יש לישראל אויבים מבחוץ. מאיראן וחמאס עד חיזבאללה והקמפיינים ללא הפסקה של שונאי ישראל. החזיתות רבות. וגם העבודה רבה. אבל הממשלה הנוכחית חייבת למצוא לעצמה גם אויבים מבפנים. לרגעים נדמה שזו מטרת קיומה. כל זמן שהיה מדובר ב"קפלניסטים" – ניחא. ו"אחים לנשק" – גם ניחא. וכל זמן שמדובר בפרקליטות – שוב, ניחא. וכאשר מדובר גם בבית המשפט העליון – זה כבר פחות ניחא. למעשה, כמעט כל מי ששייך לחוט השדרה הלאומי, למשרתים, למשלמי המיסים – הוא סוג של אויב.
אלא שיש צורך בעוד אויבים. זה התחיל קצת בשוליים, עם אותם אלה, בהתחלה ברשתות החברתיות, אחר כך השופרות, וזה הגיע לכנסת, עם העלילות על כך שגם בצמרת צה"ל, בשב"כ, אולי במוסד, יש בוגדים שזממו יחד עם יחיא סינוואר, הוא ולא אחר, את מתקפת 7 באוקטובר. וכך, אם האנשים שהקדישו את כל חייהם להגנה על מדינת ישראל הם בוגדים, אז בוודאי שכל מי שתומך בהם שייך גם הוא למחנה הבוגדים. מלאכתם של רשעים, מהמחוזות של איראן וקטאר ושאר אנטישמים, שרוצים להרוס את החברה הישראלית, נעשית על ידי מהרסים מבית. אנחנו יודעים שקטאר שילמה לעוזרי ראש הממשלה. מתברר שיש כאלה שמבצעים מלאכה הרבה יותר הרסנית – בהתנדבות.
שר הביטחון כ"ץ
(צילום: דובר צה"ל )
וגם זה לא מספיק לממשלה הנוכחית. עם האוכל בא התיאבון. עכשיו זה גם אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, בשר מבשרה של הציונות הדתית, בוגר מכינת עלי. ביולי 2024 הוא התמנה לאלוף פיקוד המרכז. שני דברים מאפיינים את תקופת כהונתו. ראשית, הצלחה מרשימה בהתמודדות עם הטרור הפלסטיני. דווקא בתקופה המתוחה, כאשר המלחמה בעזה התנהלה במלוא עוזה, הצליח בלוט להוריד את מפלס הטרור. ושנית, במהלך כהונתו חלה עלייה מטרידה בטרור היהודי. אחת הסיבות היא שבשנים האחרונות יש פחות ופחות משטרת ישראל ויותר ויותר משטרת בן גביר. הפורעים בכפרים הפלסטיניים, שרוצים להבעיר את שטחי יהודה ושומרון, שמשתוקקים לעוד אינתיפאדה בתקווה לאש ותמרות עשן, שיאפשרו גירוש, זוכים לתמיכה מסוימת מחלק מאוד ידוע בקואליציה. המטרות זהות.
למתחם הדליק הזה נכנס שר ביטחון דורסני. נתניהו לא התכוון שהוא יהיה באמת שר ביטחון. הרי הסיבה היחידה שיואב גלנט הודח וכ"ץ הושתל במקומו הייתה לממש את חזון הקואליציה – התעללות במשרתים והעברת חוק שיעניק הטבות ופטור למשתמטים. האיש הוא כל כך לא-יוצלח, שגם בתפקיד היחיד שלשמו מונה – הוא נכשל.
העניין הוא שביטחון המדינה קצת פחות מעניין את כ"ץ. אותו יותר מעניין הביטחון שייבחר שוב בפריימריז. כל מה שיודעים לעשות חברי כנסת שמקדמים את ההתקרבות לכהניזם במילים – הוא מקדם במעשים. ולכן, הצעד הראשון שמזוהה איתו הוא ביטול המעצרים המנהליים ליהודים. רק ליהודים. זה קרה בינואר 2025, על רקע עסקת החטופים באותו חודש, כאשר הנימוק היה: "עידוד ההתיישבות על רקע שחרור המחבלים הצפוי". השב"כ הופתע. זה לא היה על דעתו. וזה גם לא היה "עידוד ההתיישבות", אלא עידוד הפורעים. מעשי הטרור היהודי רק התגברו. אלה כבר לא רק בן גביר וסמוטריץ'. גם כ"ץ עם החוליגנים.
אלוף הפיקוד, מיותר לציין, לא רוצה שהשטחים יבערו שוב. אבל מה עושה כ"ץ? בשבוע שעבר הוא ביקר בכלא את טל ינון דרדיק, שחשוד במעורבות בפשיעה לאומנית והתעללות בפלסטינים, והורה לשחרר אותו ממעצר
אלוף הפיקוד, מיותר לציין, לא רוצה שהשטחים יבערו שוב. אבל מה עושה כ"ץ? בשבוע שעבר הוא ביקר בכלא את טל ינון דרדיק, שחשוד במעורבות בפשיעה לאומנית והתעללות בפלסטינים, והורה לשחרר אותו ממעצר. עכשיו הוא כבר עוקף את הכהניסטים מימין. האם יכול להיות שגם הוא רוצה, כמוהם, להבעיר את השטחים? רוב הימין יצא נגד הצעד של כ"ץ. משום שיש הבדל בין הימין, שרובו ציוני ושפוי ולא כהניסטי, לבין מה שחושבים כ"ץ ולפחות חלק ממועמדי הפריימריז בליכוד על המתפקדים. ולכן, הם הולכים ומקצינים. והם גם מסיתים. הם רוצים להיראות כמי שנלחמים ב"דיפ סטייט", שכולל כבר לא רק את הפרקליטות, אלא יותר ויותר גם את הצבא. ולעזאזל המדינה.
רגע השיא היה שלשום בערב, כאשר כ"ץ הודיע, דווקא בערוץ 14, שהוא מתכוון, הלכה למעשה, למנות מחליף לבלוט. הקהל של "הפטריוטים" מחא כפיים לכ"ץ בזמן שידור. זה הקהל שאליו מכוון המועמד לפריימריז. לא הימין. ולעזאזל הנזק שהוא עושה לצבא ולמדינה. אין לו סמכות למנות. הסמכות שייכת לרמטכ"ל. הסמכות של שר הביטחון היא רק לאשר או לא לאשר. אבל לעזאזל הדין. ולעזאזל המדינה. ולעזאזל שלטון החוק. הרמטכ"ל, איל זמיר, לא נבהל. הוא מיהר לפרסם הודעה קצרה וחד-משמעית: לא יהיה שום מינוי בחודשים הקרובים. זה לא שזמיר הרים ראש נגד השר הממונה עליו. זה השר שמרים ראש נגד הצבא והמדינה. הוא ניסה לבעוט בצה"ל, כדי לזכות במחיאות כפיים עלובות. הבעיטה נעצרה באיבה.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.26
