השתלבות יואב סגלוביץ' ברע"מ מהווה תקדים דרמטי בפוליטיקה הישראלית. היו, ויש, חבירות פוליטיות בין ערבים ויהודים, אך הן באות לידי ביטוי במפלגות בעלות אידיאולוגיה משותפת (בעיקר הזרם הקומוניסטי שמשמש כ"רחם" של חד"ש), או בייצוג סמלי של ערבים במפלגות ציוניות, ושל יהודים במפלגות ערביות המתנגדות לציונות, כמו בל"ד, לרוב במקומות זניחים.
עבאס וסגלוביץ' בריצה משותפת
(צילום: אביהו שפירא )
המקרה של סגלוביץ' שונה בתכלית. מדובר בנציג ציוני מובהק בעל עבר ביטחוני עשיר (רקע שלרוב מתקבל בהסתייגות בחברה הערבית), שמשולב במקום ריאלי במפלגה בעלת זיקה הדוקה לתנועה האסלאמית. שילוב סגלוביץ' מבטא המשך לשבירת המוסכמות שבה נוקט מנסור עבאס, ובראשה ההשתלבות בקואליציה שלטונית והדגשת הצורך להכיר בכך בישראל היא מדינה יהודית, בניגוד לתביעת הרשימה המשותפת להפיכתה למדינת כל אזרחיה. זוהי תחנה נוספת ב"ניסוי" שעבאס מוביל, שידע אומנם הצלחות, לצד גם רגעי שפל קשים, שבראשם התפרקות הקואליציה שבה היה חבר.
התעוזה של עבאס מתקבלת בהסכמה רחבה ברע"מ. ועידתה הכללית שנערכה בשבוע שעבר ייפתה את כוחו - פה אחד - לשבץ מועמדים במקומות גבוהים ברשימה, כשברור היה לכולם שמדובר בסגלוביץ'. ברע"מ רואים במהלך צעד חשוב בניסיון להרחיב ולגוון את קהל תומכי הרשימה, תוך פתיחתה לכלל הציבור הערבי (לרבות נוצרים ודרוזים), ולקדם שותפות עם זה היהודי, וכל זאת בלי לאבד את הצביון המקורי. מנגד, השילוב צפוי להעניק תחמושת למבקרי עבאס מתוך החברה הערבית, שמאשימים אותו ב"ציוניזציה", ובאחרונה עלו מדרגה וממש מדברים על "בגידה".
תעוזתו של סגלוביץ' לא נופלת מזו של עבאס. ההסכם עם רע"מ קובע שהוא אינו חבר ברשימה או מחויב לחוקתה, וזכאי לחופש הצבעה בסוגיות ביטחון, דת ומדינה. אבל בימים שבהם מקודם מסע דה-לגיטימציה חריף נגד רע"מ בכלל ונגד האפשרות להסתמך על קולותיה לצורך גיבוש קואליציה (טיעון שמועלה מצד כלל חברות הקואליציה, אך גם מצד רבים מראשי גוש השינוי שישבו עם עבאס באותה הקואליציה עד סוף 2022) - ברור שמהלך כזה ימשוך אש קשה. העובדה שמדובר בניצב בדימוס שקצר הצלחות מרשימות כסגן השר לביטחון פנים בממשלה הקודמת במאבקו בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית (ואהוד על רבים בה) - לא תמנע חיצי ביקורת כואבים נגדו מהצד היהודי. זאת לצד חשדנות שבה סביר שייתקל מצד גורמים בציבור הערבי בתקופה של ניכור עמוק מהמדינה.
על אף המתקפה החריפה נגד עבאס בטענה שהוא "מייצג את האחים המוסלמים" ומקדם "מזימות זדוניות בעורמה", יש רבים בציבור היהודי שהתרשמו עד 7 באוקטובר וממשיכים להתרשם גם כיום מתעוזתו, ולהשתכנע בכנותו. בבחירות האחרונות הוא משך אלפים בודדים של קולות יהודים, וכעת מקננת ברע"מ תקווה זהירה ששילוב סגלוביץ' יחזק את הלגיטימיות של הרשימה בקרב היהודים, ואולי אף יזכה אותה בנתח אלקטורלי שיוסיף ל-5-4 מנדטים שמסתמנים ברוב הסקרים, כנראה תוך משיכת קולות של מי שעמדו להצביע לדמוקרטים או לרשימה המשותפת.
ערב הבחירות הגורליות, כשהשיח הישראלי מתאפיין בהדבקה שיטתית של תוויות "אויב" על כל יריב פוליטי, רווי עוינות, שסעים וחרמות רחבות, שילובו של סגלוביץ' ברע"מ הוא משב רוח רענן ואף מגלם תקווה צנועה. זהו מפגן מנהיגות שעשוי אולי לאתגר את הגמוניית החשדנות והשנאות שהתקבעה לאחר 7 באוקטובר, ולהציג אפשרות לשותפות שאינה מחייבת ויתור על זהויות ותביעה להשתנותו של הצד השני, אלא מדגישה את המכנה המשותף ומציגה דגם מפוכח של דו-קיום סובלני.
ד"ר מיכאל מילשטיין הוא חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א
