ארבע השנים של ממשלת נתניהו היו השנים הקשות ביותר של ישראל מאז מלחמת העצמאות. אך האם זו אשמתם של הממשלה ושל ראש הממשלה? הרי לא כל פורענות שקורית במהלך כהונתה של ממשלה היא בהכרח באשמתה. הרבה פעמים ממשלות צריכות להתמודד עם אסונות טבע, משברים כלכליים ומלחמות עקובות מדם שהגיעו לפתחן ולא הן גרמו. ברור גם שראש ממשלה לא יכול להיות אחראי לכל החלטה שגויה של איזשהו סגן אלוף בצבא או שיקול לקוי של איזושהי סמנכ"לית במשרד ממשלתי.
עם זאת, יש דבר אחד שהממשלה והעומד בראשה תמיד אחראים לו: קביעת סדר העדיפויות של המדינה. זהו התפקיד החשוב ביותר שלהם. הראש הוא זה שקובע במה כל סגני האלופים, הסמנכ"ליות ושאר האזרחים יתמקדו. ובחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023, בנימין נתניהו הכתיב למדינת ישראל סדר עדיפויות הרסני.
"ליל גלנט". מאות אלפי ישראלים שהבינו את גודל הסכנה יצאו לרחובות, אבל לא הצליחו לגרום לנתניהו להקשיב
(דנה קופל)
כשנתניהו הקים את הממשלה האחרונה שלו, הוא היה צריך לבחור באיזו מכל הבעיות של ישראל תתמקד המדינה. הוא יכול היה לבחור להתרכז ביוקר המחיה, במשבר הדיור, באיום האיראני, בחיזבאללה, בחמאס. נתניהו החליט להתמקד במערכת המשפט, כאילו נשיאת העליון דאז אסתר חיות ועמיתיה היו האיום הכי גדול על ישראל.
בתוך שישה ימים מרגע השבעת הממשלה, ב-4 בינואר 2023, כבר חשף שר המשפטים את תוכנית הדגל של ממשלת נתניהו השישית: לסרס את בג"ץ, להחליש את הרשות השופטת, ולשנות את שיטת המשטר בישראל. ההחלטה להילחם בבג"ץ במקום בחמאס, בחיזבאללה או באיראן הייתה הרת אסון, והיא הייתה כל כולה של נתניהו.
סכנה ברורה ומיידית
בתשעת החודשים שחלפו בין 4 בינואר 2023 לבין 7 באוקטובר 2023, הזהירו ראשי מערכת הביטחון את נתניהו שהוא מכתיב למדינה סדר עדיפויות שגוי, ושישראל נתונה בסכנה ביטחונית קיומית. נכון, הם לא חזו את הפרטים המדויקים של מתקפת 7 באוקטובר, אבל הם כן הבינו היטב שישראל מוקפת בטבעת אש של אויבים אכזריים ומוכנים לפעולה. צה"ל, השב"כ, המוסד ובכירים בדימוס אמרו לנתניהו פעם אחר פעם שהוא חייב להפסיק את הטירוף של ההפיכה המשטרית שקורעת את המדינה מבפנים, ולהתמקד במקום זה בסכנה החיצונית. פעם אחר פעם, נתניהו סירב להקשיב.
הדוגמה הידועה ביותר נחקקה בתודעה הישראלית כ"ליל גלנט". בתגובה לאזהרות שקיבל שר הביטחון יואב גלנט מהמערכת שבראשה עמד, הוא נשא נאום ב-25 במארס 2023 ובו קרא לעצור את ההפיכה המשטרית ולהתמקד בסכנה הביטחונית הנשקפת לישראל. גלנט התריע שיש "סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה. ...בימים ובשבועות האחרונים, בשיחות ודיונים מאחורי הקלעים, הצגתי את תמונת המצב הביטחונית. ביקשתי, נימקתי והבהרתי. בעת הזו חייבים לעצור את התהליך כדי שנוכל לשבת ולדבר. אבל עכשיו, אני אומר זאת בקולי, באופן פומבי. למען ביטחון ישראל, למען בנותינו ובנינו. צריך לעצור בעת הזאת את תהליך החקיקה". בתגובה, נתניהו פיטר את גלנט.
מאות אלפי ישראלים שהבינו את גודל הסכנה יצאו לרחובות, והכריחו את נתניהו להחזיר את גלנט לתפקיד. אבל הם לא הצליחו לגרום לנתניהו להקשיב לאזהרות של שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ.
"ליל גלנט" היה הדוגמה הידועה ביותר, אבל ממש לא היחידה. ראשי מערכת הביטחון לדורותיהם משכו שוב ושוב בדש מעילו של ראש הממשלה, וצעקו שוב ושוב באוזניו: "תיזהר! אתה מוביל את ישראל לתהום!"
בין מארס ליולי 2023 קיבל נתניהו מאגף המודיעין של צה"ל ארבעה מכתבים שונים שהתריעו על סכנת מלחמה. בחודש יולי חתמו בכירים רבים בדימוס על מכתב פומבי שבו כתבו לנתניהו: "אנו, בוגרי מלחמות ישראל, חשים כמו 'ערב מלחמת יום הכיפורים' ומרימים תמרור עצור אדום בוהק לפניך ולפני ממשלתך״. באותו חודש, ערב ההצבעה על צמצום עילת הסבירות, פנה ראש השב"כ רונן בר לנתניהו ואמר לו: "אני מוסר לך היום התרעה למלחמה". ביום ההצבעה הגיעה צמרת צה"ל לכנסת וביקשה להיכנס לחדרו של נתניהו כדי להעלות את חששותיהם בפניו באופן אישי – והוא סירב להתפנות אליהם. באוגוסט קיים האלוף במיל' גיורא איילנד סדרת פגישות באמ"ן, שבעקבותיה הזהיר את נתניהו מפני סכנה קיומית למדינה. נתניהו לא שעה לאזהרה. על פי תחקיר שערכו שלומי אלדר ורות יובל, בסוף ספטמבר קיים נשיא איחוד האמירויות האמיר מוחמד בן זאיד שיחה עם נתניהו והתריע בפניו שחמאס מתכנן מהלך גדול נגד ישראל – אך גם זה לא הזיז לנתניהו, שלא שינה את סדר העדיפויות שלו, ואפילו לא טרח לשתף את המידע שמסר לו בן זאיד עם מערכת הביטחון.
בין ינואר לאוקטובר 2023 נתניהו התעלם מכל ההתרעות, והכתיב למדינת ישראל סדר יום שלפיו האיום הגדול ביותר על ישראל הוא לא חמאס או איראן, אלא שופטי בג"ץ. תשעת החודשים של הטירוף הזה הולידו את האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. למעלה מאלף ישראלים נטבחו, מאות נחטפו, וחבלי ארץ שלמים פונו בחופזה. אפילו במלחמת העצמאות ובמלחמת יום כיפור ישראל פינתה רק מספר קטן של יישובים קטנים ומבודדים שקשה היה להגן עליהם. בעקבות אסון 7 באוקטובר ננטשו מיושביהם הערים שדרות וקריית-שמונה וחלק ניכר מהנגב המערבי ומהגליל העליון. כ-250 אלף ישראלים הפכו פליטים בארצם. האשם העיקרי בכל זה הוא ראש ממשלה שקבע סדר עדיפויות שגוי ובמשך חודשים ארוכים אטם את אוזניו לכל האזהרות.
הניצחון המוחלט
קביעת סדר עדיפויות שגוי בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר הייתה המחדל הגדול הראשון של ממשלת נתניהו. מחדל גדול לא פחות התחיל ב-7 באוקטובר ונמשך עד היום. בעת מלחמה, תפקיד הצבא הוא להילחם, ותפקיד הממשלה הוא לתרגם את ההצלחות הצבאיות להישגים מדיניים. מי שמנצח במלחמה זה לא מי שהורג יותר אנשים, הורס יותר בניינים, או כובש יותר שטחים, אלא מי שמגיע להישגים מדיניים בני-קיימא. בלי הישגים כאלה, אפשר לנצח בקרב אחרי קרב ועדיין להפסיד במלחמה. זה מה שקרה, למשל, לחניבעל ולנפוליאון.
בשלוש השנים שחלפו מאז 7 באוקטובר 2023, כוחות הביטחון של ישראל השיגו שורה ארוכה של הצלחות מרשימות בשדה הקרב, כגון מבצע הביפרים ב-17 בספטמבר 2024, חיסול צמרת החיזבאללה במבצע סדר חדש, והמכה שהונחתה על איראן במבצע עם כלביא. הצלחות אלו הוכיחו כי הציבור הישראלי מלא לביאות ואריות שעושים כל שביכולתם להגן על המדינה, ושיש לנו צבא ושירותים חשאיים מהטובים בעולם. לרוע המזל, אי-אפשר לומר זאת על הממשלה שלנו.
אחרי שלוש שנים של קורבנות אדירים מצד הציבור הישראלי, ממשלת נתניהו לא השכילה לתרגם את הניצחונות הרבים שהושגו בשדה הקרב לשום הישג מדיני יציב ובר-קיימא. לא בעזה, לא בלבנון, לא באיראן, ולא בשום מקום אחר. אה, שכחתי. כן קיבלנו הכרה מסומלילנד.
ב-27 באוקטובר יש לאריות הזדמנות להיפטר מהחמורים. כדאי לנצל את ההזדמנות הזו. זו אולי ההזדמנות האחרונה. ואז, אולי סוף-סוף נזכה למעט שקט, והאריות יוכלו לחזור להיות שוב פשוט בני אדם
אבל בעוד שמצבנו המדיני בסומלילנד מעולם לא היה טוב יותר, חמאס עדיין מושל בחורבות עזה, בלבנון חיזבאללה משתקם, טורקיה מתבססת בסוריה, איראן שומרת על יכולותיה הגרעיניות ומשתלטת על מצרי הורמוז, וישראל סובלת מבידוד בינלאומי הולך ומחריף.
יש להדגיש שהבידוד הבינלאומי שלנו לא היה מחויב המציאות, ואינו רק תוצר של אנטישמיות מושרשת. בימים שלאחר 7 באוקטובר, ישראל זכתה לאהדה בינלאומית חסרת תקדים. בחודש אחרי האסון ביקרו בארץ שורה ארוכה של ראשי מדינות וארגונים כדי להביע את תמיכתם בישראל, כולל נשיאי ארה"ב וצרפת, נשיאת הנציבות האירופית, קנצלר גרמניה וראשי הממשלות של בריטניה, איטליה, הולנד, יוון, צ'כיה ומספר מדינות נוספות. בכל העולם הוארו בנייני ציבור בכחול ולבן, כמו למשל הבית הלבן בוושינגטון, מעון ראש ממשלת בריטניה בלונדון, מגדל אייפל בפריז, בניין הקונגרס הברזילאי, שער ברנדנבורג בברלין ואפילו שער טיטוס ברומא. ממשלת נתניהו ביזבזה את כל האשראי הבינלאומי הזה, והצליחה להמאיס את ישראל אפילו על ידידתנו הגדולה ביותר.
יובל נח הרריצילום: Ryan Nash Photography / Shutterstockבמשך עשרות שנים, אבן פינה של מדיניות החוץ של ישראל הייתה לשמור על אהדה לישראל הן בקרב המפלגה הדמוקרטית והן בקרב המפלגה הרפובליקנית, כך שלא משנה מי מנצח בבחירות בארה"ב, תמיד יהיו לנו חברי אמת בוושינגטון. בשל התנהלותה הכושלת של ממשלת נתניהו, נראה שלא משנה מי ינצח בבחירות הבאות בארה"ב, ישראל הולכת להיות בבעיה קשה. חלק גדל והולך מהמפלגה הדמוקרטית רואה בישראל מדינה אלימה וגזענית, שאחראית לפשעים ולמעשי זוועה נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה וביהודה ושומרון. במקביל, חלק גדל והולך מהמפלגה הרפובליקנית מאמץ תיאוריות קונספירציה אנטישמיות ומאשים את ישראל בכך שהיא גררה את ארה"ב למלחמה מיותרת באיראן.
מאז 2023 הישראלים נלחמים כמו אריות. אבל האריות האלה מונהגים בידי חמורים. ממשלת נתניהו המיטה על ישראל את האסון הגדול בתולדותיה, ומובילה את ישראל לאבדון. המצב חמור מאוד, אבל עוד לא מאוחר לתקן. ב-27 באוקטובר יש לאריות הזדמנות להיפטר מהחמורים. כדאי לנצל את ההזדמנות הזו. זו אולי ההזדמנות האחרונה. ואז, אולי סוף-סוף נזכה למעט שקט, והאריות יוכלו לחזור להיות שוב פשוט בני אדם.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.26
