טורקיה מדורגת במקום התשיעי בעולם במדד Global Firepower, שהוא המדד המקובל ביותר בנוגע לעוצמה צבאית. ישראל במקום ה-15 (ואיראן במקום ה-16). מול טורקיה, מעצמה אזורית עם כוח צבאי אדיר, כך אומרים לנו, יש לנהוג בכפפות של משי. יש לנו מספיק חזיתות, אין צורך בעוד אחת. גם לאיראן, צריך להזכיר, היה, וכנראה עדיין יש, כוח צבאי אדיר. האם יש צורך בכפפות של משי, או שמא כפפות כאלה מתפרשות בעיני המדינות הללו כסימן של חולשה, שמעודד את הצעד הבא?
פה ושם נשמעה הטענה שהתקפת ישראל בסוריה הייתה פרובוקציה לצורך בחירות. יש לנו מספיק טענות טובות נגד האסטרטג הכושל נתניהו. הפעם - זו הייתה כנראה פעולה נכונה. משום שטורקיה תיכננה להרחיב את שליטתה בסוריה, תוך כדי הכנסת חימושים שיגבילו את יכולת התגובה של ישראל או יהיו איום ישיר על ישראל.
צבא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן
צבא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן
צבא טורקיה והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן
(צילום: Burak Kara/Getty Images, Achmad Ibrahim/AP)
אבל נדמה שדבר אחד אנחנו נוטים לשכוח, והוא מלכודת שאנחנו נופלים לתוכה שוב ושוב. אידיאולוגיה. התעלמנו שוב ושוב מההצהרות המפורשות של ראשי חמאס על ההתקפה הממשמשת ובאה על הישות הציונות. התעלמנו מחומרי הלימוד של התלמידים ברשות החינוך של חמאס. הם לא רק טיפחו שנאה תהומית לישראל, לציונות, ליהודים. הם חינכו גם להקרבה לצורך השמדה. ילדים בני 14 כבר אחזו בנשק.
טורקיה היא לא חמאס. רחוק מכך. אבל יש מכנה משותף. שתיהן שייכות לזרם האחים המוסלמים. וטורקיה היא היום מדינת האחים המוסלמים החזקה ביותר בעולם. תחת הנהגתו של רג'יפ ארדואן, מדובר באידיאולוגיה שיש לה כוח צבאי אדיר. היא עדיין לא ברמת הפנאטיות של המשטר באיראן. אבל בשני העשורים האחרונים הכיוון ברור. ופה ושם, צריך להקשיב, היא מתחילה להישמע כמו איראן.
האיש החזק ביותר בטורקיה, וכנראה היורש של ארדואן, הוא שר החוץ, הקאן פידאן. רק לאחרונה, לקראת כינוס ראשי נאט"ו באנקרה, אמר פידאן שישראל היא "נטל שהאנושות אינה יכולה עוד לשאת". זו לא רק אמירה אנטי-ישראלית. זו בעיקר אמירה אנטישמית. אמרו את זה על היהודים. זה דומה, באופן מפחיד, למה שקרוי "השקר הגדול" בתעמולה הנאצית, על כך ש"היהודים הם סכנה לשלום האנושות". בשנים האחרונות שמענו את הפזמון הזה שוב ושוב. לא האיסלאמיסטים, שעוסקים ברצח והרס ללא הפסקה הם הבעיה. לא איראן ושלוחות הטרור שלה. מדינת היהודים, אליבא דמנהיג הבא של טורקיה, היא הבעיה.
היו לנו גם רגעים קצת יותר מוצלחים עם טורקיה בעשורים האחרונים. זה קרה כמובן בתקופה שבה רוחו של אטאטורק, האנטי-איסלאמיסט, עדיין שלטה באותה מדינה. ותקופות רגיעה היו גם בהמשך, כולל פגישות בין ארדואן לנשיא המדינה הרצוג ולראש הממשלה נתניהו. ולא, אין צורך לעורר מדנים. הרי תמיד יכול להיות גרוע יותר. הרי חלק ניכר מאספקת הנפט לישראל, בעיקר מאזרבייג'ן ומקזחסטן, עובר דרך טורקיה, ומנמל ג'ייהאן לישראל. היד של ארדואן ופידאן על ברז האנרגיה לישראל.
האם ישראל ערוכה לאלטרנטיבה למסדרון האנרגיה הטורקי? התשובה שלילית. כך שאנחנו מצויים במשחק עדין בין אידיאולוגיה מסוכנת, שלא רחוקה מזו של חמאס וקטאר, לבין אינטרסים קריטיים, מהתבססות טורקית בסוריה ועד לאספקת אנרגיה. כך שיש צורך בחתירה להסכם ביטחוני עם סוריה, שלפי הפרסומים - רוב פרטיו כבר סוכמו, ולגיוס טראמפ לצורך ריסון פידאן וארדואן.
אז לא, אין צורך בעימות ישיר. אין צורך בחזית נוספת. אבל אין גם צורך בעיוורון. משום שהאידיאולוגיה של טורקיה היא לא רק איסלאמיסטית, היא גם אימפריאליסטית
אז לא, אין צורך בעימות ישיר. אין צורך בחזית נוספת. אבל אין גם צורך בעיוורון. משום שהאידיאולוגיה של טורקיה היא לא רק איסלאמיסטית, היא גם אימפריאליסטית. כבר עכשיו יש לטורקיה 133 בסיסים מחוץ לשטח המדינה. היא בוחשת בלוב, בסומליה, בסודן, וכמובן בסוריה ובלבנון. ארדואן הוא חביבו של טראמפ, וטורקיה בקשר הדוק גם עם איראן, שאותה היא מנסה לצרף ל"ברית מכה", יחד עם סעודיה ופקיסטן.
טורקיה היא גם חברה בנאט"ו. היא אולי רוצה לחסל את ישראל מטעמי אידיאולוגיה, אבל היא לא ששה אלי מלחמה. הרי עימות צבאי עם ישראל לא יתקבל בברכה גם על ידי המדינות העוינות לישראל. כך שלישראל יש סיבות אסטרטגיות לעצור את הידרדרות היחסים עם מדינות אירופה. ולכן, יש קשר בין הפורעים והבוזזים בשטחי יהודה ושומרון, וההחלטות על עוד ועוד בנייה של חוות ומאחזים בכלל, וב-1E בפרט, לבין מצבה הבין-לאומי של ישראל מול שלטון ארדואן. משום שהעמקת הסכסוך עם אירופה תגביר את התיאבון של טורקיה. כן, במשחק השח הזה הכל קשור. אין צורך בכפפות של משי. גם לא בכפפות ברזל. יש צורך בכפפות של חכמה. אבל אין ממשלה אחראית בישראל. נקווה שבקרוב מאוד תקום אחת כזאת.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.08.26