החלטה דרמטית של בג"ץ, שקבע בחירות חוזרות למבקר המדינה: שופטי בית המשפט העליון, שדנו בעתירה נגד בחירתו של מיכאל ראבילו למבקר המדינה, קבעו היום (חמישי) כי "נפל פגם אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות", והחליטו שיתקיימו מחדש. בעקבות הפסיקה הדרמטית, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיימים התייעצויות אם לקיים את פסיקת בג"ץ, ושוקלים שלא לפעול על פיה. בקואליציה קראו לא לקיים בחירות חוזרות.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, היה זה שכתב את פסק הדין. "בסבב ההצבעה השני נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה", פסק, והציע ליתר חברי ההרכב - נשיא העליון יצחק עמית והשופטות דפנה ברק ארז, רות רונן וגילה כנפי שטייניץ, להפוך את צו הביניים שהוצא נגד מינויו של ראבילו לצו מוחלט, "כך שנורה על ביטול ההצבעה ועל קיומה מחדש".
ח"כ גואטה והשר קרעי מתעדים את רגע ההצבעה
(צילום: ערוץ הכנסת)
הם הסכימו איתו, ולמעשה קבעו שיתקיימו שוב בחירות בין עו"ד ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו, לבין שופט העליון לשעבר יוסף אלרון.
רק אתמול, חמשת שופטי העליון הוציאו צו ביניים המקפיא את כניסתו של עו"ד ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. לפני כשבוע וחצי, הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות שמבקשות לבטל את המינוי, והורה לכנסת להסביר למה לא לבטל אותו, ולהתייחס לטענות בדבר הפרת חשאיות ההצבעה. שעות קודם לכן, נחשף ב-ynet כי הכנסת דחתה את הצעת שופטי בג"ץ לקיים בחירות חוזרות, ובכך גלגלה את הכדור בחזרה לבית המשפט.
ביום ראשון האחרון, התקיים דיון נוסף בעתירות בהרכב מורחב של חמישה שופטי עליון. במהלך הדיון, ביקש נציג היועצת המשפטית לכנסת להימנע מפסילת הבחירה בראבילו, וטען כי "מזכירות הכנסת לא ידעה שאסור, אין איסור מפורש לצלם בקלפי".
"ההצבעה והחשאיות כרוכות זו בזו"
המשנה לנשיא העליון, השופט סולברג, הסביר את הפסיקה: "חשוב לחזור לראשית הצירים, ליסודות הפשוטים, אשר ייתכן כי ניתן היה להסתפק בהם: המשיבים לא הציגו, הלכה למעשה, כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית' שבחוק היסוד ובחוק מבקר המדינה". על כן, הוא קבע כי "החובה לכבד חוק יסוד גוברת על הנזק שבביטול ההצבעה".
מילביצקי וקרעי מתעדים את ההצבעה
סולברג הרחיב: "עינינו הרואות, כי חוק היסוד, כמו גם חוק מבקר המדינה, מכוון את הוראת החשאיּות להצבעה עצמה. לא על זכות לחשאיות דיברה הלשון, כי אם על 'הצבעה חשאית'; ההצבעה, החשאיּות – זו בזו כרוכות... הפרת חשאיות ההצבעה על-ידי חבר כנסת – או כבמקרה דנן, כמה חברי כנסת – משליכה ישירות על עצמאות ההצבעה של חברי הכנסת האחרים; גם על חשאיותה. רוצה לומר, 'ויתור' של חבר הכנסת על חשאיות ההצבעה, יכול להביא לפגיעה בחשאיות ההצבעה של חבריו. בהצבעה חשאית, גלומה האוטונומיה של הבחירה החופשית, משוחררת מלחץ חיצוני או מחשש, ישיר או משתמע, כי יבולע לו, לחבר הכנסת, אם יצביע כך או אחרת".
סולברג: "אם יש ספק, אין ספק"
בפסיקה, סולברג גם סקר על חברי הכנסת שתיעדו עצמם בעת ההצבעה שאמורה להיות חשאית על פי חוק: "עיון בתצהירים ובנספחים שצורפו לעתירות ולכתבי התשובה, מעלה כי חברי הכנסת ששון גואטה, שלמה קרעי, אריאל קלנר, גילה גמליאל (שתיעדה עצמה, לפי תצהירה, בשתי ההצבעות, ואף צורף סרטון שלה מכניסה את פתק ההצבעה אל המעטפה מחוץ לפרגוד) ומאי גולן תיעדו את הצבעתם בסרטון בהצבעה השנייה (אעיר, כי בעמדת הליכוד נטען כי שידור ההצבעה 'אינו מלמד כי השרה מאי גולן תיעדה את תוכן הצבעה', אלא שתצהירה, שצורף לאותה עמדה, מלמד אחרת); זאת בנוסף לח"כ ינון אזולאי, שחשף את הצבעתו בפומבי בהצבעה השנייה, כאשר הכניס את הפתק למעטפה, ושלשל אותה לתיבת ההצבעה, מחוץ לפרגוד, באופן גלוי לחלוטין".
סולברג על ההצבעה החוזרת: "מחויב המציאות"
(צילום: רפי קוץ)
השופטת ברק-ארז: "הכרעתנו מכוונת לשמירה על ההליך התקין ולא לבחינת תוצאותיו"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
המשנה לעליון סיכם: "אין חולק כי הסעד שעליו נורה, לּו תישמע דעתי - ביטול ההצבעה וקיומה מחדש - אינו פשוט, ואין להורות עליו בנקל; עם זאת, החובה לקיים את הוראות חוק היסוד וחוק מבקר המדינה, ולשמור על חשאיות ההצבעה – הופכת אותו, בנסיבות ענייננו, למחויב המציאות. לא יהיה זה למותר להוסיף, כי ככלל, יש מקום להתייחס להצבעה מן הסוג שבו עסקינן – שלגביה הורו המכונן והמחוקק כי נבחרי הציבור יוכלו להביע את רצונם הכן והעצמאי – במעין 'חרדת קודש'; החשיבות הדמוקרטית הגלומה בדבר – מובנת מאליה. אין מקום אפוא, בהצבעות כגון דא, ל'בחינת גבולות' או ליצירת 'תחומים אפורים'; אם יש ספק, אין ספק".
שופטת העליון דפנה ברק-ארז, הסבירה כי בפסיקה "לא התערבנו בשיקול דעתה של הכנסת, הכרעתנו היא לשמירת הליך תקין בהתאם לחוק היסוד. התוצאה שאליה הגענו אינה מתערבת כמלוא הנימה בשיקול דעתה של הכנסת בכל הנוגע לתוצאות ההצבעה. עריכת סיבוב נוסף של בחירות – זו הפעם באופן חשאי – תאפשר לחברי הכנסת להחליט, בהתאם לצו מצפונם, במי הם מבקשים לבחור לתפקיד מבקר המדינה, ולהוציא לפועל את בחירתם באופן נטול פניות. הכרעתנו מכוונת לשמירה על ההליך התקין ולא לבחינת תוצאותיו. אחריותנו כשופטים מתמקדת כאן בלוז הדמוקרטיה – הבטחת טוהרו של הליך הבחירות בהתאם להוראה חוקתית מפורשת".
נשיא העליון יצחק עמית הוסיף כי "חוק היסוד קובע שההצבעה תהיה חשאית - והפרשנות לפיה 'הצבעה חשאית פירושה גם הצבעה לא חשאית' אינה עולה עם לשון חוק היסוד ותכליתו. החשאיות היא של תהליך ההצבעה, ומשמעה שאין להלום מצב שבו ניתן להוכיח כיצד הבוחר הצביע, ואידך זיל גמור".
