רגע לאחר שהתבררו ממדי אסון 7 באוקטובר, היה ברור שישראל צריכה לצאת למלחמה כוללת מול חמאס. לא עוד סבב מהלומות נוסח צוק איתן, שומר החומות, עמוד ענן וכו', אלא מהלך צבאי דרמטי שאליו יתלווה מהלך מדיני משמעותי שיביא לסיום שלטון חמאס ברצועת עזה.
ישראל אמנם התעכבה כמה שבועות לפני שהחלה במהלך הקרקעי, בין היתר מהחשש של נתניהו ממפלה צבאית - אך לא היו כלל סימני שאלה סביב ההכרח לסיים את שליטת חמאס בעזה, באוכלוסייה שלה, בכלכלה ובחינוך. זאת מאחר שברור היה שכל שקל ששלטון חמאס מצליח לקבל ממסים על אזרחי הרצועה או סיוע הומניטרי כזה או אחר, מגיע לקופת הזרוע הצבאית של הארגון ומשם לבניית מנהרות, ייצור אמצעי לחימה וגיוס חיילים חדשים.
חליל אל־חיה בפגישה בקטאר. כישלון ישראלי
(Anadolu, Anadolu via Getty Images)
אולם בחלוף אלף ימים של מלחמה קשה, הרסנית, עם מאות הרוגים בצד הישראלי ועשרות אלפי הרוגים בצד הפלסטיני, הבלתי ייאמן קרה. לא רק שהזרוע הצבאית של חמאס שרדה את המלחמה, אלא שחמאס הצליח להישאר כגוף השלטוני היחיד והבלעדי ברצועה. נכון, תשתית המנהרות נפגעה, הזרוע הצבאית איבדה עשרות אלפי חיילים, האמל"ח שברשות חמאס אינו משתווה לזה שהיה ברשותו וכמעט כל הנהגת חמאס חוסלה. אלא שלפי שלל הדיווחים שמגיעים מעזה, חמאס מתחמש מחדש, משקם את תשתית המנהרות בשטח שבשליטתו, מחדש את ייצור אמצעי הלחימה ואפילו את הרקטות, מנסה להבריח מסיני רחפנים ובמילים פשוטות - נערך לעוד סבב של לחימה מול ישראל.
במקביל, ארגון הטרור מעזה מצליח לשלם משכורות לפעיליו ואפילו לגייס פעילים חדשים. רק בשבוע שעבר תוכננו להתקיים הפגנות נגד חמאס בעזה, אולם ההשתתפות בהן הייתה דלה וההמונים נותרו בבית. חלקם בגלל שנותרו תומכי הארגון, רובם בגלל שהם חוששים מהזרוע הארוכה של חמאס שתפגע בהם אם ייצאו לרחוב. מוחמד דף, יחיא סינוואר, מוחמד סינוואר, עיד א-דין חדאד ורבים אחרים חוסלו, ואת מקומם ירשו בכירים אחרים בחמאס ששמם אינו מוכר לציבור הישראלי ובקושי לעזתי, אך הם משמרים את שלטון הארגון ברצועה.
המחדל המדיני הקשה של ממשלת נתניהו
הכישלון המדיני של ישראל בייצור חלופה שלטונית לחמאס, כזו שתאיים גם על הזרוע הצבאית שלה, נובע בעיקר בגלל המחדל המדיני הקשה של ממשלת נתניהו. כבר בתחילת המלחמה כל בר דעת אמר והתריע שחייבים לפעול להקמת אלטרנטיבה שלטונית בעזה כדי להביא לניצחון של ממש. האופציה הסבירה ביותר הייתה הקמה של גוף ערבי-פלסטיני שבו תהיה מעורבת הרשות הפלסטינית, אך ישראל סירבה פעם אחר פעם לכל דיון בנושא הרשות ובעצם כפתה מצב שבו חמאס שורד בשלטון, בגלל החשש של נתניהו משותפיו סמוטריץ' ובן גביר. כלומר, ישראל תחת נתניהו היא זו שאיפשרה במו ידיה לחמאס להישאר כגוף הריבוני בעזה.
צריך לשפשף את האוזניים והעיניים כדי להבין עד כמה הניצחון המוחלט שהבטיח נתניהו, הפך למפלה מדינית שבמסגרתה המנהיג החדש של חמאס נהנה מחסינות בקטאר
תומכי נתניהו מתהדרים בכך שחמאס שולט רק ב-47 אחוז מהרצועה, אלא שאת הארגון זה כלל אינו מעניין: הוא רוצה לשלוט קודם כל באוכלוסייה, זו שתשלם לו מסים וזו שממנה יגויס הדור הבא של הנוח'בות. ואת זה הוא כבר עושה.
הכישלון הישראלי המדיני במקרה הזה, אינו נעצר בגבולות עזה. מנהיגה החדש של חמאס, חליל אל-חיה, שיושב בקטאר, נפגש רק לאחרונה, לפי הדיווח של גילי כהן ב"כאן", עם לא פחות מאשר יועץ לממשל טראמפ, אריה לייטסטון וחבר "מועצת השלום". צריך לשפשף את האוזניים והעיניים כדי להבין עד כמה הניצחון המוחלט שהבטיח נתניהו, הפך למפלה מדינית שבמסגרתה אל-חיה נהנה מחסינות בקטאר. בעקבות ניסיון החיסול הכושל, נציגים של הממשל האמריקאי נפגשים בגלוי עם מנהיג חמאס כדי לדון על עתיד הרצועה, הזרוע הצבאית בעזה מתחמשת וחמאס שורד בשלטון.
אבי יששכרוף צילום: יובל חןחמור מכך, במישור המדיני הצליח חמאס להפוך את ישראל למוקצית מחמת מיאוס כמעט בכל פינה בעולם ובכלל זה בפוליטיקה האמריקאית. לא רק שמועמדים שונאי ישראל מצליחים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית כמועמדים לקונגרס, אלא שגם במפלגה הרפובליקנית תוקפים את ישראל ורואים בה אחראית לכל המלחמות האחרונות במזרח התיכון.
חמאס הצליח למקד בחזרה את דעת הקהל העולמית למה שמתרחש בשטחים, בגדה ובעזה ולהפוך את ישראל למי שמואשמת בכל מקום בגלובוס, כמי שמבצעת רצח עם (ג'נוסייד). יתרה מכך, יותר ויותר צעירים אמריקאים ואירופאים מביעים תמיכה גלויה בחמאס, טוענים ש-7 באוקטובר לא התקיים ובעצם לישראל אין זכות קיום כמדינה יהודית. זה לא בשוליים של השוליים של מפלגה נדחת בשוודיה או קוראסאו, אלא בקרב תומכיו של הכוכב הגדול של המפלגה הדמוקרטית, ראש העיר של העיר הכי יהודית בעולם מחוץ לישראל-ניו-יורק.
