למילה שריון יש קונוטציות של משהו סגור, מוחלט, סופי. מוגן. מי שזכה להיות משוריין יכול להרגיש נינוח. אלא שהשבוע הסתבר שזה לא מדויק. תשאלו את עינב צנגאוקר, אימו של שורד השבי מתן, שהשבוע ביטל יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, את שיריונה המובטח בצמרת הרשימה. לדבריה, ההבטחה ניתנה לה חודשים קודם לכן, והופרה, לאחר שגולן החליט לא לעשות שימוש בסמכותו לשריין מועמדים כדי לכבד את תוצאות הפריימריז במפלגתו.
אבל הבעיה של גולן עם הפרת ההבטחה הזאת היא כאין וכאפס לעומת המהלכים הפוליטיים הבוטים שנעשו השבוע במפלגת השלטון בשמה של אותה מילה, "שריון", שבהם היה ניסיון לקחת מחברי המפלגה את הזכות לבחור את נציגיהם ולהעביר חלק ניכר מהכוח הזה לידיו של אדם אחד.
סקר שהתפרסם בימים האחרונים יכול להסביר את מה שקרה בליכוד. ד"ר נמרוד ניר ממכון "אגם" בדק את מתפקדי הליכוד, והתוצאה הראתה ששר הביטחון ישראל כ"ץ נדחק למקום ה-13 (ובחישוב עם שריונים למקום ה-19), בעוד חיים כץ וגדעון סער נפלטים מהרשימה כליל. באותו לילה, בשעה 01:13, הודיע דובר הליכוד שנתניהו החליט לשריין את שלושתם.
מדיווחים שונים עולה שהקשר אינו מקרי, וההחלטה לשריין התקבלה אחרי שסקרים פנימיים העלו את מצבם העגום. שר ביטחון מכהן נמצא במקום 19 ברשימה? מסתבר שאפילו הסרטונים נוסח "בום בום בום", שנשמעו כמו הפזמון לשיריה המוקדמים של המשוררת והמלחינה פנינה רוזנבלום, "איראן ביי ביי" או "איראן דונ'ט שוט", לא השפיעו. גם לא חיוכו החינני של שר הביטחון.
מה שהופך את כל העסק ליותר מלוכלך, זה שהבקשה לשריין את ישראל כ"ץ אושרה בבית הדין תשעה ימים לפני ההודעה, אך בינתיים הוא המשיך להתנהל כמתמודד לכל דבר: הוא שכר צוות תוכן, הפיץ שני סרטוני פריימריז ויראליים, ואפילו יצא מדיון קבינט לחתונת בנו של פוקד גדול. ב-10 באוגוסט אף צייץ למתפקדים: "בום בום בום. הצביעו 121". הוא עשה זאת יום לפני שהתברר שהוא לא זקוק לקול שלהם, כשבאותו זמן המתמודדים האחרים יורקים דם, נוסעים ממקום למקום, שורפים את החסכונות ומכלים את בריאותם בתחנוניהם לקולות שכ"ץ כבר לא היה צריך.
מפה לשם, הגענו למצב שבו יש לנתניהו עשרה שריונים עד המקום ה-30, מתוכם ארבעה בעשירייה הראשונה. צריך לזכור שעד 2013 לא היה בליכוד דבר כזה בכלל. ב-2015 היו שניים, ב-2019 אחד, ב-2021 שישה, וב-2022 חמישה. לא מדובר פה באיזו התפתחות טבעית, אלא יותר בתוכנית עבודה שבה כל נורמה הופכת לרצפה של הסבב הבא, או כפי שאמר שר הביטחון כ"ץ לרמטכ"ל זמיר עם מינויו: התקרה של קודמך (הרצי הלוי) הופכת להיות הרצפה שלך.
מה שהופך את זה ליותר אירוני, זה שאותו אדם, כ"ץ, גם אמר ביוני 2022 בראיון טלוויזיוני: "אני מתנגד לשריונים בתוך רשימת הליכוד".
צריך לציין שעבדה פה מכונה שיטתית, שאינה ירודה ברמתה ממכונת הרעל. זה התחיל באיום, שאם לא יאושרו השריונים תמונה ועדה מסדרת ויבוטלו הבחירות במפלגה, מה שגרם לשמונה שריונים להישמע כמו פשרה נדיבה. נתניהו אף דחף בוועדת החוקה סעיף שיאפשר לו למנות ועדה מסדרת אם המצב הביטחוני יידרדר. בית הדין בלם, וקבע שהסעיף אינו חוקי ושאין לפתוח פתח לביטול הפריימריז, אך האיום כבר עשה את שלו.
הטקטיקה המשיכה: קובעים או מייצבים את הדיון ברמה גבוהה, ובכך מגדירים אותו מתוך נקודת מוצא שאפתנית. וכך, פותחים בדרישה לעשרה שריונים, "מוותרים" לשבעה או שמונה, ובאמצעות סעיפים מיוחדים בחוקה מגיעים בכל זאת לעשרה
הטקטיקה המשיכה: קובעים או מייצבים את הדיון ברמה גבוהה, ובכך מגדירים אותו מתוך נקודת מוצא שאפתנית. וכך, פותחים בדרישה לעשרה שריונים, "מוותרים" לשבעה או שמונה, ובאמצעות סעיפים מיוחדים בחוקה מגיעים בכל זאת לעשרה.
הביקורת מתוך הליכוד כלפי המהלך הייתה קשה, ואחד הגורמים תיאר אותו כ"מכת מחץ למוסדות הליכוד", אבל הדמוקרטיה "דיברה": 1,679 חברי מרכז תמכו בשריונים, 1,673 התנגדו. שישה קולות בלבד הכריעו את אחת ההחלטות המשמעותיות בתולדות המפלגה.
נתניהו, צריך לומר, ניסה. הוא ניסה לרענן את הרשימה ולהציל אותה מהשם הנורא שמביאים לה אנשים כמו טלי גוטליב, דודו אמסלם ואחרים, שהיו טובים בשביל נתניהו בארבע השנים האחרונות, אבל הגיע הזמן מבחינתו להשליכם לקבר האחים שבו קבורים כל מי שסיימו את תפקידם, שהוא להציל את ביבי.
נתניהו הציע שריונים לאבידע בכר (ניצול מבארי), למשה כחלון ולחיים ביבס, אך שלושתם סירבו. בעקבות זאת, המקומות הופנו פנימה לעסקנים.
דוגמה לגודל האבסורד קיבלנו עם הכרזת אורן דוברונסקי, איש עסקים, פחות בתחום ההייטק ויותר בענייני חומוס, וכוכב תוכנית "הכרישים" – המיועד למקום ה-11. בזמן שהמועמדים חורשים את הארץ, מונחתת בצמרת הליכוד דמות מבחוץ, ולא סתם מבחוץ, אלא מעמק הסיליקון, שחי מחוץ לישראל קרוב ל-20 שנה. בינתיים, לא ברור אם השריון הזה ייצא לפועל. מסתבר שלפטריוט הציוני הזה שהיה אמור להיות השר לבינה מלאכותית, יש הרבה מה להפסיד, כמו אולי ויתור על אזרחות אמריקאית, שלא לדבר על כל מיני ויתורים הכרוכים בענייני כספים. ובכל זאת, כמה צביעות עוד אפשר לספוג, כשממש באותו זמן מסבירים הח"כ סעדה או השר קרעי, מדוע אין להטיס ישראלים המתגוררים בחו"ל להצבעה בבחירות. המסר ציני: ישראלי בחו"ל פסול מלהצביע בקלפי, אבל כדי להצניח אותו כחבר כנסת – זה בסדר גמור.
כיום יש 40 שרים וחברי כנסת מכהנים. בסקרים המעניקים לליכוד 23 מנדטים, השריונים, הבטחות המחוזות והנשים, תופסים מקומות עד ה-29. המשמעות היא שהמחוזות המשובצים ממקום 27 ומטה לא ייכנסו
כיום יש 40 שרים וחברי כנסת מכהנים. בסקרים המעניקים לליכוד 23 מנדטים, השריונים, הבטחות המחוזות והנשים, תופסים מקומות עד ה-29. המשמעות היא שהמחוזות המשובצים ממקום 27 ומטה לא ייכנסו, ומפלגה שנשענת על הפריפריה תגיע לכנסת ללא נציג מהגליל, מהנגב או מעוטף עזה. כשהח"כים המכהנים שחששו למקומם בגלל השריונים ניסו להיאחז במחוזות כגלגל הצלה, הדלת נסגרה בפניהם על ידי בית הדין שקבע כי לא יוכלו להתמודד שם. גם חברי כנסת בכירים ומוכרים כדוגמת דוד ביטן, דודי אמסלם ומיקי זוהר, עלולים למצוא את עצמם נדחקים אל מחוץ ל-30 הראשונים. שום עוגת יום הולדת לא תפצה במקרה כזה את אמסלם.
ביום שני, כשמתפקדי הליכוד יגיעו לקלפי, שליש מהתשובות כבר יהיו כתובות. והשאלה הגדולה כבר איננה רק כמה מנדטים יקבל הליכוד, אלא איזה ליכוד יקום בבוקר שאחרי: ליכוד שבו חברי הכנסת נבחרים על ידי חברי המפלגה, או ליכוד שבו החברים מצביעים רק על השאריות.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.08.26





