שלשום בערב, כך דיווח ינון מגל, כנראה מפי הסוס, התכנסה ישיבת חירום בלשכתו של בנימין נתניהו. לא איראן, לא חמאס ולא חיזבאללה היו על השולחן, אלא החשש, אולי מבוים, שטלי גוטליב ומאי גולן עלולות לגנוב את המנדט, לאחר הבחירות, ולעבור לעוצמה יהודית של איתמר בן גביר. רק שלא ברור מדוע דווקא גולן וגוטליב מעוררות את החשש הזה. הרי הליכוד עבר בשנים האחרונות תהליך של כהניזציה. גולן כבר הייתה מועמדת לכנסת מטעם "עוצמה לישראל", שמזוהה עם הימין הקיצוני. אבל מדוע מישהו צריך לעבור למפלגת בן גביר כאשר ההבדלים בין שתי המפלגות הולכים ונמחקים. בן גביר לא התקרב לליכוד. הליכוד התקרב לבן גביר.
הלוואי שאפשר היה לטעון שהפריימריז גרמו להקצנה. נכון, בשבועות האחרונים חזינו בתחרות בין המועמדים. מי יביע עמדה קיצונית יותר נגד היועצת המשפטית לממשלה, נגד בית המשפט העליון, נגד כל מי שנחשב ל"דיפ סטייט". בקרב מועמדי הפריימריז, לא נשמעה כמעט מילה אחת בעניינים האמיתיים שעל סדר היום - איראן, חיזבאללה וחמאס. הרי הכישלון של ממשלת הימין הוא בסדר גודל היסטורי. אז מה נותר? לשלוח לא רק אצבע מאשימה אלא גם אגרוף מתנופף כדי להבטיח שמיד אחרי הבחירות, הם יעשו סדר, ואולי גם יעמידו למשפט את האויבים המדומיינים. סליחה?! הייתם בשלטון. ימין על מלא. במקום ליזום רפורמה משפטית, ויש צורך ברפורמה, גיבשתם הצעות דורסניות, שגם חסידים מושפעים של רפורמה, כולל עבדכם הנאמן, לא היו מסוגלים לעכל. אז עכשיו נזכרתם? עכשיו אתם מאיימים? זה מתאים לבן גביר. לא למפלגת שלטון. אבל מתברר שלא רק המשטרה היא כבר פחות משטרת ישראל ויותר משטרת בן גביר. גם הליכוד הוא כבר לא מפלגת מנחם בגין ודוד לוי אלא מפלגת גוטליב וגולן.
מנחם בגין
(צילום: דוד רובינגר)
אלא שהלוואי שהיה מדובר בגחמות של פריימריז. הרי מדובר בתהליך שנמשך שנים. ב-2022 סירב נתניהו להצטלם עם בן גביר. זה לא הפריע לו לאחד בין בן גביר לבין סמוטריץ', וכך להעניק לו הכשר. וחברי הכנסת של הליכוד, בלי שום קשר לפריימריז, מגיעים לקבל חיבוק וצילום עם יורשו של כהנא בכנסת. השרה מאי גולן, בכבודה ובעצמה, הצהירה ש"אין פערי אידיאולוגיה בין עוצמה יהודית לליכוד". וטלי גוטליב, כדאי להזכיר, מהללת ומשבחת את בן גביר. הוא כבר הציע לה להצטרף למפלגתו. בוודאי. קשה למצוא הבדלים בינו לבינה. וחה"כ ניסים ואתורי הצהיר ש"כהנא צדק בהרבה דברים, היום היה מקבל פרס ישראל".
יש מי שיטען שאין שום חשיבות לתוצאות הפריימריז. הרי בסופו של דבר, עם תשעה משוריינים של נתניהו, ועם קבלת החלטות בנושאים גורליים שחברי הכנסת של הליכוד לא שותפים להן - אז אין מה לדאוג. הרי נתניהו, למרות הכל, הוא עדיין המבוגר האחראי של הימין. הוא יחליט. הוא ינווט. אלא שזו אשליה. משום שכאשר כוחם של הכהניסטים מקרב חברי הכנסת של הליכוד הולך ועולה, או שהכהניזם משתלט עליהם, החשש הספק אמיתי של נתניהו, על פרישה לעוצמה יהודית, יהפוך לחשש אמיתי. לפחות חלק מהכהניסטים יודעים שנתניהו לא רצה אותם ברשימה. ואלה מביניהם שנבחרו אתמול לא רק שלא חייבים לו שום דבר, אלא שהם יעלו את מינון ההתרסה. ביום מבחן, לבן גביר יהיו יותר קולות בכנסת מאלה שנבחרו במסגרת עצמה יהודית. צריך כמובן לקוות שהכהניסטים הללו, משתי המפלגות, יעברו לאופוזיציה. אבל נפלאות דרכי הפוליטיקה. הגרוע מכל עלול לקרות.
בל נשכח. חוליגנים תמיד היו בישראל, כפי שיש בכל מדינה. אלא שיחד עם התחזקות הכהניזם בליכוד יש גם תופעה של חוליגנים שמקללים, מאיימים, פה ושם אלימים
בל נשכח. חוליגנים תמיד היו בישראל, כפי שיש בכל מדינה. אלא שיחד עם התחזקות הכהניזם בליכוד יש גם תופעה של חוליגנים שמקללים, מאיימים, פה ושם אלימים. הימין טוען, במידה מסוימת של צדק, שהתופעה של רדיפת פוליטיקאים מהימין, בדרך מאוד לא מנומסת, קיימת גם מצד שמאל. אלא שיש הבדל. החוליגנים בימין זוכים לכבוד ויקר מצמרת המפלגה. משום שכולם, או חלקם, שייכים לקבוצת הפוקדים. גוטליב הביעה רצון להתחתן עם אחד מהם. לא במקרה מדובר באותו אחד, דוד מרדכי, שהוא גם מקורב של בן גביר. פוליטיקה, בריונות וכהניזם הולכים ביחד.
אנחנו יודעים מההדלפות את מי נתניהו רוצה בצמרת הרשימה. דווקא את אלה שהם קצת פחות צווחנים ובוודאי פחות כהניסטים. אלא שעכשיו הוא מבשל בדיוק את הדייסה שהוא בישל. וזו דייסה שלא ערבה לחיכם של רבים ממצביעי הליכוד. הם אנשי ימין. הם לא כהניסטים. בגין שם חומה בינם לבין הליכוד. נתניהו הרס אותה. החומה הזאת חייבת להיבנות שוב. לטובת ישראל. לטובת הימין.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.26
