המבצעים ובחיל האוויר, לקראת אפשרות של סבב נוסף, הפעם בשיתוף פעולה מלא עם האמריקנים. אלא שבמערכת הביטחון מבקשים גם להכין את הציבור למציאות חדשה: המערכה מול איראן לא צפויה להסתיים במכה אחת.
"צריך לעשות תיאום ציפיות עם הציבור", אומר בכיר ביותר במערכת הביטחון בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", "המלחמה מול איראן היא ארוכה. כל עוד המשטר הזה לא נופל, אנחנו צפויים להיכנס לסבבי לחימה חוזרים, אולי כל שנה ואפילו בתדירות גבוהה יותר, כדי להבטיח שאיום הגרעין והטילים הבליסטיים לא יסכן את קיומה של מדינת ישראל".
3 צפייה בגלריה
נתניהו, טראמפ, מוג'תבא חמינאי
(צילום: AFP - SOURCE: UGC / UNKNOWN, REUTERS/Jessica Koscielniak/Stringer, Oliver CONTRERAS/AFP)
לדבריו, הפערים בין וושינגטון לטהרן נותרו עמוקים מאוד: "מי שמקבל את ההחלטות באיראן הם אנשי משמרות המהפכה, והאינטרסים שלהם לא נפגשים עם הדרישות האמריקניות. המינימום האמריקני לא פוגש את המקסימום האיראני. לכן, להערכתנו, לטראמפ לא תהיה בסופו של דבר ברירה אלא לצאת לסבב נוסף מול איראן".
נשיא ארה"ב אמר אתמול כי הם "בשלבים האחרונים" של השיחות עם איראן, אך הוסיף: "לא ניתן שלאיראן יהיה נשק גרעיני. הם מתחננים לעסקה, נראה מה יקרה. אולי נצטרך להכות בהם חזק יותר, ואולי לא". מוקדם יותר דווח ב"אל-ערביה" כי "נעשית עבודה כדי לסכם את הפרטים האחרונים של טיוטת הסכם בין וושינגטון לטהרן", ואמש דווח בסוכנות הידיעות תסנים – המקורבת למשטר האיראני – כי ארה"ב העבירה הצעה חדשה לטהרן.
"איראן לומדת כעת את הטקסט ועדיין לא הגיבה", אמר לתסנים גורם המקורב למו"מ, "פקיסטן פועלת לגשר על הפערים, אבל המאמצים האלה טרם הניבו תוצאות סופיות". לאחר מכן אמר טראמפ: "נחכה לתשובת איראן כמה ימים. חייבים לקבל את התשובה הנכונה".
אלא שגם אם בסופו של דבר כן תתרחש תקיפה נוספת, בישראל לא רואים בה מהלך שיסיים את האיום. "מבחינת ישראל זה לא יהיה הסבב האחרון, כל עוד המשטר הזה עומד על הרגליים", אומר הבכיר, "אפשר יהיה להכות את האיראנים חזק מאוד, לפגוע במטרות כלכליות וצבאיות ובסמלי שלטון, וזה ייראה כניצחון ברור בעיניים מערביות. אבל מבחינת האיראנים, כל עוד המשטר שורד, הם ישקמו את היכולות הצבאיות שלהם. לכן ישראל תהיה חייבת לשמור על כשירות מודיעינית ומבצעית לחזרה נוספת ללחימה".
במערכת הביטחון מודאגים במיוחד מכך שסוגיית הטילים הבליסטיים כלל אינה נמצאת במוקד המו"מ עם איראן. לפי ההערכות בישראל, ערב המלחמה החזיקה איראן ביותר מ-2,000 טילים בליסטיים. כיום, לאחר השיגורים שביצעה והתקיפות שספגה, ההערכה היא שנותרה לה בערך מחצית מהכמות.
בישראל מדגישים כי בניגוד לפרסומים שונים, איראן אינה מסוגלת בתוך זמן קצר לשקם את מלאי הטילים בהיקפים גדולים, במיוחד לאחר שנפגעו גם משאיות השיגור הכבדות ומערכי הייצור. במקביל, מאז סיום המערכה האחרונה, פועלים האיראנים לפתוח מחדש את מנהרות הטילים שצה"ל תקף ואטם באמצעות תקיפות אוויריות.
"גם אם נניח בתרחיש האופטימי ביותר שסוגיית הגרעין תיפתר, והסבירות לכך נמוכה, איראן תאיץ את מירוץ החימוש שלה בעיקר בתחום הטילים", אומר הבכיר, "יש רף מסוים שלא ניתן לספק לו הגנה אווירית מלאה. לכן לא תהיה לנו ברירה אלא לחזור ולתקוף שוב".
עם זאת, במערכת הביטחון מצביעים על כך שמבצע שאגת הארי כבר יצר פגיעה עמוקה במשטר האיראני. התעשיות הצבאיות נפגעו באופן קשה, בכירים שהיוו עמודי תווך של המשטר חוסלו, יכולות ייצור הטילים הבליסטיים נפגעו בצורה משמעותית, ותחושת החסינות של ההנהגה בטהרן נסדקה.
כעת, 45 ימים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, בישראל מעריכים שהשפעות המבצע ממשיכות להתברר. לפי ההערכות, ההנהגה החדשה באיראן מתקשה להתייצב, מה שפוגע בשיקום היכולות ובגיבוש מדיניות חדשה. בישראל גם מצביעים על צעדים חריגים שמעידים על חשש גובר של המשטר מהתפרצות פנימית. בין היתר, המשך הגבלות האינטרנט במדינה נתפס כניסיון למנוע התארגנויות מחאה והפגנות נגד השלטון. לצד זאת, איראן מתמודדת עם משבר מים חמור שהולך ומעמיק ובמערכת הביטחון מעריכים כי הוא הופך בהדרגה ממשבר תשתיתי למשבר כלכלי וחברתי רחב.
גם המשבר הכלכלי מוסיף להחריף. המטבע האיראני ממשיך להיחלש, ובאיראן נרשמת אינפלציה חריגה במוצרי מזון בסיסיים. בישראל מעריכים כי הפגיעה בגישה למאגרי הנפט והלחץ סביב מצרי הורמוז מעמיקים עוד יותר את המצוקה הכלכלית של המשטר.
אך למרות הפגיעות הקשות, בישראל מדגישים כי איראן לא מוותרת על מאמצי השיקום. לאורך הפסקת האש פעלו בכירי המשטר לשקם תשתיות שנפגעו ולחדש את מלאי אמצעי הלחימה, גם במחיר החרפת המצוקה של האזרחים.
בצה"ל מעריכים כי אם תחודש הלחימה, המיקוד יהיה בהעמקת הפגיעה הכלכלית במשטר ובהגברת הלחץ עליו. בין היעדים המרכזיים שסומנו: המשך פגיעה בתשתיות טרור, החרפת הלחץ על חיל הים האיראני ופגיעה במוקדי כוח כלכליים רגישים במיוחד.
במערכת הביטחון מדגישים כי תקופת הפסקת האש נוצלה להכנת "בנק מטרות" איכותי ועמוק יותר. "ברגע שיתקבל האישור", אומר גורם ביטחוני, "צה"ל ערוך לפגוע במשטר האיראני בנקודות הרגישות ביותר שלו, מפגיעה כלכלית ועד סיכול בכירים".
המסקנה בישראל ברורה: גם אם יושגו הישגים נוספים מול איראן, התקיפה הבאה לא תסיים את המערכה. מבחינת מערכת הביטחון, כל עוד המשטר בטהרן ממשיך להתקיים, ישראל תידרש להיערך לעוד סבבים, לעוד תקיפות ולעימות מתמשך שעשוי להימשך שנים.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.05.26
