מי אמר שלא מקיימים בישראל הבטחות בחירות? נתניהו הבטיח בנאומו באו"ם שהעולם כולו נגדנו, והוא דואג לממש את ההבטחה שלו יום יום. העולם כולו נגדנו כבר איננו שיר של להקה משנות ה-90', משהו לפזם אותו בשקט כשעומדים על המקח בבזאר באיסטנבול; העולם כולו נגדנו הוא תוכנית מדינית. וזאת לא ההבטחה היחידה שתתממש: מנהיגנו בצלאל סמוטריץ' מבטיח ב-ynet לארגן לנו בקדנציה הבאה מלחמה ענקית בגדה, ארמגדון. מלחמות היו לנו הרבה, אבל לא זכור לי שפוליטיקאי משלנו נופף במלחמה כהבטחת בחירות. להיפך, פעם כולם היו מבטיחים שלום, ויותר מכולם נתניהו.
מערכות בחירות מתמקדות מטבען בעבר: מה עשתה הממשלה המכהנת, במה הצליחה, איפה כשלה. זה בוודאי נכון הפעם, כשהפער בין הצלחה לכישלון כל כך ברור וכל כך כואב. אף על פי כן, אני מציע להניח לחשבון הזה לרגע ולבחון מה צופן לנו העתיד. זה חשוב, כי יש בישראל לא מעט בוחרים שמוכנים להעביר דף על מה שהתחולל כאן בארבע השנים האחרונות, אבל ספק אם הם מודעים עד הסוף למה שייקרה אם החבורה הנוכחית תמשיך להחזיק בשלטון.
נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם
(צילום: AP Photo/Seth Wenig)
נתחיל בזירה הבינלאומית. שורה של מדינות במערב אירופה, ובראשן בריטניה, צרפת, הולנד ונורבגיה, פעם הגדולות בידידות ישראל, פתחו בהליכים פרלמנטריים ובהחלטות ממשלתיות שסופם בסנקציות כואבות. לא במקרה, המהלכים האלה לא הושלמו. הממשלות רואות בהם כדור בקנה. הן יחזיקו את הנשק טעון ונצור עד ה-27 באוקטובר.
הסנקציות בהכנה משתרעות על תחומים שונים. אולי אני טועה, אבל נדמה שפוטנציאל הנזק הגדול ביותר טמון בסנקציות שבריטניה ומדינות נוספות באירופה עומדות להטיל על הקשר בין ישראל לשטחים. פירוש מצומצם של החקיקה יקשה על חייהם של מאות אלפי ישראלים ועל אלפי עסקים בגדה המערבית, אולי גם במזרח ירושלים ורמת הגולן. פירוש מרחיב שלה יעבוד, כמו בלחץ של ארצות הברית על איראן, בשיטת השרשור: ייענש גם מי שעושה עסקים עם מי שעושה עסקים בשטחים; ייענש גם מי שעושה עסקים עם מי שעושה עסקים. פירוש כזה עלול לשתק את הבנקים, את חברות הביטוח, כל חברה שנותנת שירות לישראלים מעבר לקו הירוק ויש לה נגיעה לעסקים בעולם.
סנקציות מסוג אחר נוגעות לדרכונים. בדרכונים הישראליים אין כתובת. במסגרת הבידול בין ישראל לשטחים, עלה בהולנד הרעיון לחייב את ישראל לצרף לדרכון את מקום המגורים. ישראל תסרב, כמובן, ואז יתייחסו לכל נושא דרכון ישראלי כתושב שטחים. אולי יחדשו את הצורך בוויזות.
כל זה לא הוגן ולא מידתי ואפילו מדיף ריח אנטישמי, אבל זאת הסכנה שאורבת מעבר לפינה. הפכנו לקונצנזוס, שלא בטובתנו. הדימוי של ישראל כל כך רע כרגע, שכאשר "פאודה", הסדרה בנפטליקס, זוכה לרייטינג גבוה, זה נושא לכתבה גדולה בעיתונות הבינלאומית. יש לוחמים ישראלים שבעולם מוכנים לצפות בהם? איך זה יכול להיות?
הלחץ להחרמת ישראל בא מלמטה, מהרחוב. הבעיה שלנו, למרבה הצער, היא במדינות הדמוקרטיות – עם הדיקטטורות אנחנו מסתדרים בינתיים
הלחץ להחרמת ישראל בא מלמטה, מהרחוב. הבעיה שלנו, למרבה הצער, היא במדינות הדמוקרטיות – עם הדיקטטורות אנחנו מסתדרים בינתיים. החרמת ישראל היא הבון-טון בספורט (אירלנד, למשל), בתרבות, במחקר האקדמי. התחנה הבאה תהיה במוסדות הבינלאומיים שישראל חברה בהם: האירוויזיון, התאחדויות הספורט האירופיות, הורייזון, תוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי.
הטיסה שבוטלה בסוף השבוע למאוריציוס מלמדת עד כמה פריך המעמד שלנו כאזרחי העולם. החרמת חברות תעופה שמבקשות תדלוק, ביטול טיסות שיוצאות מתל-אביב, מניעת הטענת ופריקה של נשק, יכולים להתפשט כמו אש בשדה קוצים. די בהחלטה של ועד עובדים, איגוד מקצועי של פקחי טיסה או סבלים או סלקטורים. אמריקה תלך בעקבות אירופה.
נתניהו מציע לישראל להיות ספרטה – עיר-מדינה שהמלחמה היא תכלית חייה. מה שהוא מציע לנו באמת הוא להיות מצדה – מתחם במצור שסופו בהתאבדות הירואית. האם זה מה שרוב הישראלים רוצים? אני לא חושב.
מעטים בעולם שמעו את שמו של גדי איזנקוט. שמו של נתניהו ידוע לכל. הוא לא רק שם בחדשות – הוא סמל, הוא מותג. אם יצליח להרכיב את הממשלה הבאה, לשונאיו בעולם יהיה די בכך. עוד לפני שייתן לסמוטריץ' את המלחמה שהוא חולם עליה, עוד לפני שייתן לבן גביר את ערביי ישראל, לגוטליב את מערכת המשפט ולברדוגו את התקשורת החופשית, יתחילו החרמות. יש תהליכים בחיי מדינות שקשה מאוד לעצור אותם.
לא רציתי לנבא שחורות – רק להזהיר. כמו האמירתים והמצרים שהזהירו ערב ה-7 באוקטובר, גם אני מקווה שאזהרתי לא תתקיים. במלאות שלוש שנים לשבת ההיא, זה כמעט בגדר חובה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.09.26
