סדר הישיבה באולם המליאה בכנסת גזר על יואב סגלוביץ’ מסיעת יש עתיד לשבת מאחורי מנסור עבאס מרע”מ. כסאותיהם של רם בן-ברק ואלעזר שטרן, עמיתיו לסיעה של סגלוביץ’, צמודים לשניים. יצא שעבאס הוקף בבכירי מערכת הביטחון: אחד משנה לראש המוסד, שני אלוף בצה”ל, שלישי ניצב במשטרה.
מנסור עבאס, יואב סגלוביץ'
(צילום: יובל חן, אלכס קולומויסקי)
עבאס לא נלחץ: יש לו מזג בלתי לחיץ. את היממות הארוכות של דיונים משמימים במליאה ניצל כדי לעשות לעצמו חברים. שטרן ובן-ברק היו עדי שמיעה לברית שהלכה והתרקמה בין סגלוביץ’ לעבאס. שטרן, שעתיד כנראה לעבור בקרוב מיש עתיד לישר! של איזנקוט, עודד את הברית בכל פה. כאשר פרסמנו בעיתון ביום שישי שסגלוביץ’ החליט להצטרף לרע”מ, שטרן היה הראשון שטילפן אל סגלוביץ’, לברך אותו. מאז הטלפון של סגלוביץ’ לא הפסיק לצלצל. החופשה המשפחתית שלו בתאילנד טבעה בטלפונים. שיערתי שאנשים יטלפנו; לא שיערתי כמה, ובאיזו התלהבות.
מסתבר שהרבה אנשים ייחלו לבשורה הזאת, לגשר שיקום בין המרכז הפוליטי היהודי למרכז הערבי, למרות החרם שהטילו רוב ראשי המפלגות בגוש השינוי, אולי בגלל החרם.
מחר סגלוביץ’ חוזר לארץ. בימים הבאים יצטרך עבאס לעשות את הנדרש כדי להכשיר את הברית. רע”מ תצטרך לא רק לפנות מקום בצמרת שלה לפוליטיקאי יהודי וציוני – היא תצטרך להשתנות. אל תטעו בעגלגלותו הנינוחה של עבאס, במתינות לשונו – הוא מהפכן אמיתי. צירוף סגלוביץ’ הוא חלק מחזון רחב, מרחיק לכת.
דוגמה נדירה במערכת הפוליטית שלנו
על עבאס אין קונצנזוס בחברה הערבית; על סגלוביץ’ יש. פוליטיקאים מיריביו של עבאס ששוחחתי איתם אתמול מבקרים אותו קשות – אבל על סגלוביץ’ ועל התרומה שלו לחברה הערבית הם מקפידים לומר רק טובות. שנה וחצי בלבד כיהן סגלוביץ’ כסגן שר לביטחון פנים. הדוגמה שלו נדירה במערכת הפוליטית שלנו, אולי חד-פעמית: הוא פעל לבלימת הפשיעה במגזר בלי לצפות לתמורה כלשהי בקלפי. להפתעתו, הוא הפך לנכס, גם בחברה הערבית, גם בחברה היהודית. אומץ ליבו זוכה להערכה, גם הנכונות שלו לקרוע דלת בחומה, לפעול מחוץ לקופסה, לשנות.
ייתכן שהמהלך ישתבש, ייתכן שיתפוגג בלחצם של אירועים אחרים. אין ודאות, אבל הפוטנציאל גדול. הוא משתרע מעבר לפוליטיקה, מעבר לבחירות. סגלוביץ’ ועבאס מבקשים לשבור פרדיגמה, להפריך הנחה שהפכה למוסכמה שאין עליה עוררין: ערבים לא יכולים להיות שותפים לשלטון. לא דעותיהם פוסלות אותם, גם לא דרישותיהם הפוליטיות. הם פסולים כי הם ערבים. ההסבר הוא ה-7 באוקטובר: הוא מנומק לא במה שעשו הערבים אז ואחר כך אלא בטראומה שעברו היהודים. השפה גזענית אבל המניע פרקטי: פסילת הערבים מקטינה באופן מלאכותי את גוש השינוי. היא הופכת רוב יציב בסקרים לכמעט רוב. לכאורה, היא הצ’אנס היחיד של גוש נתניהו לנצח בבחירות.
רע"מ תצטרך לא רק לפנות מקום בצמרת שלה לפוליטיקאי יהודי וציוני – היא תצטרך להשתנות. אל תטעו בעגלגלותו הנינוחה של עבאס, במתינות לשונו – הוא מהפכן אמיתי
בנט, לפיד וליברמן מצטרפים לפסילה משום ששכנעו אותם שיש בימין הרך קולות צפים שעשויים להכריע את תוצאות הבחירות, ובשביל הבוחרים האלה שיתוף רע”מ הוא קו אדום. אולי. ביקשתי אתמול מדובר רשימת “ביחד” תגובה על ההתחברות בין עבאס לסגלוביץ’. לאחר דיון העדיפו לא להגיב רשמית, רק לומר, לא רשמית, שזה עלול לשחק לידי הליכוד ולסכן את ניצחון הגוש בבחירות. סגלוביץ’ פעל על דעת עצמו, הדגישו, לא על דעת לפיד.
לאתגר את התפיסה של שמאל וימין
הצטרפות סגלוביץ’ מאתגרת לא רק את התפיסה של יהודים מול ערבים – גם את התפיסה של שמאל וימין. לכאורה, רע”מ ממוקמת משמאל לדמוקרטים: זה הדימוי. אבל מבחינה דתית, חברתית ותרבותית רע”מ היא ימין; מבחינת הסכסוך היא בשמאל, אבל אנשי מרצ בדמוקרטים הרבה יותר שמאלנים ממנה.
בהנחה שההתחברות תתממש היא עשויה להשפיע על הבחירות בכמה אופנים. התחרות בין שתי הרשימות בחברה הערבית תחריף. ראשי ערים ורשויות, שתמכו מסורתית בחד”ש, יעשו את חשבונם מחדש. הם ירצו להשפיע על הממשלה הבאה. הצטרפותם תביא לרשימה בוחרים וקבלני קולות שפעלו עד עכשיו רק בפוליטיקה המקומית, הזירה הפוליטית שהחברה הערבית מתמקדת בה. עבאס מאמין ששיעור ההצבעה במגזר יעלה מ-52 אחוז ל-60 ומעלה. משהו עשוי לקרות גם בחברה היהודית: רע”מ עשויה לקבל עד מנדט מהיהודים, בעיקר על חשבון הדמוקרטים.
נחום ברנעצילום: אביגיל עוזיוהנה פרדוקס: נניח שרע”מ תזכה בהישג מופלג, פנומנלי, ותוריד את חד”ש-תע”ל-בל”ד אל מתחת לאחוז החסימה. האם זה לא יסכן את הקמפיין לסילוק ממשלת נתניהו?
ועוד שאלה: מה יעשו משפחות הפשע בחברה הערבית. האם יתפסו את ההתחברות החדשה כאיום? שים לב, אמר לי חבר כנסת מסיעה ערבית, ב-21 הימים האחרונים היה רק מעשה רצח אחד. האם המשטרה התעוררה פתאום רק כדי להרדים אותנו ביום הבחירות? הגזמת, אמרתי לו. אתה מייחס כישורי יתר למשטרת ישראל.
