אף אחד ממנהיגי מדינות ערב שאיתם שוחח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקראת חתימת ההסכמים עם איראן, לא חשוד באהבת יתר למשטר האיתוללות. יתרה מכך, כל אחד מהשליטים במצרים, סעודיה, ירדן, עיראק תורכיה ואפילו מרוקו, היה שמח להתעורר בבוקר ולשמוע שהשלטון הנוכחי באיראן, של אותה תיאוקרטיה אסלאמית קיצונית, ירד מהבמה. בדיוק כמו ששלטונו של השאה רזא פהלווי נפל בפברואר 1979 לטובת המשטר הקיצוני של חומייני, כך חולמים ברחבי העולם הערבי שיגיע סופו של משטר האיתוללות. וכל עוד זה לא קורם עור וגידים, צריך להסתגל למציאות שבה טראמפ, עם כל ההצגות שלו לתקשורת, לא הצליח - וזו האמת המרה לכולנו, להביס את משמרות המהפכה.
הנשיא האמריקאי צלצל לשורה ארוכה של מנהיגים ערבים כדי לעדכנם על מזכר ההבנות המתגבש מול איראן: ליורש העצר הסעודי, לנשיא מצרים, מלך ירדן, שליט האמירויות, מלך בחריין ושליט קטר. בנוסף שוחח עם נשיא טורקיה וראש ממשלת פקיסטן. בתום הסבב הרים טלפון גם לראש הממשלה נתניהו. ממה שמוכנים לספר, אף אחד לא יצא מרוצה מהשיחה.
איזו ברירה הייתה למקבלי השיחה מוושינגטון? מצד אחד, והם לא יגידו בקול רם, כל אחד ממנהיגי מדינות העולם הערבי שנזכרו כאן, מבין שטראמפ וצוותו לא הצליחו (לפחות לפי שעה) לכופף את האיראנים. שיחות הגרעין נדחות "לשלב הבא", לא ברור האם משמרות המהפכה יסכימו בכלל להוציא את הגרעין משטחם, וכמה מתוך 400 הקילוגרמים של האורניום נטמנים עכשיו בעומק האדמה.
מאידך, נשיא מצרים עודנו ממתין שאיראן תפתח את מיצרי הורמוז לשיט חופשי, ולמטענים שיגיעו (סוף סוף) לתעלת סואץ ויקפיצו את ההכנסות. ומה יעשו בסעודיה, הנתונה כבר שבועות ארוכים ללחץ מתקפות איראניות? עיר העתיד "ניאום" ירדה מגדולתה, המשקיעים ברחו, הכנסות הנפט הולכות ומצטמצמות והתקציב הנדיב מצטמצם. אפילו טורקיה סובלת מהמלחמה. שלא לדבר על ירידה תלולה בסיוע הכלכלי לסוריה ולבנון. אם אין מעבר במצרי הורמוז אין הכנסות, ולכן אין כסף פנוי לסיוע למדינות חלשות.
פתאום אנחנו רואים ושומעים הצהרות על מדיניות מתונה של 22 חברות הליגה הערבית שהוציאה מברק ברכה על "הפתרון הדיפלומטי". פה ושם, בשיחות עם פונקציונרים מהעולם הערבי אני מקבלת תמונה צהובה: אף אחד לא רוצה מלחמה, בוודאי לא במפרץ, מחשש (אמיתי!) שמדינתו תימחק. ואף אחד לא מאמין עכשיו למשטר (שלא ברור מי באמת מחליט ומי שולט) באיראן. גם האמון בטראמפ אבד. לא נראה כי ישלח כוחות פעם נוספת. מבחינת העולם הערבי, אין על מי לסמוך.
סעודיה מדגישה כי לא תרשה לכוחות האמריקנים להשתמש בשטחה כדי לתקוף את איראן. האיום האיראני חזק הרבה יותר מההסבר הלא ממש מהוקצע של הנשיא טראמפ
סעודיה מדגישה כי לא תרשה לכוחות האמריקנים להשתמש בשטחה כדי לתקוף את איראן. האיום האיראני חזק הרבה יותר מההסבר הלא ממש מהוקצע של הנשיא טראמפ. למלך עבדאללה בירדן יש חשבון ארוך עם המתקפה האיראנית על ישראל, שנעצרה בתחומי מדינתו. אין ספק שמדובר בהקלה, אף כי הפיצוי הכספי לא מגיע. מה שמכתיב את התנהלות המדינות הערביות הוא המוטיב הכלכלי. אם תהיה החמרה נוספת, הכלכלה וקשרי המסחר יספגו מהלומה כואבת, כשהמצב הכלכלי ממילא קשה.
שימו לב לעיר התיירות הסעודית ניאום לחופי הים האדום. כל הפרויקטים נסגרו. אין תקציב. אין משקיעים זרים. ובכלל, אנשי העסקים נרתעים מלהגיע לכל אחת ממדינות העולם הערבי. מנהיגיהם כבר עשו את החשבון ומצהירים בקולי קולות שלא רוצים מלחמה. מצניעים את מה שחושבים באמת, כי אין להם ברירה. השאלה המעניינת היא האם המצב החדש, המתסכל מכל הכיוונים, יביא להתקרבות של מדינה ערבית מבוהלת, לכיוונה של ישראל.
