"אני לא רוצה להיכנס לשמות פרטיים, אבל זה נדון בממשלה הקודמת של לפיד-בנט, ובגלל גורמת מסוימת ('איילת שקד', צעקו בקהל – א.א) לא התאפשר להעביר את זה אז, וחבל מאוד. אני מאוד מקווה שנצליח לעשות את זה". כך השיב ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שנחשב לשותף הבכיר במפלגתו של גדי איזנקוט, לשאלה אם יקדמו את "חוק הנאשם", שימנע ממועמד להרכיב ממשלה כל עוד יש כתב אישום נגדו. אם החוק היה עובר אז, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה יכול להרכיב את הממשלה הנוכחית.
את הדברים אמר כהן ביום חמישי האחרון בחוג בית בשוהם, מול קהל שמזוהה כתומכי הציונות הדתית הליברלית. "אנחנו נקים ממשלה עם לא יותר מ-24 שרים", הבטיח כהן. האזינו להקלטות שהגיעו לידי ynet:
הקלטות מחוג הבית של ראש השב"כ לשעבר יורם כהן
(צילום: אמיר אטינגר)
גם איזנקוט וגם כהן כבר אמרו בעבר שאם לא יצליחו להגיע ל-61 מנדטים, הם יקימו ממשלת מיעוט. בחוג הבית התחמק כהן פעם אחר פעם ממענה לשאלה אם יסכימו להקים ממשלה בהימנעות רע"מ, ואמר: "אנחנו רוצים 61 ציוניים. אני לא רוצה להיכנס לפתרונות אחרים שיש אם לא נשיג".
כהן, שהיה אחד מבין ראשי השב"כ לשעבר שהתנגדו למינויו של דוד זיני לתפקיד, התייחס לתפקודו של זיני כראש השב"כ: "יש סדקים שאנחנו רואים היום בממלכתיות של הארגון, אני מקווה שהם לא יתרחבו ושהוא יפעל לסגור אותם. האתגר הגדול זה לא זיני עצמו, כמו שזה מר נתניהו עצמו. ראש הממשלה עד היום פנה לראשי השב"כ, ואני אחד מהם, בדרישות או לא חוקיות או לא לגיטימיות שייטיבו עמו. וצריך ראש שב"כ מברזל, עם עמוד שדרה, להגיד לראש הממשלה 'אני לא יכול לעשות את הדבר הזה, כי זה לא חוקי, או לא אתי, או לא חלק מתפקידי'.
"לשמור על הארגון כארגון וממלכתי וא-פוליטי זה היעד מספר אחד של זיני. השב"כ יודע לרדוף אחרי מחבלים בשכם. זיני לא יפריע לזה. אבל אם חס וחלילה, דרג מדיני, כל דרג מדיני, יפנה לראש השב"כ וירצה להפעיל את יכולות השב"כ נגד אזרחים, או על רקע פוליטי, או על רקע צורך אישי של ראש הממשלה, או להיטיב תפיסת עולם כזו או אחרת בשם הביטחון - תמיד זה בשם הביטחון - זה יהיה חמור מאוד. זה יפגע באמון של הציבור בארגון, זה יהרוס את הארגון מבפנים, זה יכניס פוליטיזציה לתוך הארגון ולכן זה חמור מאוד".
לא לסיפוח מלא
גם שאלת המדינה הפלסטינית עלתה וזכתה להתייחסות ברורה מצידו של כהן: "מדינה פלסטינית היא לא רלוונטית. אני חושב שבעתיד אולי, אולי, אם יהפוך הנמר חבורבורותיו, אז כן, אולי נגיע לסרט שקוראים לו אוטונומיה. אוטונומיה זה יהיה המקסימום. אבל הלכה למעשה אנחנו צריכים לשמר ככה. את הביטחון שלנו אנחנו צריכים לשמור בידי צה"ל ומערכת הביטחון; ההתיישבות - ואמרתי שאני תומך בה - צריכה לשגשג ולהתפתח על פי תוכנית הממשלה ולא על ידי גורם פוליטי כזה או אחר; הפעולות שלנו צריכות להיות תמיד חוקיות. ארבע; ושלא נעשה משהו שייתפס בעולם נגד האינטרס הלאומי העתידי שלנו. זה הכול".
יורם כהן לצד איזנקוט. ראש השב"כ לשעבר התחמק ממענה לשאלה אם יסכימו להקים ממשלה בהימנעות רע"מ
(ללא)
לדברי כהן, "אני יכול לדבר על זה 20 שעות עכשיו, אבל באופן תיאורטי אני פשוט מדבר להיגיון, לא לאידיאולוגיה. בוא נניח שעכשיו טראמפ חוזר לתרחיש לפני כמה שנים ואומר: 'חבר'ה, סיפוח מלא'. האם זה אינטרס ישראלי לספח את כל יהודה ושומרון? יש קבוצה שחושבת שכן, אבל זו קבוצה קטנה בעם ישראל. הקבוצה הגדולה חושבת שזה יעשה אותנו מדינה דו-לאומית, יוביל אותנו לעימות יותר גדול, יסכסך אותנו עם כל העולם, יהרוס לנו את הסכמי השלום ונשלם מחירי דם אינסופיים. לכן גם אני לא חושב שזה נכון".
מתוקף תפקידו כראש שב"כ לשעבר, כהן התייחס גם לשאלה על טוהר הבחירות ופירט את תפקידו של השב"כ בנושא: "השב"כ הוא אחד מהגופים שצריך לעזור לממשלת ישראל לקיים את הבחירות בצורה טובה. הוא עושה את זה בשוטף ללא קשר לבחירות, בהגנה מפני התקפות סייבר מחו"ל ובהגנה על תשתיות קריטיות בתחומים אחרים. בדרך כלל מצליחים, לא תמיד, אבל בדרך כלל מצליחים. יש חשש, אני לא יודע להגיד מה העוצמה שלו, כי אני לא בקיא בנתונים, שתהיה מעורבות חיצונית לפגוע במאגרים של הנתונים שלנו. אני מקווה מאוד שלא יצליחו לעשות את זה ולשבש ככה את הבחירות.
"יש גם את הקטע הפנימי: בקטע הפנימי זה אותו דבר - לשמור על הנתונים, על הדאטה של הבחירות, ומפני זה שאנשים מסוימים, עקב בריונות או דברים אחרים, ייצרו אנדרלמוסיה בקלפיות מסוימות כדי שהמשטרה תגיע והמשטרה תסגור את הקלפי בטענה לשלום הציבור. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. השב"כ צריך לתאם את זה יחד עם משטרת ישראל, מטה הסייבר הלאומי, ממשלת ישראל וגם השופט סולברג".
לא במקום המשטרה
בניגוד לדברים שאמרו בעבר שותפיו לגוש, נפתלי בנט ויועז הנדל שהציגו תוכניות של הכנסת השב"כ לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, כהן דווקא הזהיר מכך ואמר שהשב"כ יכול לסייע במינון נמוך למשטרה בנושא, אך לא באופן מלא. "שירות הביטחון הוא ארגון בדרך כלל מצוין, אפקטיבי, עושה עבודת קודש. הדבר השני, הוא עסוק מאוד מאוד. במדינת ישראל אין לו אנשי מילואים, והוא מתוח יחסית לא מעט בגלל המעורבות שלו בכל הזירות, גם כאלה שהן מחוץ לגבולות מדינת ישראל, מה שאנשים לא כל כך מכירים", אמר.
זיני. "האתגר הגדול זה לא הוא - אלא נתניהו"
(צילום: שלו שלום)
לדבריו, "השירות יכול לעזור למשטרה בדברים ספציפיים. עד היום זה היה בנושאים כמו סמלי שלטון, נגיד אם יש ירי על איזו מועצה, או לא עלינו רוצחים איזה סגן ראש עיר, או משהו כזה. במקרים כאלה השירות יכול להיכנס בגלל הסמליות, ולנסות לעזור במודיעין למשטרת ישראל. אבל השירות לא יכול להחליף את המשטרה. המשטרה זה סיפור בפני עצמו שדורש שינוי ושיפור. השירות לא יכול להחליף את המשטרה בהיקפים שמדינת ישראל נדרשת להם. ככל שהוא יצליח לעזור זה מבורך, אבל בצורה ממוקדת מאוד ובמינון נמוך יחסית, לא מינון גבוה".
כהן הוסיף: "יש לזה גם היבטים אחרים, אני אציין שלושה שליליים. דיברתי על חלוקת קשב של הארגון. גם אם ייתנו עוד כסף, זה לא משנה. יש לך אחריות שאתה צריך לממש. הדבר השני הוא חשיפת יכולות ושיטות. כיוון שהמשטרה עובדת בחשיפת כל הראיות לפני בית המשפט, אז עלול להיווצר מצב שהראיות שהשב"כ אסף ודרכי הפעולה ייחשפו בפני האויבים שלנו, או היריבים שלנו במקרה הזה. הדבר השלישי הוא שזה גם עלול ליצור בעיית דימוי. יש היום בקרב ערביי ישראל דימוי של ניכור, שהם אזרחים סוג ב'. עכשיו מגיעה הממשלה ומחליטה שהשב"כ יפעל רק מול ערבים. למה? אם השב"כ פועל בפשע, שיפעל גם מול יהודים, למה רק מול ערבים? אלה שלושה פרמטרים שליליים נגד דבר כזה".
