החשיפה של שלומי אלדר ורות יובל על אזהרה (לכאורה) שהועברה לישראל ובעיקר לנתניהו דרך איחוד האמירויות במהלך חודש ספטמבר 2023, כי יחיא סינוואר וחמאס מתכננים התקפה גדולה על ישראל, וזכתה להתעלמות מצדו של בנימין נתניהו, אינה צריכה להפתיע איש. כבר למדנו כיצד נתניהו ומעריציו ממשיכים להסתתר מאחורי התירוץ "לא העירו אותו" בלילה שבין 6-7 באוקטובר אך מתעלמים מכל האינדיקציות שהצטברו על שולחנו בשבועות ובחודשים שקדמו למתקפה.
אך הרבה מעבר לכך הם מתעלמים בכוונת מכוון מפעולות חמורות שנעשו על ידי ראש הממשלה שבעצם עזרו לחמאס לקדם את מתקפת 7 באוקטובר. אז אנחנו יכולים להמשיך להתבוסס באם העירו אותו או לא, בטיבן של האזהרות שהועברו אליו, בשורה התחתונה - בנימין נתניהו והממשלות שתחתיו, הפכו את חמאס לנכס. הם קידשו את המשך שלטונו של חמאס ברצועה, כדי לודא שהרשות הפלסטינית לא תקנה שם אחיזה או תתחזק.
בנימין נתניהו יחיא סינוואר בן זאיד
(צילום: אלכס קולומויסקי, AP)
נתניהו היה זה שהחליט על העברת הכספים הקטאריים החל מ-2018 לידי חמאס, בשווי של 360 מיליון דולר בשנה במזומן, ונתניהו היה זה שגם לאחר שמערכת הביטחון התריעה בפניו שהמנגנון הזה של העברת הכספים הקטאריים לעזה לא פועל כשורה, והכספים מגיעים לזרוע הצבאית של חמאס, גם אז הוא המשיך להתעלם ולדחוף להעברת הכסף.
אנשיו יכולים להמשיך ולטעון שהרמטכל ב-2018 גדי איזנקוט גיבה זאת, נכון, אבל מי שעמד בראש המערכת ודחף לכך יותר מכל היה נתניהו ומי שהמשיך לעשות זאת כאשר ידע שהכסף משמש לבניית מנהרות וייצור רקטות היה ביבי. אך האחריות הקשה של נתניהו ל-7 באוקטובר לא נעצרת בכסף הקטארי, פעם אחר פעם הונחו על שולחנו אזהרות לגבי אפשרות של מלחמה שתפרוץ מול אחד מאויבנו מאז ינואר 2023, אך נתניהו התעלם.
האופן שבו ישראל נתפסה בעקבות הפיצול הקשה שיצרה ההפיכה המשטרית (רק תזכורת למי ששוכח, ההפיכה המשטרית קדמה להפגנות בקפלן, כך שאם ההפיכה הזו הייתה נעצרת, לא הייתה מחאה כלל בקפלן), גרם לתחושה אצל חמאס, חיזבאללה ואיראן שישראל נחלשת. ביבי טען שהאזהרות הללו מוגזמות אפילו אל מול מצלמת טלוויזיה. לאחר מכן כאשר שב"כ בראשותו של רונן בר, כן כן אותו רונן בר שאנשי הליכוד ותומכי נתניהו הפכו אותו לבוגד ואויב העם, היה זה שהתריע בפניו בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואפילו באחד באוקטובר 2023, שסינוואר מרים את הראש וחייבים לפעול נגדו - כולל חיסול בכירים, כולל פגיעה בצמרת חמאס עצמה, גם אז נתניהו התעלם והמשיך בהעברת הכספים לעזה והכנסת הפועלים מהרצועה. לא הייתה הזדמנות שנתניהו לא פספס במסגרת האפשרות לעצור את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. ניתן רק לנחש מה היה קורה אם ישראל הייתה יוזמת כבר במהלך חג הסוכות תקיפה של יעדים של חמאס ובכלל זה בכירים, אלה שהנחו פיגועים בגדה ממקום שבתם ברצועה. השב"כ הזהיר שעזה הולכת להתפוצץ לישראל בפנים, בגלל שסינואר אינו מורתע ואינו חושש, עוד לפני סיומם של חגי תשרי. ונתניהו פשוט התעלם. וגם כעת, עם הסיפור שפרסמו אלדר ויובל, נראה שנתניהו עשה את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות - להתעלם. לדהור קדימה עם ההפיכה המשטרית ולא לזוז מילימטר. באותם ימים כבר נידונו במערכת הביטחון האפשרויות להסלמה של חמאס מעזה לנוכח התראות ברוח זו שאלדר ויובל מספרים עליה בחשיפה שלהם. כלומר התראות שמגיעות מכיוון האמירויות ואי אלו יועצים פלסטיניים שמכירים היטב את עזה ואת סינוואר. כלומר היה דיון של ממש בהתראה ברוח דומה שהגיעה לישראל ועליה ידע נתניהו.
הכישלון הגדול של מדינת ישראל לא היה רק מודיעיני ורק צבאי, אלא מעל הכל מדיני אסטרטגי. מי שקידש את חמאס בעזה, מימן אותו ועזר להשירדותו, לא יכול להישאר בתפקידו
אך העובדה שמפרסמים השניים, שנתניהו בחר למדר את מערכת הביטחון, השב"כ וצה"ל, ולא להעביר בכלל את רוח האזהרה שהגיע אליו ממוחמד בן זאיד, אפילו אם לשונה היה זהיר יותר או לא חד משמעי, מלמדת עד כמה ביבי פישל, עד כמה הוא צריך לשאת באחריות לפעולותיו הרשלניות לפני 7 באוקטובר. הכישלון הגדול של מדינת ישראל לא היה רק מודיעיני ורק צבאי, אלא מעל הכל מדיני אסטרטגי. מי שקידש את חמאס בעזה, מימן אותו ועזר להשירדותו, לא יכול להישאר בתפקידו. כל המעוברים במישור הצבאי והמודיעיני כבר הסתלקו מתפקידם וקיבלו את האחריות על כשלונם. ודווקא האיש שאחראי יותר מכל למה שהתרחש שם, להלך הרוח, למימון, לסיוע לחמאס, דוקא הוא ממשיך לספר בכל פינה, "אבל לא העירו אותי".
