בדרך כלל, צריך להודות, מותר להתייחס עם הרבה ספקנות לכתבות שמתפרסמות בעולם על מה שקורה ביהודה ושומרון. הרי אנחנו יודעים מלכתחילה שהיחס לישראל עוין. אנחנו יודעים שסיפורים על כלבים שאומנו לאנוס פלסטינים הם סיפורי בדים. ואנחנו יודעים שפעם אחרי פעם הופיעו בכלי תקשורת מובילים כותרות בנוסח "פלסטינים נהרגו", כאשר אלה היו מחבלים שנהרגו.
כוחות הביטחון בקוסרה
(צילום: Majdi Mohammed/AP)
אבל כל השקרים הללו, שמתפרסמים באופן קבוע ושיטתי, נותרו קצת מאחור לאחר שקראתי כתבה של עודד שלום, עמיתי לעיתון, תחת הכותרת: "הניסיון להגיע לבית הנצור בכפר קוסרה נכשל | מה שקורה ביו"ש יתפוצץ לנו בפנים". זו לא עוד כתבה שיכולה להשאיר אותנו נרגנים ותו לא. זו כתבה שצריכה להעיר מרבצו את המחנה הציוני, אוהב ישראל. משום שמה שמתואר שם על ההתנכלות הנמשכת של פורעים יהודים לתושבי כפר קוסרה, לעיתים בשיתוף צה"ל, נעשה בשמנו ועל ידנו. בינתיים כבר ביקר שם שגריר ארה"ב, מייק האקבי, ואוי לנו אם לא נקשיב לתוכחה של הידיד הבולט ביותר של ישראל בממשל. ועוד פלסטיני נהרג על ידי מתנחלים בכפר חג'א. לא יהיו עצורים. ואין לנו מושג להיכן להוליך את הבושה.
אנחנו בבעיה. וזו שעת בחירה. זה או ציונות או חורבן. או ריבונות או או חיזבאללה. ואם חלילה תקום כאן שוב ממשלת בן גביר-סמוטריץ'-על-מלא, זו תהיה צעידה לתהום
בחודשים האחרונים ניהלתי שיחות רקע עם גורמים בכירים בצה"ל ובדוברות צה"ל. מצד אחד, אני מאמין להם. הם לא רוצים שזה יקרה. אבל מצד שני, ככל שהימים נוקפים, ויש עוד ועוד אירועים, והתגובות חוזרות על עצמן – התחושה שלי היא שהם מורחים אותי. ולא רק אותי. משום שמשהו אצלנו השתבש, כאשר גורמים בצה"ל, גם אם מהדרג הנמוך יותר, משתפים פעולה עם חוליגנים ו/או אנשי טרור יהודי. ויסלחו לי כל הדוברות והדוברים הנהדרים, שרוצים לעשות את עבודתם נאמנה. קשה לי אתכם. הכתב, עודד שלום, דיווח על כך שחיילי צה"ל או משמר הגבול הם קצת פחות חלק מהשמירה על הפלסטינים וקצת יותר חלק משיתוף הפעולה עם החוליגנים. הוא לא שייך לעיתונאים המגויסים של "אל ג'זירה" ולא של "הגרדיאן". ומהי תגובת דובר צה"ל? "בחודש החולף מוצבים כוחות מתוגברים של צה"ל ומג"ב במרחב הכפר קוסרה שבחטיבת שומרון על מנת למנוע חיכוכים וכניסה של פורעים ישראלים למרחב, ולקפוץ לכל דיווח של הפרת סדר. הוטל צו שטח צבאי סגור במרחב על מנת להגן על המשפחות". ומה עם אותם פלסטינים, באותו בית שהפורעים נכנסו אליו, ודווקא הם נעצרו? הנושא עלה גם בשיחות שאני ניהלתי עם אותם גורמים. ההסברים היו מביכים.
קריאה לאוהבי ישראל. די. מספיק
כך שהדברים הללו הם קריאה לאוהבי ישראל. די. מספיק. אנחנו בבעיה קשה. לצמרת צה"ל יש כוונות מצוינות. הרמטכ"ל מגיע לישיבות ממשלה וזועק. הוא לא יאמר זאת בפומבי, אבל הוא יודע שחלק משרי הממשלה מעניקים, הלכה למעשה, גיבוי לטרור היהודי. ואלוף הפיקוד, אבי בלוט, בוגר מכינת עלי, בשר מבשרו של גוש המתנחלים, כינה את תופעת הפורעים בשמה האמיתי: "טרור יהודי".
אלא שכאן אנחנו מגיעים ללב הבעיה. הפער בין הצמרת הצבאית לבין ההתנהלות בשטח מעולם לא היה גדול יותר. זה לא חשוב אם זה בגלל הגמ"ר (היחידות המרחביות של מגויסים מקרב המתנחלים עצמם), או בגלל שהדרג הנמוך מצפצף על הדרג הגבוה, או בגלל סיבות עלומות אחרות. משום שהתוצאה היא אחת: התפרקות. וכל אירוע שמתווסף לסדרה, כפי שבלוט עצמו אמר, הוא "לא מוסרי ולא יהודי ומסכן את כולם".
אבל היכן אתם? מדוע יש פער גדול כל כך בין הצהרות הקודקודים לבין מה שקורה בשטח? נכון שיש לנו צמרת מדינית שכוללת את הימין האנטי-ציוני, שרוצה תוהו ובוהו. אבל גם לכם, קצינים בכירים, יש אחריות. התפקיד שלכם הוא לא רק להתלונן בישיבות ממשלה. התפקיד שלכם הוא להחזיר את התפקוד לצבא. ואם צריך לפרק את יחידות הגמ"ר – אז פרקו אותן ופזרו אותן לכל עבר. ואם חיילים עוצרים לשווא פלסטינים ולא את הפורעים – אז בשביל מה אתם שם?
והיכן האופוזיציה? יש למעלה ממאה מאחזים לא חוקיים, חלקם בשטחי A ו-B. אין לכם מה לומר בנושא המעיק ביותר על ישראל, בימים הללו, בזירה הבינלאומית? הרי הסנקציות בדרך. הרי ישראל מחויבת בהסכמים קודמים לפירוק המאחזים. אז באיזה צד אתם? של ישראל או של הימין האנטי-ציוני בממשלה? אפילו נתניהו הודיע שלשום שהמאחזים הלא חוקיים יפורקו. ייתכן שזה מס שפתיים לממשל האמריקאי. אז ממה אתם מפחדים?
אנחנו בבעיה. וזו שעת בחירה. זה או ציונות או חורבן. או ריבונות או או חיזבאללה. ואם חלילה תקום כאן שוב ממשלת בן גביר-סמוטריץ'-על-מלא, זו תהיה צעידה לתהום. אנחנו זקוקים לממשלה ציונית לא רק נגד אויבים מבחוץ. אנחנו זקוקים לה גם נגד חוליגנים מבפנים.
