לכאורה, פרשת מועצת הרשות השנייה היא אחת האירועים השוליים והאיזוטריים בתוך דרמות גדולות ומתגלגלות בכנסת הנוכחית. אלא שבשונה מאירועים אחרים שתפסו את מרכז תשומת הלב כמו הוועדה לבחירת שופטים, מינוי ראש השב"כ, ראש המוסד וסוגיות נוספות - פרשת הרשות השנייה הפכה מנושא שולי ואיזוטרי, לכזה שרבים מהפוליטיקאים לא מבינים איך צמח לכדי שיח נוקב על משבר חוקתי שבדרך.
מדוע נושא כל כך קטן וזניח הפך כעת לדגל של הממשלה בקרב מול מערכת המשפט? מדוע הלכה הממשלה הכי רחוק בהסלמה מול המערכת עד כה?
ישנן שתי סיבות עיקריות לכך שדווקא הפסיקה הזו נופחה לממדים האלה. האחת היא העניין הפרסונלי: העובדה שהפסיקה הזו ניתנה נגד אחד הגורמים הקשים והניציים ביותר מול מערכת המשפט - שר התקשורת שלמה קרעי. הסיבה השנייה היא הטיימינג: הקרבה לבחירות והצורך להחזיר את ההתלהבות לשטח הליכודי, לשלהב את הבייס, באמצעות סדר יום נוח.
זה החל אחרי שקרעי זיהה פירצה שעליה אפשר "להלביש" את המאבק המשפטי כולו, ואיתה יצא לדרך. בהחלטה חדשה קבע בג"ץ שמועצת הרשות השנייה – שלפי החוק כדי לפעול באופן חוקי צריכה למנות לפחות שני שליש מהפורום הכללי (כלומר עשרה חברים מתוך ה-15 הקיימים) – ירדה למספר חברים מתחת למינימום הנדרש, ומנתה שבעה חברים בלבד. זאת אחרי שקרעי קרא לחברים להתפטר והצליח לפחות במקרה של חלקם. אלא שעל אף שמספר החברים היה קטן מהמתבקש בחוק, קבע בג"ץ שהמועצה תוכל להמשיך לפעול ומכאן החל להתגלגל כדור השלג שלא ניתן היה לעצור.
עם המהלך המתגבש הלך קרעי קודם כל לשר המשפטים יריב לוין שהשתכנע בתוך זמן קצר ונרתם לאירוע לצד קרעי. יחד פנו השניים לשרים בכירים, למזכיר הממשלה, ולמקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו ודרשו אישור לנסח את ההצהרה שעוררה מהומה גדולה. נתניהו נתן אור ירוק וההודעה פורסמה.
"שופטי בג"ץ לא האמינו שאנחנו נעשה סיפור מהנושא הזה שנחשב שולי בשיח הציבורי, אבל הם טעו", אומר השר קרעי. "אם היינו מוותרים כאן, היינו פותחים פתח בעייתי גם הלאה".
"אותם אנשים שמחפשים להבעיר מדורה". שר המשפטים לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שבבואו להוציא את ההודעה נתקל קרעי בקשיים ממשיים מול גורמים בליכוד שהיססו תחילה, אולם לאחר מכן התרצו ואיש מהם לא העז לצאת פומבית נגד היוזמה. קרעי הוסיף שהוא מצפה גם מהכנסת לקבל החלטה דומה ולא לקיים פסיקת בג"ץ, אם היא נעשתה כפי שהוא טוען "ללא סמכות ובאופן בלתי חוקי".
באופוזיציה תקפו בחריפות וייחסו את האירוע לרצון של קרעי ולוין לזרוע כאוס. "אלה תמיד אותם אנשים", אמרה ח"כ מירב בן ארי. "אותם אנשים שמחפשים להבעיר מדורה".
ה"רווח המיידי" - והמסר לבג"ץ
לפני מתן האישור לפרסום ההודעה הבינו בסביבת נתניהו את המשמעויות המאתגרות ואת הסיבוב הקשה הצפוי שוב מול מערכת המשפט - אבל גם את הפוטנציאל. הוויכוח אם יש להצהרה הקשה משמעות מעשית או לא, עדיין עומד בעינו. אולם, את הרווח הפוליטי הליכוד יוכל לממש באופן כמעט מיידי. זה תקופה ארוכה מחפשים בליכוד את הנושא שילהיב מחדש את הבייס ויכניס רוח קרבית מתבקשת למאבק המנומנם מדי בגוש שלו, לקראת הבחירות הקרובות.
הזעם בשטח הליכודי מתבטא לאחרונה ביותר ויותר תומכים שזועמים על השרים וטוענים שלא עמדו באופן מעשי מול בג"ץ. בקרב אנשי נתניהו היו שזיהו באירוע ככזה שיכול להניע מצביעים אל הקלפי, אולם חששו גם שהדבר עשוי להבריח את מצביעי ה"ימין הרך", אלה שנתניהו מכנה "פיינשמייקרים". אלא שלאחרונה השתכנע נתניהו שאלה ממילא עשויים שלא לתמוך בו, ושעדיף להתמקד בבייס מחדש. אם הנושא המשפטי חוזר לשולחן, סביב סוגיה עקרונית, הוא בהכרח ירוויח מכך - כך סבור נתניהו.
קרעי ושרים נוספים לוחצים: לא לציית לבג"ץ גם בסוגיית בחירת המבקר. ראבילו
(צילום: יונתן זינדל פלאש90)
לכן, אחרי פרשת הרשות השנייה, אחד הנושאים הנוספים שבקואליציה שוקלים כיצד לנהוג לגביו נוגע לפסיקת בג"ץ סביב בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של נתניהו, לתפקיד מבקר המדינה. קרעי ושרים נוספים מפצירים בנתניהו שלא להישמע לפסיקת בג"ץ ולא לקיים הצבעה נוספת לתפקיד, וההערכה היא שגם יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, יתבצר בעמדה הראשונית שלו שלפיה "הכנסת אמרה את דברה", ובשל כך לא יתקיימו בחירות חוזרות.
גורמים בליכוד אומרים לנתניהו שבדיוק כמו במקרה של הרשות השנייה, התקפלות בפני בג"ץ בסוגיית המבקר עלולה לגרום לנזק גדול. "אם ראבילו עצמו לא מקבל את הכרעת הכנסת ורוצה לשמוע לבג"ץ, שיואיל בטובו להתפטר או להודיע רשמית, ואנחנו בליכוד נחליט איך להתמודד עם זה", אמר שר בכיר. "במקרה שבו יתקיימו בחירות נוספות לבקשת ראבילו, עם כל האהבה אליו הוא עשוי לשלם מחיר על כך שנכנע לבג"ץ ולא דבק בעקרונות מול הניסיון לבטל את החלטות הכנסת".
הלך הרוח המסתמן ברור: ככל שהכנסת תתקרב לעבר פיזורה ומערכת הבחירות תתקדם, בליכוד יעלו הילוך סביב השיח המשפטי שצפוי לתפוס חלקים נרחבים בקמפיין. השרים הבכירים בליכוד סבורים שהציבור הליכודי מעוניין במשבר חוקתי, גם אם המשמעות המעשית לא ברורה עד הסוף. להערכתם המצביעים זועמים על בג"ץ ורוצים לשמוע את הקואליציה מתבטאת ופועלת בחריפות.
רווח נוסף שלדעת שרים ובכירים בליכוד ניתן לרשום פה, הוא המסר המהדהד הלאה במספר סוגיות נפיצות שעל הפרק: ההמתנה להכרעת בג"ץ בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים; חוק התקשורת שצפוי להתגלגל גם הוא; וחוקים נוספים שלגביהם למעשה מעבירה כעת הקואליציה לשופטי בג"ץ מסר חד וברור – אל תתערבו.
