יותר משלושה עשורים שתושבי הגליל המערבי שומעים הבטחות על היום שבו כביש 6 יגיע עד לשלומי. החזון שנולד עוד ב-1994, עם חקיקת חוק כביש ארצי לישראל, נועד לחבר את נהריה, עכו, שלומי ויישובי קו העימות ישירות למרכז הארץ. הפרויקט, שאמור לשבור את העומס החנוק בכבישים 4 ו-70 ולהוות מנוע צמיחה לפריפריה, קורם כעת עור וגידים, אך נקלע למבוי סתום בירוקרטי וביטחוני חריף שמאיים לעצור אותו בשטח.
בשלב זה תוקצב מקטע סומך-בית העמק, פרויקט ענק בעלות של כשני מיליארד שקל. התוכנית כוללת סלילה של 22 ק"מ של כביש מהיר ושלושה מחלפים חדשים. חברת חוצה ישראל כבר בחרה את הזכיין המבצע, חברת שפיר הנדסה, והיעד המקורי לפתיחה נקבע לשנת 2030. אלא שמאחורי הקלעים, היעד הזה הולך ומתרחק.
ממסמכים פנימיים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה תמונה עגומה של כניעה ואוזלת יד בשטח, שנמשכת כבר תקופה ארוכה ומשתקת את הפרויקט החשוב. כך למשל, בבוקר 15 באוקטובר 2025, הגיע צוות ההפקעות לחלקות הפרטיות באזור ג'דיידה מכר כדי לתחום את שטח העבודות. תוך זמן קצר הקיפו את העובדים עשרות תושבים, שמחו על הפיצוי המוצע עבור אדמותיהם בטענה שהוא "לעג לרש", דרשו קרקע חלופית, ולא הותירו לצוות ברירה אלא לסגת ולבטל את הגידור.
חמישה ימים לאחר מכן, ב-20 באוקטובר 2025, המראות חזרו על עצמם בסמוך למאגר שמרת. צוות הגידור נתקל בהתנגדות של כ-20 נציגים ובעלי קרקעות, בהם ממלא מקום ראש מועצת ג'דיידה מכר, שחסמו בגופם את המעבר ומנעו את תחילת העבודות. מאז אירעו עוד ועוד תקריות דומות, כשבמקרה הקיצוני ביותר אף הצוותים ספגו איומים שיגורשו בנשק חם.
חמישית ממחיר השוק
בדיוק כדי להימנע ממצבים דומים, בשנת 1994 חוקק "חוק כביש 6", הנקרא חוק כביש ארצי, מתוך הבנה שפרויקט תשתית לאומי שחוצה את המדינה כולה, לא יוכל להתקדם ללא פתרון מקיף לסוגיית ההפקעות. כדי למנוע את תקיעת הטרקטורים בבתי המשפט, קבע החוק תנאים ייחודיים המאפשרים תפיסת חזקה מיידית בשטח, לצד מנגנון רגיש של "קרקע תמורת קרקע" שנועד לנטרל התנגדויות בקרב בעלי השטחים הפרטיים בחברה הערבית והדרוזית.
אלא שכאשר הגיעו למקטע הנוכחי, ברשות מקרקעי ישראל הבהירו כי ההסדר לא ימומש עוד. בהיעדר אדמות חלופיות, המדינה עברה למסלול של פיצוי כספי. השמאי הממשלתי קבע תעריף נמוך במיוחד של כ-50 אלף שקל בלבד לדונם, כחמישית ממחיר השוק החופשי באזור. כתוצאה מכך, כ-40% מהתוואי, שעובר בקרקעות של יישובים ערביים ודרוזיים כמו טמרה, ג׳דיידה מכר, ירכא וכפר יאסיף, חסומים לחלוטין בשל התנגדות עזה של הבעלים. גם שיחות שהתקיימו עם מנהיגי העדה ושייחים באותם כפרים לא הצליחו להוביל להסדר, ההיפך - הם גיבו את בעלי הקרקעות והבהירו כי מה שהמדינה מציעה לתת להם בתמורה, לא בא בחשבון.
ההפרעות לעובדים בשטח. "איומים של ממש"
(צילום: חוצה ישראל)
הדרמה האמיתית התרחשה בזמן שהעובדים תקועים בשטח ונציגי הפרויקט מנהלים שיחת חירום עם המשטרה. כשהצוותים נאלצו לסגת, הבהירו במשטרה כי פשוט "אין סדרי כוחות זמינים לליווי הנדרש". במשטרה הודו כי ניידת בודדת לא תפתור את הבעיה, וציינו כי נדרשת הנחיית מפכ"ל לאור מורכבות האירוע.
בעקבות המבוי הסתום בשטח והפגישות העקרות שנערכו עם מפקדי המחוזות, שיגרה חברת חוצה ישראל ב-22 במרץ 2026 מכתב דחוף למפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי. החברה התריעה כי הליכי ההפקעה נמצאים בנתיב הקריטי של הפרויקט כולו, וחשפה כי העבודות מלוות בניסיונות לסלק את העובדים מהשטח וב"איומים של ממש על צוותי ההפקעות ועובדי החברה". בחוצה ישראל מחו על כך שעל אף העברת כל הנתונים לא חלה התקדמות בגיבוש מתווה סיוע, והזהירו כי היעדר הליווי "עלול להוביל להסלמה בשטח בהיעדר גורם אכיפה מוסמך".
כשהנושא הגיע לפיתחו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הוא גלגל את האחריות בחזרה למשרד האוצר. במכתב שנשלח ביוני האחרון טען השר כי המשטרה הציגה תוכנית להקמת כוח ייעודי של 300 תקנים למתן מענה מבצעי, אולם "למרות חשיבות הנושא, מאז הדיון והצגת התוכנית, קולו של משרד האוצר נדם ומשטרת ישראל לא קיבלה תגובה, לרבות מימון הפרויקט". כך למעשה השר בן גביר מגלגל שוב את הכדור אל משרד האוצר.
מאות מיליוני שקלים
גורם בממשלה תקף את התנערות המשטרה והשר הממונה עליה מאחריות: "בשנה האחרונה תקציבי המשטרה התנפחו ב-1.8 מיליארד שקל. העיקר מנפנפים כל הזמן בהחזרת המשילות. יש פה סכנה מוחשית לעובדים בשטח, פגיעה במשילות בצפון ועיכוב של פרויקט תחבורה קריטי. המשטרה אחראית להשליט סדר. לא יכול להיות שאנשים תוקעים פרויקט לאומי, והם צריכים בשביל זה עוד תקציב? כדי לעשות את תפקידם?".
התוואי המתוכנן
(צילום: חוצה ישראל)
במשך שנתיים ניסו בחברת חוצה ישראל לפתור את הפלונטר. במקום זאת, במשטרה הציבו דרישת תקציב חסרת תקדים של מאות מיליוני שקלים כדי לאבטח את העבודות, סכום הגבוה מתקציב הפקעות המקרקעין של המיזם כולו. וזאת על אף שזה התפקיד של המשטרה במקרה של התנגדות פיזית או איומים בשטח, להוות את זרוע האכיפה והאבטחה של המדינה, כדי לאפשר לגופי הביצוע, כמו חברת חוצה ישראל, לממש את צווי ההפקעה החוקיים.
ההשלכות הכלכליות של גרירת הרגליים הזו דרמטיות. המדינה מחויבת חוזית למסור לקבלן קרקע נקייה לעבודה. לפי לוחות הזמנים המקוריים, הזמינות הזו הייתה אמורה להתרחש עד סוף שנת 2027, אך כעת מדברים על דחייה לאמצע 2028 לפחות. על כל יום של עיכוב, המדינה תאלץ לשלם לחברת שפיר הנדסה קנסות ענק מתקציבה. גורמים המעורבים בפרויקט מבהירים כי אם המשטרה תעניק את הסיוע הנדרש, ניתן יהיה להשלים את תפיסת השטח בתוך כשנה וחצי, אחרת המהפכה התחבורתית של הצפון תישאר תקועה עמוק בבוץ ומי שישלמו על כך יותר מכל הם תושבי האזור.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל עוסקת בניתוח הצרכים המבצעיים בהקשר של פרויקט הרחבת כביש 6 לצפון שהינו פרויקט רחב מימדים בהיבטים של זמן העבודה והסד"כ הדרוש לשמירה על הסדר הציבורי ולמניעת חיכוכים בשטח. יודגש כי המשטרה תפעל ותממש כל החלטה של הדרג המדיני בנושא זה ובכל נושא אחר".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הנחה את משטרת ישראל להיערך לפתיחת כביש 6 לכיוון צפון, לתגבר את סדרי-הכוחות והנוכחות באזור, ולפעול בנחישות נגד כל מי שמפר את הסדר הציבורי".
