בשישי בלילה, מיד אחרי הכרזת ההסכם בין ישראל ולבנון, יצאו תומכי חיזבאללה להתריס ברחובות ביירות. פחות משעה אחרי הכרזת הסיכומים בוושינגטון בין משלחות ישראל ולבנון, יצאו מפגינים מתנועת אמל, שמנהיגה הוא יו"ר הפרלמנט הקשיש נביה ברי, להצטרף ללוחמי חיזבאללה. אלה התפרסו מול בניין הפרלמנט באזור המסחרי של ביירות, בדאחייה הדרומית שבשליטת חיזבאללה ובכביש המוביל לנמל התעופה של ביירות. רכובים על אופנועים, הם שרפו צמיגים, פגעו במכוניות והשליכו אבוקות בוערות. אלא שהפעם צבא לבנון מיהר להתערב ולסכל את התפשטות המחאות.
המהומות בביירות
(צילום: Ibrahim AMRO / AFP)
חיזבאללה ביחד עם איראן, באמצעות שגרירותה המטרידה בביירות, הודיעו שהם מתנגדים ל"הסכם ההשפלה" ו"סיכומי הבושה". בקצה הרחוק, בוושינגטון, חשפו את ההבטחות הכלכליות הנדיבות שהושגו כדי להרגיע את הרחוב הלבנוני: 100 מיליון דולר לסיוע כלכלי לאזרחים, 30 מיליון דולר כסיוע צבאי, ובנוסף אימונים צבאיים בארצות-הברית לקבוצות נבחרות של חיילי הצבא הלבנוני. סביר להניח שעוד נשמע בקרוב גם על סיוע ללבנון בהיקפים דומים מסעודיה ומאיחוד האמירויות במפרץ.
על הנייר מדובר בהסכם מצוין, עם הרבה מאוד הבטחות לבני העם הלבנוני, למוסדות המדינה, וגם לישראל. כי שקט בלבנון, אם יושג, מבטיח הרבה מאוד גם לישראל. שימו לב, ישראל התחייבה בוושינגטון לא להתערב בלבנון, ישראל גם מחויבת לסגת משתי נקודות מעבר ומדרום לנהר הליטאני. אמנם לא פורסמו שמות הכפרים, מחשש לתבערה של חיזבאללה, אבל מקור לבנוני בכיר מיידע אותי שמדובר בכפרים זוותר אל-שרקיה (המזרחית) וזוותר אל-ג'רביה (המערבית) באזור נבטיה בדרום לבנון. צמד הכפרים, המרוחקים 85 ק"מ מביירות, נבחרו כ"אזורי ניסוי" ללבנון וישראל. מיד אחרי נסיגת כוחות צה"ל, יתפוס צבא לבנון את מקומו באזורים הללו ויתחיל שלב החזרת התושבים. הבעיה המרכזית היא למנוע מאנשי חיזבאללה לחדור למקומות הללו. הצבא האמריקאי קיבל על עצמו את משימת הפיקוח.
ארצות-הברית מתחייבת הפעם ללוות את התהליך מקרוב ומרחוק. יתקיימו התייעצויות בדרג יומי בין קציני הצבא הלבנוני למקבילים אמריקאים. השאלה היא מה עושים עם חיילי אונר"א שישראל מצביעה על מעורבותם, לפחות חלק מהם, לצד חיזבאללה. האם יעצמו עיניים מול חדירת אנשי חיזבאללה בלבוש אזרחי לכפרי הדרום? איך ניתן לרוקן את מחסני הנשק והתחמושת שהוסתרו בבטן האדמה, מתחת לבתי המגורים בכפרים?
ישראל דאגה להבהיר למשלחת המדינית ולחברי המשלחת הצבאית הלבנונית שאין לה שאיפות כמוסות להישאר בלבנון. דובר לא מעט, כך אני מבינה משני בני שיח בכירים לבנונים, על מתכונת של יחסי שכנות טובה
ישראל דאגה להבהיר למשלחת המדינית ולחברי המשלחת הצבאית הלבנונית שאין לה שאיפות כמוסות להישאר בלבנון. דובר לא מעט, כך אני מבינה משני בני שיח בכירים לבנונים, על מתכונת של יחסי שכנות טובה. לישראל יש לא מעט מה לתרום: סחורות, מוצרים תעשייתיים, שירותי בריאות ואפילו השתלמויות לרופאים ואחיות לבנונים. אפילו דיברו, מדווחים בצד הלבנוני, על השתלמויות בתחום ההייטק והבינה המלאכותית בחברות ישראליות.
עוד מומלץ לשים לב שלבנון מוקירה את התנגדותה הנמרצת של סוריה להתערב במלחמת הצבא הלבנוני מול חיזבאללה. נשיא סוריה, אחמד א-שרע, עוקב אחרי התהליך המדהים בין המדינות. עבורו זה מבחן היתכנות להמשך.
אין ויכוח שההסכם בין ישראל ולבנון מרשים, חיובי וצופן הבטחות. השאלה הגדולה, בגלל התנגדות חיזבאללה והמעורבות האיראנית, עד כמה הסיכומים הללו יחזיקו מעמד. כשחיזבאללה מדבר על "הסכם הבושה" ו"מהלך הכניעה", אסור לשכוח שקרוב למחצית מתוך 128 חברי הפרלמנט הלבנוני משתייכים לחיזבאללה ולתומכיו.
ברחוב הלבנוני אמנם מסתמנת תמיכה שקטה בהסכם, שנובעת מהרצון לחזור לנהל חיים נורמליים ולהתבסס כלכלית, אבל חיזבאללה מזדרז עכשיו לאיים במלחמת אזרחים. כדאי מאוד לשים לב שהמילה "נסיגה" (של צה"ל) לא מופיעה בהסכם החדש. מדובר על "פריסת כוחות מחדש". יש כאן הרבה מאוד חומר למחשבה.
