בצה"ל נכנסים לסוף שבוע מתוח במיוחד, כזה שפותח סימן שאלה דרמטי מעל ארבע הזירות המרכזיות. סימן שאלה שעלול לגרום בכל רגע להיפוך קערה.
תקיפות בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
איראן עדיין מוגדרת כזירה מרכזית. בצה"ל נמצאים בשלב מאוד משמעותי של הכנת תוכניות נוספות באיראן ובכלל הזירות מתוך תכנון ומחשבה קדימה. יש שיתוף פעולה הדוק עם האמריקנים: הכוחות נמצאים בקשר יומיומי, והפגישות והשיחות שנערכות מדי יום נועדו בעיקר כדי לוודא שהתוכניות המבצעיות למקרה של כניסה של ישראל למערכה כוללת מתואמות מול האמריקנים גם בהגנה וגם בהתקפה. בצה"ל חוזרים ומדגישים כי הצבא במוכנות שיא לרגע שבו ייאלץ לתקוף.
במהלך החודש האחרון היו לפחות פעמיים שבהן צה"ל כבר היה בטוח שהוא נכנס למערכה, אך בסופו של דבר טראמפ בלם את המתקפה. הקושי בזירה האיראנית הוא גם היתרון, כך מסבירים גורמי ביטחון בכירים: שיתוף הפעולה עם האמריקנים. כך או אחרת, במקרה של הסלמה גורמי ביטחון ישאפו לייצר בנק מטרות חריג שייצור אפקט מהיר, ולהימנע ממלחמה ארוכה כמו שקרה ב"שאגת הארי".
באשר ללבנון, צה"ל ממשיך בחקירת הפיצוץ הקטלני בלבנון שבו נהרגו רס"ן (מיל') הראל בירנשטוק ז"ל ורס"ם (מיל') תמיר וקנין ז"ל, ונפצעו ארבעה לוחמים באורח קשה. שעות ספורות לאחר התחקיר הראשוני ולאורך הלילה, פשטו כוחות רבים על זירת האיתור בכפר מג'דל זון והחלו לחקור לעומק מקור הפיצוץ. צה"ל הודיע כי חיזבאללה הפר את הפסקת האש, זאת למרות שהתחקיר בעניין עודנו בעיצומו. גורמי ביטחון מסבירים כי עצם העובדה שלוחמים נפגעו באופן כזה ממטען חבלה בזמן הפסקת אש מהווה הפרה של ההבנות.
שריפות כתוצאה מתקיפות ארטילריה במג'דל זון בדרום לבנון
(צילום: AFP)
כך או אחרת, צה"ל כבר מיקד את תקיפותיו באזור שסומן אצלו מזה ימים ארוכים: הכפר אל-מנצורי. הכפר, שמחציתו מושמד כליל, יושב בתוך "הקו הצהוב" ונשלט על ידי צה"ל בתצפית ובאש. צה"ל אף תקף בכפר בתקופה האחרונה מחבלי רדואן. אלא שבמהלך השבועות האחרונים החלו לבנונים לזרום אליו בחזרה, וכעת נמצאים שם מאות בודדות של תושבים. ההתפתחות הזאת הטרידה מאוד את המערכת הביטחונית שפיזרה כרוזים, אך ללא הועיל. בצה"ל נחושים למנוע חזרת תושבים לכפר, הממוקם כ-13 ק"מ בלבד מהגבול, וזה המקור לריכוז התקיפות המסיבי שם.
האירוע בדרום לבנון כולו מתרחש על חבל דק. מצד אחד, בצה"ל נזהרים שלא לפרק את המסגרת ההסכמית שנוצרה בתוכנית הפיילוט. גורמי ביטחון מסבירים כי אין רצון כעת לערער את המצב. צה"ל שולט היטב במרחב הקו הצהוב, ובונה מטרות להמשך אם יחזרו ללחימה. אך מנגד, הוא גם מבצר את השהות שלו במרחב באופן יותר קבוע. בפיקוד הצפון מנתחים את השטח ולפי התובנות מחליטים היכן לייצר מציאות יותר קבועה עבור הכוחות והיכן פחות. הדבר תלוי בעיקר במיצוי היכולת המבצעית ובטופוגרפיה שתאפשר זאת.
כל זה מתחולל ברקע השיחות המתוחות בין ישראל ללבנון על המשך הפיילוט. הפער המרכזי כרגע נוגע למנגנון הפיקוח על צבא לבנון: מי יאשר שפעולותיו בשטחי הפיילוט – הריסת תשתיות, החרמת אמל"ח ופירוז השטח – אכן הושלמו בהצלחה, וניתן להמשיך קדימה לכפרים הבאים. זירת לבנון נכנסת לימים מתוחים. חיזבאללה מצידו יעשה הכל כדי לחבל במו"מ. אל שולחן ההחלטות מתווספת העובדה שברכס עלי-טאהר עדיין נותרו תשתיות תת-קרקעיות שלא טופלו. כעת יידרש הדרג המדיני להכריע האם לפרק אותן, מה תהיה ההשפעה על המסגרת ההסכמית, ואיך יגיבו האמריקאים לצעד כזה.
חופש הפעולה הצטמצם
בעזה, פיקוד הדרום נהנה בחודשים האחרונים מחופש פעולה נרחב במיוחד, וחיסל כמעט מדי יום עשרות רבות של מחבלי חמאס. לצד זאת, ואולי מתוך הבנה כי חופש הפעולה עלול להיעצר בהמשך, דחקו בפיקוד הדרום עוד יותר את מרחב הקו הצהוב.
לאן הולכים מכאן? רצועת עזה
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
כיום, על פי הערכות, שולט צה"ל בכ-63% משטח הרצועה. אלא שלמרות ההכחשות הראשוניות של צה"ל, עם תחילת השבוע חל שינוי דרמטי וקצב התקיפות צנח משמעותית. לשם ההשוואה, מתחילת יוני ועד תחילת השבוע הנוכחי חוסלו ברצועת עזה מחבלים כמעט מדי יום, כולל בימי הלחימה המתוחים מול איראן. כעת אין כמעט תקיפות יזומות.
בשל הרגישות המדינית העלו בצה"ל את דרגת האישורים לפעולות יזומות עד לרמטכ"ל עצמו, על מנת שיעדכן בכך את הדרג המדיני ויחד ידייקו את הפעולות. עד כה אין אף גורם רשמי שמצהיר כי הכוחות יפעלו מול איום מיידי בלבד, אך זה בדיוק מה שקורה בשטח. גזרת עזה לא התנהלה כך עד היום, אפילו בהפסקות האש סביב שחרור החטופים.
לאן הולכים מכאן? מצד אחד, חלה פגיעה אנושה בחופש הפעולה של פיקוד הדרום ביחס למצב לפני ימים ספורים בלבד, מתוך רצון לתת למו"מ לרוץ קדימה. מצד שני, ניטשת מחלוקת עמוקה סביב סוגיית הפירוז והנסיגה. האם חמאס יתפרק מנשקו לפני שצה"ל יזוז סנטימטר אחד לאחור, האם המהלכים יתרחשו בסדר הפוך, או שמא ניתן לבצעם במקביל? התוצאה היא תקיעות מסוכנת. במצב העדין הזה, כל אירוע קטן ברצועה של התארגנות מחבלים, כזאת שעד לפני יומיים הייתה מותקפת באופן מיידי, תעלה כעת כסימן שאלה מהדהד עד לשולחנו של הרמטכ"ל.
הגזרה ביהודה ושומרון רותחת
ביו"ש נכנסים לסוף שבוע נפיץ ומתוח עד קצה הקיבולת. מאז הפיגוע הקשה שבו נהרגו בניהו מלט ז"ל ורס"ן יובל עזרא ז"ל, הגזרה רותחת. כרגע פרוסים ביו"ש לא פחות מ-24 גדודים, ובפיקוד כבר החלו לפעול: מעצרים נרחבים, מיפוי בית המחבל לקראת הריסה ומעצר של כלל המעורבים בפיגוע. אלא שמתחת לפני השטח גועש לחץ אדיר מצד המתיישבים על שר הביטחון ישראל כ"ץ, בטענה כי המענה אינו מספק וכי מדובר באותם הכלים בדיוק שבהם נעשה שימוש ב-6 באוקטובר 2023.
בפיקוד המרכז ינסו לפצל את הפעולה. הכוחות בקלנדיה
(Zain JAAFAR / AFP)
גם אם מניחים בצד את הדרמה שהתפתחה השבוע בין כ"ץ לאלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, הדרג המדיני - קרי השר עצמו - כבר הכריז פומבית כי הנחה את צה"ל להגיש תוכניות לכיבוש מחנה פליטים נוסף.
פיילוט כיבוש מחנות הפליטים בצפון השומרון הוכח כמוצלח במיוחד. אוגדת איו"ש כבשה את מחנות ג'נין, טולכרם ונור א-שמס, והורידה את מפלס הטרור בעשרות אחוזים. אלא שהכיבוש הוא רק המערכה הראשונה, ולאחריו על הכוחות להישאר במחנה באופן רציף מה שדורש סד"כ אדיר.
כרגע, באוגדת איו"ש ובפיקוד המרכז לא רואים צורך מבצעי לכיבוש מחנה פליטים נוסף, צעד שיטלטל וישפיע קשות על סדר הפעולות, היקפי הכוחות והמבצעים בכל הגזרה. חרף זאת, נערכו הכוחות למבצעים ממוקדים ומשמעותיים, כפי שקורה בימים אלו בקלנדיה שם סורקים הלוחמים אחר תשתיות טרור ובעיקר אחר התארגנויות המזוהות עם חמאס. אחת המטרות המרכזיות היא לבלום את אירוע המפגע הבודד, המוזן במיוחד על ידי מסיתים. למעשה, בפיקוד המרכז ינסו לפצל את הפעולה וללכת דווקא על מבצעי משך או מבצע אגרסיבי, אבל שסופו לא יכלול הריסת מאות מבנים במחנה והישארות של כוחות באופן קבוע כפי שקרה במחנות הפליטים בצפון.
במקביל, בפיקוד המרכז מנסים להרגיע את הרוחות בשטח, אך מתקשים להשתלט על אירועי הפשיעה הלאומנית שנמשכים כמעט מדי יום. החשש העמוק הוא שאירוע כזה יצית מחדש חוסר יציבות ביטחונית כולל. זירת המרכז נכנסת לסוף השבוע הזה עם תהום של אי-ודאות: האם יצעדו לכיבוש מחנה פליטים נוסף, האם פניהם להסלמה רב-זירתית, או שמא יצליחו להכיל את האירועים.
