חני לב אור, לקויית ראייה שנעזרת בכלבת נחייה, מתארת אפלייה קשה ויומיומית שהיא חווה בהתניידות בסיסית. "נהגי מוניות שאני מזמינה רואים אותי ואת הכלב נעלמים", היא מתארת בכאב. "אני לא יכולה לדעת אם המונית חלפה או לא, כך שמונית אחרי מונית מבטלת לי. אני רק רוצה להיות כמו כולם".
גם באוטובוסים האתגר גדול עבורה. לב אור מספרת שהיא נאלצת לתכנן את הנסיעה יום מראש, משום שלמעשה כל יציאה מהבית מרגישה כמו מסע לא צפוי, שבו אי אפשר לדעת אם האוטובוס יעצור בתחנה ואם המסלול יישאר כפי שהיה. "כדי לא לאחר אני יוצאת מהבית שלוש שעות לפני הזמן, כי קשה לתכנן את היום כשאת לא יכולה לסמוך על דרך ההתניידות שלך", היא פוסקת.
לב אור מוסיפה שגם שינויים שנועדו לשפר את התחבורה הציבורית אינם לוקחים בחשבון אנשים עם מוגבלות, ובמקרה שלה, בעיר אריאל, שינויים במסלולים מחייבים אותה להגיע לתחנה רחוקה יותר, לעבור כביש סואן וללמוד את המסלול מחדש.
לדבריה, הבעיה לא רק בנגישות הפיזית אלא גם באכיפה, משום שאוטובוסים בינעירוניים שלא משמיעים כריזה בתחנות הביניים ממשיכים לפעול בלי פיקוח ממשי, וגם בחניות הנכים אין כמעט אכיפה על מי שחונה בהן בלי זכאות.
הקשיים שלב אור מתארת מגובים גם בנתונים רשמיים. ברכבת ישראל וברכבת הקלה אמנם הושקעו בשנים האחרונות התאמות כמו מעליות, רציפים מונגשים ושילוט, אבל אמצעי התחבורה המשלימים לוקים בחסר. באוטובוסים הבינעירוניים הבעיה העיקרית היא שלא בכל קו יש אוטובוסים עם רמפה תקינה או מקום לכיסא גלגלים, ולעיתים הנהגים והתחנות אינם ערוכים לסייע. גם רפורמת המוניות הנגישות, שנועדה להגדיל את מספר המוניות המותאמות ולהבטיח שירות זמין ושוויוני תקועה, כך שבפועל קשה מאוד להזמין מונית נגישה בזמן סביר.
לא מגלים סובלנות
אלישבע דיוויס, בת 23 מירושלים, מכירה מקרוב את הקשיים בהתניידות באוטובוסים עירוניים ובינעירוניים. "קורה שהרמפות של האוטובוסים שבורות ואז אני בעצם נשארת מחוץ לרכב", היא אומרת, "ולפעמים יש הרבה אנשים באוטובוסים כך שאין מקום בשביל כיסא גלגלים, וכאשר אני מחכה בתחנות מסוימות הנהגים לא תמיד רואים אותי ולא אומרים לי".
גם חבריה הנוסעים מקשים על ההתניידות שלה. "ברוב התחנות יש עמודים שנועדו לכאורה להגן על האנשים שעומדים בתחנות, אבל זה אומר שלנהגים ממש קשה לעצור בצורה שהרמפה תצליח לרדת למדרכה בלי להתקע בעמודים", דיוויס אומרת, "כולם מתעצבנים שאני רוצה לעלות בכלל לאוטובוס כי זה לוקח הרבה זמן".
אלישבע דיוויס. "כולם מתעצבנים שאני רוצה לעלות בכלל לאוטובוס כי זה לוקח הרבה זמן"
לו היה לדיוויס רכב פרטי, מצבה כנראה לא היה טוב יותר. דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול חשף כשלים חריגים ביותר במערך תגי הנכה. לפי הדוח, מספר התגים כבר חצה את רף ה-600 אלף, בעוד מספר חניות הנכים והיקף האכיפה לא גדלו באותו קצב. המבקר מצא פערים של עשרות אחוזים בין מספר התגים לבין היכולת של הרשויות לבדוק זכאות ולמנוע שימוש לא תקין, והתריע כי אלפי תגים מונפקים בלי בקרה מספקת. המשמעות בשטח היא עומס כבד על החניות המונגשות, יותר תלונות על ניצול לרעה ופגיעה ישירה באנשים שבאמת זקוקים לתג כדי להתנייד.
כדי להתמודד עם המצב הקיים, הוקם צוות בין-משרדי של משרדי האוצר, התחבורה וביטוח לאומי שגיבש רפורמה רחבה במערך, אך מסיבה שאינה ברורה היא תקועה. בנוסף, משרד התחבורה השיק גרסת הרצה של יישומון בשם "חניתי", שנועדה למנוע חנייה של שני כלי רכב הנושאים את אותו תג בשתי חניות נכים שונות. אולם במציאות שבה אין מספיק אכיפה, מדובר בטיפול נקודתי ולא מספק.
אין גורם מתכלל
יובל וגנר, בן 61, הוא יו"ר עמותת נגישות ישראל המתנייד בכיסא גלגלים, והוא מצביע על כשל מערכתי רחב יותר, שלדבריו חוזר על עצמו בכל תחום כמעט. "במבחן התוצאה, כל שינוי שהבטיחו לנו לא התממש", הוא אומר, "לכל מקום שאנחנו רוצים להגיע, אני נתקל בעוד ועוד קושי. הרבה פעמים זה משאיר אותי בבית. אנשים עם מוגבלות מקבלים עונש שהם לא יכולים לצאת מהבית, ואם הם רוצים לצאת לעבוד אז זה הופך למשימה בלתי אפשרית - זה משפיע על הבריאות שלהם, על איכות החיים שלהם".
יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל. "דברים נופלים בין הכיסאות"
(צילום: יריב כץ)
וגנר מזכיר כי בתחום האוטובוסים הבינעירוניים הושק לפני כשנה וחצי פרויקט שנועד להרחיב את השירות, שהחל ב-30 אוטובוסים והתרחב ל-100 אוטובוסים בעלות של 100 מיליון שקל, אך בפועל כמעט לא הוטמע בציבור. לדברי וגנר, הבעיה עמוקה יותר מהפרויקט הספציפי הזה, משום שהמערכת כולה אינה מסונכרנת ואין גורם אחד שמנהל את התחום מתחילתו ועד סופו. "זה אחראי על אוטובוסים, זה אחראי על חנייה, זה אחראי על מוניות - וכך דברים נופלים בין הכיסאות", הוא מסכם.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד רואה במחויבות לציבור האנשים עם מוגבלות ערך עליון, וינהג באפס סובלנות כלפי ניסיונות הונאה הפוגעים בראש ובראשונה בזכאים להטבות אלו. חלק ניכר מהליקויים שעלו בדוח המבקר זוהו וטופלו עוד קודם לכן במסגרת בקרות פנימיות. המשרד מקדם בשיתוף משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי הסדרה מערכתית מקיפה הנמצאת בישורת האחרונה, שבמסגרתה קביעת הזכאות תתבסס אך ורק על בדיקות של הגורמים הרפואיים המוסמכים כדין".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.07.26
