הוא רושף, הוא נושף, הוא תומך בטרור, הוא מאיים לחסל את ישראל, אבל בשנת 2005, מי היה מאמין, קיבל נשיא טורקיה, רג'יפ ארדואן, פרס מיוחד מהליגה נגד השמצה על פועלם של דיפלומטים טורקים בהצלת יהודים בתקופת השואה. הוא אפילו נשא באותה הזדמנות נאום נגד האנטישמיות. פרס נוסף, מי היה מאמין, קיבל ארדואן מ-AJC (הקונגרס היהודי אמריקאי). זו הייתה טעות כפולה. משום שכבר ב-1975 כתב אותו ארדואן מחזה אנטישמי "מס-קום-יה" ("בונים חופשיים-קומוניסטים-יהודים"). ארדואן, צריך להזכיר, גדל על ברכיו של נג'מטין ארבקן, שכיהן כראש הממשלה, ומפלגתו נפסלה על רקע היותה איסלאמיסטית. ב-2014, אגב, נדרש ארדואן להחזיר את הפרס של ה-AJC על רקע ההתבטאויות שלו במבצע "צוק איתן".
היו רגעים שבהם היה נדמה שארדואן מאמץ מדיניות פרגמטית. ב-2022, ממש לא מזמן, ביקר בטורקיה נשיא המדינה, יצחק הרצוג, והתקבל שם בכבוד מלכים. אבל המחוות הללו, פועל יוצא של אינטרסים זמניים, לא יכולות להסתיר את המהות האנטישמית של ארדואן. העריץ הטורקי מחזיק מקדמת דנא באידיאולוגיה אנטישמיות איסלאמיסטית.
רג'פ טאיפ ארדואן
(צילום: Khalil Hamra/AP)
בשבועות האחרונים משמיע ארדואן סדרה של הצהרות לוחמניות. תמיד יש לו תירוץ. פעם עזה, פעם סוריה, פעם איראן, פעם זו ההחלטה להכיר בטבח הארמנים כג'נוסייד, ועכשיו זו לבנון. הוא הפטרון. הוא מאיים לא רק במלחמה אלא בהכחדה. אפשר להניח שבדיוק כשם שההסכם בין ישראל לממשלת לבנון הוא מכה לאיראן ולמחנה הפרו-איראני בארה"ב, אולי גם לסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, כך זו גם מכה קשה לארדואן. איך בדיוק הוא יגן על לבנון נגד רצונה של ממשלת לבנון? אלא שמדובר בעריץ. יש לנו נטיות ניאו-עות'מניות. הוא בצד של איראן, חמאס וחיזבאללה. הוא איש האחים המוסלמים. הלבנונים לא מעניינים אותו. הרי לטורקיה, גם זו שלפני ארדואן, מותר הכל. במהלך דיכוי הכורדים הרסה טורקיה 3,000 כפרים, יצרה שני מיליון פליטים והרגה, אולי רצחה, עשרות אלפים. זה קרה למרות שהכורדים לא איימו לחסל ולהשמיד את טורקיה. ועל רקע מלחמת העולם הראשונה, אלה הטורקים שביצעו גם את הג'נוסייד בארמנים וגם את הגירוש גדוש הזוועות של קרוב לשני מיליון נוצרים, במהלך ולאחר מלחמת העולם הראשונה. ישראל, לעומת זאת, התמודדה עם איומי השמדה. הנכבה הפלסטינית נראית כמו גן ילדים לעומת סדרת הנכבות שחוללו הטורקים. אבל ארדואן צווח על ישראל.
אין שום סכסוך אמיתי בין טורקיה לישראל. הסכסוך שיזם ארדואן נובע מהפנטזיות האיסלאמיסטיות והניאו-עות'מניות שלו. אסור לזלזל בארדואן. והבעיה היא שהוא מקבל תמיכה מטראמפ, שמתכוון לספק לו מטוסי F35. בשבוע הבא תתקיים באנקרה פסגת נאט"ו. זה יהיה מפגן כוח של טורקיה. גם נשיא ארה"ב יגיע. הרי מדובר ב"חבר". הנה לנו המנהיג הבכיר ביותר של האחים המוסלמים בעולם, במפגן כוח שבו מנהיגי מדינות המערב מגיעים אליו כדי להשתחוות בפני המלך. אף אחד לא יאמר לו מילה אחת על חרחורי המלחמה שלו. אף אחד, בוודאי, לא יעיר לו על דיכוי הכורדים. אף אחד לו ינזוף בו על איומי ההכחדה נגד ישראל. משום שזו דרכו של המערב הרופס. ואם היה נדמה לנו שטראמפ עשוי מחומר אחר – צריך לחשוב שוב. משום שטראמפ חובב עריצים. ארדואן הוא אחד הבולטים ביניהם. ההערות המעליבות שסופג נתניהו בשבועות האחרונים מעידות שנתניהו הוא לא חבר במסדר העריצים. הוא לא ארדואן. בעיני טראמפ, נתניהו הוא מנהיג שמותר לדרוך עליו.
אין שום צורך להתרפס בפני ארדואן. להפך. היה צורך לארגן לו קמפיין שיציג אותו כפי שהוא: שיראה את שליחת היריבים הפוליטיים שלו לכלא; את דיכוי הכורדים; את הנטיות האיסלאמיסטיות; את החסות לארגוני טרור. צריך לבייש אותו ולבייש את מצעד המנהיגים שיגיעו בשבוע הבא לאנקרה
שלשום החליטה הממשלה על הכרה ברצח העם הארמני. זו החלטה נכונה. אבל בזמן הלא נכון. משום שהחלטה כזאת הייתה צריכה להתקבל בדרך עניינית. לא כנקמנות פוליטית. אין שום צורך להתרפס בפני ארדואן. להפך. היה צורך לארגן לו קמפיין שיציג אותו כפי שהוא: שיראה את שליחת היריבים הפוליטיים שלו לכלא; את דיכוי הכורדים; את הנטיות האיסלאמיסטיות; את החסות לארגוני טרור. צריך לבייש אותו ולבייש את מצעד המנהיגים שיגיעו בשבוע הבא לאנקרה. אתם באים בטענות לישראל שמגנה על עצמה מפני הרצחנות של האחים המוסלמים, אבל מכרכרים סביב מנהיג האחים המוסלמים? צבועים.
דברי הרהב של ארדואן נגד ישראל נשמעים כמו רברבנות. דא עקא, כדאי להזכיר שכאשר הקודקודים של הג'יהאד, הסוני והשיעי, משמיעים איומים – הם מתכוונים לכל מילה. הרי לטורקיה אין סכסוכים עם אף שכנה. אבל היא בונה כוח צבאי בסדר גודל מעצמה. היא נמצאת במקום התשיעי בעולם בדירוג ה-GLOBAL FIREPOWER, כשישראל במקום ה-15. היא צועדת במסלול של איראן, חמאס וחיזבאללה. כבר התעלמנו בעבר מאיומים מפורשים. שילמנו על כך בדמים. אין צורך בפעם נוספת.
