ההיסטוריה הצבאית רצופה באירועים שבהם, אחרי שאבק השריפה שקע, התחושה הייתה כי “ניצחנו בכל הקרבות, אבל הפסדנו במלחמה”. זה קרה לאמריקאים בווייטנאם ובאפגניסטן, וזה קרה לנו בתקופת אזור הביטחון בלבנון.
יש גם אירועים שבהם ניצחון בקרב ועוד ניצחון בקרב הביאו לניצחון במערכה כולה. זה קרה למורדים בסוריה בתהליך שנמשך 13 שנים. זה ההישג של מערכת הביטחון באיו”ש ב-20 השנים האחרונות.
הפעם האחרונה שבה היינו בתחושת הפסד הייתה לאחר מלחמת לבנון השנייה. אבל אז הצבא איכזב, הגיע לא מוכן וסיים את המלחמה בצורה רעה, ובהתאם גם הרמטכ”ל דן חלוץ וראש הממשלה אהוד אולמרט שילמו את המחיר הציבורי.
1 צפייה בגלריה


רה"מ בנימין נתניהו בהצהרה לתקשורת לאחר חתימת ההסכם בין ארה"ב לאיראן
(צילום: אוליבייה פיטוסי, הארץ )
הפעם התסכול גדול יותר, משום שצה”ל, חיל האוויר ואגף המודיעין הצטיינו באופן יוצא דופן, ואסור להמעיט בכך. דווקא משום כך התוצאה הסופית נתפסת כגרועה הרבה יותר. גורם ישראלי בכיר אמר אמש: "אם בישראל היו יודעים מראש שזו תהיה התוצאה הסופית, ספק רב אם היינו יוצאים ל'שאגת הארי'".
מה ההבדל בין הצלחה לכישלון? כאשר האסטרטגיה הצבאית והאסטרטגיה המדינית-ביטחונית פועלות כאגרוף אחד מול מטרה ברורה ובאופן שיטתי, ניצחון בקרב ועוד ניצחון בקרב מובילים לניצחון במערכה. כאשר החורים בגבינה גדולים מהגבינה עצמה, אפשר לנסוע לשווייץ לאכול קרואסון וגבינה שווייצרית, אבל אי אפשר לנצח מלחמות.
כתבנו כאן כמה פעמים שההישגים הגדולים ביותר היו בכך שבחרנו לקחת את גורלנו בידינו והחלטנו ליזום, ולא לאפשר לאויבינו להיות צעד אחד לפנינו. כתבנו גם שבמזרח התיכון התוצאות מתבררות בבוקר שאחרי הבוקר שאחרי. בניגוד למערכות אחרות, כאן לא צריך מרחק זמן גדול מסיום המלחמה כדי להבין את התוצאה, והפעם התסכול גדול במיוחד, ובצדק.
כדי להבין את גודל התסכול בישראל, חובה להביט תחילה על מה שיירשם כאחת המערכות הצבאיות המבריקות והמשמעותיות ביותר שנוהלו אי פעם נגד הרפובליקה האסלאמית
כדי להבין את גודל התסכול בישראל, חובה להביט תחילה על מה שיירשם כאחת המערכות הצבאיות המבריקות והמשמעותיות ביותר שנוהלו אי פעם נגד הרפובליקה האסלאמית. מבצע “שאגת הארי” לא היה עוד סבב של חילופי מהלומות. הוא היה הפגנת כוח מרשימה בהובלת ישראל, שבה העולם כולו ראה שתי בעלות ברית נלחמות יחד, כאשר ישראל מובילה את המערכה.
הושגה עליונות אווירית מהירה בשמי איראן, נפגעו מערכי ההגנה האווירית, אתרי פיקוד ושליטה, מחסני טילים ומשגרי טילים בליסטיים, וחוסלו או נפגעו בכירים במערכת הביטחונית האיראנית. בנוסף, המבצע הדגים רמת תיאום חסרת תקדים בין ישראל לארצות הברית ואפשר פגיעה רחבת היקף בתשתיות צבאיות ואסטרטגיות ברחבי איראן, תוך צמצום יכולתה להפעיל חלק ניכר ממערכי האש וההתרעה שלה.
מה למדנו על היחסים עם ארה”ב? שאסור לשים את כל הביצים בסל אחד, ובוודאי לא מול אדם אחד בלתי צפוי. התיאום עם וושינגטון חשוב, אך התלות שנוצרה מסוכנת וחסרת אחריות. בסופו של דבר, בשל ניהול משא ומתן רשלני מצד נשיא המעצמה החזקה בעולם, חזרה ישראל למציאות שבה חופש הפעולה שלה מוגבל יותר, וההרתעה שלה נפגעה בעיקר בשל הפגיעה בקשר שבין טראמפ לנתניהו. זו אינה רכילות. ראוי להזכיר כי בהתרעת המלחמה המפורסמת של אמ”ן משנת 2023, שעל אודותיה כתבנו כאן, ציינו אנשי המודיעין כי אויבי ישראל מזהים חולשה ביחסים בין וושינגטון לירושלים ולכן עשויים לנצל את ההזדמנות למהלך מפתיע. אז לא דובר על חמאס אלא על איראן וחזבאללה, אבל הרעיון ברור.
מה למדנו על היחסים עם ארה"ב? שאסור לשים את כל הביצים בסל אחד, ובוודאי לא מול אדם אחד בלתי צפוי. התיאום עם וושינגטון חשוב, אך התלות שנוצרה מסוכנת
פורסם לראשונה: 00:00, 16.06.26



