בר סנקר (19) מבאר שבע, חניכה במכינה הקדם-צבאית עין פרת, אמורה להתגייס ביולי הקרוב כלוחמת בחי"ר גבולות. מבחינתה, הבחירה במסלול קרבי הייתה כמעט מובנת מאליה. "זה תורנו להתגייס, לקחת את המושכות לידיים, לשמור על המדינה", אמרה. "כל מי שיכול, לא משנה אם גבר או אישה - צריך לעשות את זה".
מלבד התמיכה מהמשפחה, סנקר נושאת עיניים גם לחברות שכבר התגייסו ומשרתות כלוחמות. "חלק בקרקל ובפלח״ץ, אחת מהן כבר עברה מיונים ליהל"ם", סיפרה. "לא רק שאני יודעת שהן יכולות - אני יודעת שאפשר אפילו יותר. הלוחמות בגבולות כבר עושות עבודה מטורפת, ועם היכולות שיש לנו אנחנו יכולות גם להשתתף בתמרונים ולהשתבץ בתפקידים משמעותיים שכרגע עדיין לא פתוחים לנו".
בחודש אפריל האחרון קיבל בג"ץ עתירה שעסקה בשירות לוחמות בצה"ל, והורה לצבא לשלב נשים בשריון המתמרן. לפי הפסיקה, על צה"ל מוטלת חובה חוקית לקיים, ככל הניתן, שוויון הזדמנויות בין המינים בשיבוץ לתפקידי לחימה. עוד נקבע כי על הצבא לפתוח התנסות ללוחמות בחיל השריון עד נובמבר 2026.
ההחלטה הגיעה לאחר שהרמטכ״ל הקודם הרצי הלוי כבר הנחה בספטמבר 2023 על פתיחת ההתנסות, שהייתה אמורה לצאת לדרך בנובמבר 2024. בעקבות שיקולים מבצעיים נדחתה פתיחת המסלול למחזור גיוס נובמבר 2025, ובהמשך נדחתה פעם נוספת - לסוף השנה הנוכחית. אלא שכעת, כחמישה חודשים בלבד לפני המועד שנקבע, הליך המיון עדיין לא התחיל - ומלש"ביות ששואפות להשתבץ במסלול נותרות ללא תשובות ברורות.
מאז פרסום פסיקת בג״ץ, סנקר שואפת להיות בין החלוצות שייקחו חלק במסלול. ״זה חיל שאני שומעת עליו הרבה ולומדת על הערכים שלו״, סיפרה. ״מנהל המכינה שלי שריונר, והמכינה נקראת על שמו של סרן עדן פרוביזור ז״ל, שריונר מגדוד 52 שנהרג בקרב בעזה. אם כבר יש נשים בשריון, ונשים יכולות להגן על הגבולות - אין סיבה שלא יוכלו לתמרן בשטח. זו תהיה זכות שנשים ישתלבו בחיל״.
עד כה, כחודש בלבד לפני יום גיוסה, היא מנסה ללא הצלחה לקבל תשובות ממיטב. "ניסיתי להבין מה קורה, אבל לא היו להם תשובות. הכול מאוד באוויר ולא ברור״, אמרה. עם זאת, היא מדגישה כי מבחינתה היעד לא השתנה: ״זו המטרה שלי, ולשם אני מכוונת״.
"למה שלא נוכל גם לקחת בזה חלק?"
גם עמליה ברונשטיין, בת 19 מתל אביב וחניכה במכינה הקדם-צבאית הירושלמית, אמורה להתגייס בחודש הבא כלוחמת בחי״ר גבולות - וגם היא מבקשת להשתלב במסלול השריון המתמרן לנשים. ״כשקיבלתי את המיון ללוחמות הייתה לי תחושה שאני צריכה ללכת״, סיפרה. ״זה מדבר אליי, בעיקר אחרי 7 באוקטובר״.
לדבריה, אחת מנקודות המפנה הייתה החשיפה לסיפורן של הטנקיסטיות שלחמו ב-7 באוקטובר. ״ראיתי את הכתבה על הטנקיסטיות וזה שינה לי את התפיסה״, אמרה. ״לראות את הנשים שנלחמו, כשלא היה הרבה מי שנלחם, השפיע משמעותית על המחשבה שלי״.
היכרות עם נשים שכבר משרתות בתפקידי לחימה חיזקה אצלה את תחושת המסוגלות. ״ביום המיון פגשנו לוחמות מהגנ״א, תותחנים, חי״ר גבולות ומג״ב״, סיפרה. ״הן דיברו איתנו מתוך החוויה האישית שלהן. זה הרגיש יותר אמיתי - לא שמעתי סיפורים מבחוץ, אלא דיברתי עם נשים שבאמת עושות את זה״.
אחרי שקיבלה את השיבוץ, הוריה שיתפו אותה בחששות שלהם. ״אבא שאל הרבה שאלות, אמא קצת התנגדה״, אמרה. ״הם בעיקר רצו לבדוק שאני יודעת מה אני עושה, ושאני מבינה שיש לזה הרבה משמעויות. אבל יש לי למה מאוד חזק - וזה מה שצריך לעשות בתקופה הזו״.
כשהבינה שמסלול שריון מתמרן לנשים עומד להיפתח, גם היא החלה לכוון לשם. ״באחת ההרצאות במכינה שמעתי אישה שהתקדמה בצבא והגיעה למקומות שלא חשבה שתגיע אליהם״, סיפרה. ״היא אמרה שבני אדם לא יכולים לחשוב על דברים שהם לא יודעים שהם אפשרות בשבילם. וזה ממש נכון. לא הייתי חושבת לעשות המון דברים בחיים שלי אם לא הייתי יודעת שזו בכלל אופציה קיימת. להתגייס לשריון לא עבר לי בראש - עד ששמעתי שיש לי אפשרות״.
מבחינתה, שילוב נשים בשריון המתמרן לא נוגע רק אליה. ״זה יפתח אפשרות לעוד בנות, שלא חשבו על האופציה הזו, לדעת שהן יכולות״, אמרה. ככל שמתקרב יום גיוסה, היא מחכה לבשורה על פתיחת המסלול. ״למה לא? למה שלא נוכל גם לקחת בזה חלק? זו מטרה כל כך חשובה, וחיל שעושה כל כך הרבה״.
"כל אחד ואחת שיכולים להיות לוחמים - מגיע להם להיות"
מי שכבר צעדה בדרך הזו היא אסנת לוי, בת 27 מירושלים. ב-2017 התגייסה לוי לקרקל, ואחרי ארבעה חודשי טירונות הוסבה יחד עם 14 לוחמות נוספות לפיילוט הראשון של נשים בשריון. במשך כחצי שנה הן עברו הכשרה כלוחמות שריון בחטיבה 460, אלא שאחרי סיום המסלול הוקפא הפיילוט. ארבע הלוחמות שיצאו לקורס מפקדות טנקים הורדו מתפקידי לחימה.
״התקופה הכי טובה שלי בשירות הייתה בקורס מפקדי טנקים, וסיימתי את השירות באכזבה מאוד גדולה״, סיפרה לוי. ״היינו אמורות לצאת לקורס קצינים, אבל החליטו להקפיא את הפיילוט באמצע - ואנחנו אלו ששילמנו את המחיר. סיימנו את הפיילוט בהצלחה, ובכל זאת הפסיקו אותו ולא גייסו יותר נשים לשריון. זה הכעיס אותי, והחלטתי לצאת להילחם על זה״.
התחושה הקשה שליוותה אותה אחרי השירות הובילה אותה לפעולה משפטית. לוי פנתה למשרד עורכי דין, ובהמשך הוגשה העתירה לבג״ץ בדרישה לשלב נשים ביחידות לוחמות בצה״ל. ״לפני שהתגייסתי רציתי לשרת בסיירת מטכ״ל, ואז גיליתי שאין שם נשים״, סיפרה. ״זה הרגיש לי לא נכון, כי ידעתי שאני יכולה לשרת בסיירת מטכ״ל״.
אתמול, עם פרסום הידיעה על הלוחמת שעשתה היסטוריה והייתה לראשונה שסיימה מסלול בסיירת מטכ״ל, אמרה לוי: ״זה בעיקר מרגש אותי. נשים ממשיכות להוכיח את עצמן״.
כיום לוי משרתת כלוחמת במילואים בגדוד הנדסה ולומדת לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. היא ממשיכה ללוות את העתירה, בציפייה שהכרעת בג״ץ אכן תיושם בצה״ל. ״מדאיג אותי הניתוק בין המערכת למה שקורה בפועל״, אמרה. ״מתקבלות החלטות שלא מיושמות בשטח. אני מקווה שהמלש״ביות היום ימשיכו להילחם. אני יודעת שזה לא קל ומייאש, אבל שיעמדו על שלהן ויתעקשו״.
לדבריה, המאבק הוא על האפשרות - לא על חובה. "לא כל אחד ואחת צריכים להיות לוחמים, אבל כל אחד ואחת שיכולים - מגיע להם להיות. אחד הפחדים הכי גדולים שלי היה שאני נלחמת בשביל אף אחת. אבל לדעת שיש דור המשך נותן בי תקווה ורצון להמשיך״.
אתמול שלח עו"ד ינור ברטנטל, ממשרד ויינברגר ברטנטל המלווה את העתירה, מכתב לרמטכ״ל רב-אלוף אייל זמיר במסגרת מעקב אחר ביצוע פסק הדין. ״פסק הדין אינו המלצה ואינו הצהרת כוונות - הוא חובה משפטית", מסר ל-ynet ו״ידיעות אחרונות". "אם גם אחרי הכרעת בג״ץ מועמדות פונות למיטב ומקבלות תשובה שאין מידע, מדובר בהתנהלות שמבזה את החלטת בית המשפט. המדינה חייבת לפרסם מיד לוח זמנים ברור לפתיחת המיונים, ולהבטיח שההתנסות לשילוב נשים בשריון המתמרן תיפתח בפועל במחזור נובמבר 2026".
מצה״ל נמסר בתגובה כי התנעת המסלול הייעודי לנשים בשריון המתמרן נמצאת בשלבי סיכום, וצפויה לצאת לדרך כמתוכנן בנובמבר הקרוב.
״כצבא העם, צה״ל רואה חשיבות בשירות ובמיצוי יכולותיהן של אוכלוסיות מגוונות בשירות, לרבות באמצעות שילובן של נשים בתפקידי לוחמה, שכן הן מהוות חלק איכותי וקריטי במערך הלוחם״, נמסר. ״פתיחת מגוון מסלולים בשנים האחרונות לשירות נשים בלוחמה הביאה לעלייה חסרת תקדים בגיוס ולחיזוק המערך הלוחם. כלל ההתנסויות יבוצעו באופן מקצועי ומותאם, תוך מתן כל התנאים המאפשרים להצלחתן, בדגש על סוגיית השירות המשותף, ותוך הקפדה על עמידה מלאה בסף המקצועי הנדרש בסיום ההכשרה - הכול בהתאם לצורכי צה״ל״.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.06.26
