א' היא מורה מוערכת, מחויבת לשליחות החינוכית ואהובה על תלמידיה, אבל משהו בה נשחק. העומס, בעיות המשמעת, האלימות הגואה והתחושה שאין מי שבאמת רואה אותה ואת הקושי שלה, הובילו אותה להתחיל בהליך של פרישה מוקדמת. בבית ספר אחר, ד', מורה שחזר משירות מילואים ממושך חווה פערים, עומס שהצטבר וקושי לחזור לשגרה ולמצוא את מקומו מחדש בתוך הצוות.
מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור בעובדי הוראה ומשקיעה משאבים עצומים בגיוס חדשים, אך במקביל מאבדת אלפי אנשי הוראה מסורים ומוכשרים שכבר נמצאים בה. עומס המשימות, בעיות משמעת ואלימות, היעדר הערכה וכתובת לתמיכה מקצועית ואישית שוחקים אותם, ומאיצים את נטישתם. כדי להילחם בתופעה במשרד החינוך הגו תפקיד חדש "רכזת הון אנושי".
מדובר בתפקיד שלקוח מעולמות ההייטק, ומגיע לבתי הספר במטרה לשנות את המשוואה ובמקום להשקיע רק בגיוס מורים - להשקיע בשימורם באמצעות סיוע בהתפתחות מקצועית וחיזוק תחושת השייכות.
רחל הראל, ענבל גוטמן רוט ומאי נפרין טולדנו
(צילום: יריב כץ )
בהנהלת רשת אורט זיהו ראשונים את הצורך ואימצו מודלים שמוכיחים עצמם בעולמות ההייטק והעסקים ושילבו 50 רכזות הון אנושי (HR) בתוך בתי הספר. הרשת נערכת להרחיב את המודל בכל 265 בתי הספר שלה. לצד זאת, משרד החינוך מפעיל את המודל באמצעות האגף למעמד ושלומות אנשי חינוך בעשרה בתי ספר נוספים ומכשיר מורים שיאיישו בשלב ראשון את התפקיד ב-38 בתי ספר בחמש רשויות בחבל תקומה בהם אשכול, שדות נגב, שער הנגב, חוף אשקלון, שדרות ובצפון בעשרות בתי ספר ב-24 רשויות.
מירב עטרי, סמנכ"לית ההון האנושי של רשת אורט, אמרה שמדובר בשינוי תפיסה עמוק. "כשמורה מרגיש שרואים אותו, מקשיבים לו, מעריכים אותו ודואגים להתפתחותו, הוא פנוי יותר לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב לראות את התלמידים שלו ולהוביל אותם קדימה", אמרה.
פונקציה קריטית
בסקר שנערך ב-13 בתי ספר של אורט שהשתתפו בפיילוט בשנה שעברה, הגדירו 65% מהמנהלים את התפקיד כ"פונקציה קריטית", ו-91% הגדירו את התפקיד ככלי אסטרטגי בהתמודדות עם המשבר בחינוך. 64% ייחסו לתפקיד סיוע בירידה משמעותית בעומס הניהולי, שאפשרה להם יותר זמן לפדגוגיה. 82% מהמורים ציינו שהתפקיד מחזק את תחושת השייכות ומעמד המורה, 45% אמרו שהתפקיד מהווה סיוע קריטי בשימור מורים ומניעת שחיקה, 27% קליטה מיטבית של מורים חדשים וליווי רגשי, ו-18% פיתוח הקריירה והזדמנויות הקידום.
רכזת ההון האנושי בקריית החינוך אורט יד לבוביץ בנתניה, ענבל גוטמן רוט, מהווה כתובת זמינה ומקצועית, מענה שוטף ומבטיחה שאף מורה לא ירגיש לבד במערכת. גוטמן רוט, עזבה קריירה כעורכת דין ומלמדת בתיכון מזה 13 שנים וכעת מהווה אחת מחלוצות התפקיד. "מורים הם הנכס הכי יקר ומשמעותי של מערכת החינוך", אמרה. "אם לא נהיה שם עבורם, בפרט עבור מורים חדשים, נמשיך לראות הידרדרות של המערכת. לכן בחרתי לקחת את התפקיד הזה ולהוביל את השינוי מבפנים. אני עורכת ליווי צמוד ומהווה מעטפת רגשית ומערכתית למורה שחוזר מתקופת מילואים ממושכת וצריך לנחות חזרה בכיתה, יוזמות כמו סמינר מקצועי וימי גיבוש והעשרה לצוות הניהולי".
מנהלת בית הספר של גוטמן רוט, ורד דברת, אמרה שכמנהלת בית ספר עם 1,000 תלמידים ו-150 מורים התפקיד של ענבל קריטי. "כשיש פונקציה רשמית שזהו תפקידה המוגדר, הצוות כולו מבין מיד שיש לו כתובת ברורה, הן ברמה המקצועית והן ברמה האנושית", קבעה דברת. "אני יודעת שיש מי שדואגת ל-well-being של המורים, יוזמת ומביאה רעיונות, ומשמשת אוזן קשבת לחבר'ה שרוצים להתייעץ. זה מייצר עוגן, מזהה שחיקה בזמן, משפיע ישירות על התפקוד של המורים ועל היציבות של בית הספר".
עבור מאי נפרין טולדנו, מורה לאזרחות באורט יד לבוביץ', שעובדת שנה שנייה בהוראה, הליווי הצמוד של ענבל העניק לה תחושת ביטחון. "ענבל מלווה אותנו בכל פרט ואף ארגנה יום עיון ייעודי שהכניס אותנו לאווירה והכיר לנו את בית הספר", תיארה נפרין טולדנו, "ענבל גם יזמה מפגש להכרת תלוש השכר ולקראת יום ההורים הראשון כינסה אותנו, הכינה חומרי עזר וציידה אותנו בכלים פרקטיים להתמודדות עם התנגדויות של הורים ותלמידים בזמן אמת".
לפי מודל של ה-OECD
רחל הראל, מורה ותיקה לתנ"ך ולספרות באורט יד לבוביץ' עם ותק של 24 שנה משתפת תחושות דומות. "המודל מביא עמו בשורה ושינוי תפיסתי עמוק. שנים ארוכות מורים לא תמיד נתפסו כעובדים בתוך ארגון, ועכשיו נותנים לזה את השם הנכון ומגדירים אותנו כהון אנושי, ולא כבורג קטן במערכת", אמרה הראל. "ענבל שמה את זה על השולחן ביום-יום ודואגת לרווחה שלנו מהפרטים הקטנים כמו כיבוד בישיבות, דרך סמינר מקצועי בקיץ, הסדרת תהליכי משוב, סיורים, הרצאות וימי גיבוש והעשרה שמעניקים תחושה שמשקיעים בנו ושרואים אותנו כעובדים בעלי ערך. בעלי מגיע מעולם ההייטק ותמיד ראיתי את זה אצלו, אבל במערכת החינוך זה ממש לא מובן מאליו".
סמנכ"לית ומנהלת מנהל עובדי הוראה במשרד החינוך, אתי סאסי, אמרה שמשרד החינוך הגדיר את ההון האנושי כאחד מיעדיה האסטרטגיים של המערכת, מתוך תפיסה שאנשי החינוך הם המשאב המרכזי שלה. "מוביל ההון האנושי יפעל לחיזוק תחושת השייכות והמשמעות, לקידום חוסן ומסוגלות אישית וצוותית, לטיפוח תרבות ארגונית מיטיבה ולחיזוק המעטפת המקצועית והאישית הניתנת לאנשי החינוך ", קבעה סאסי.
את דבריה חיזקה פרופ' אורלי שפירא-לשצינסקי מהתוכנית למנהיגות וניהול מערכות חינוך באוניברסיטת בר אילן שפיתחה את המודל בשיתוף משרד החינוך. "בעקבות אתגרי עומק שקשורים לשחיקה, ירידה במוטיבציה ואובדן השלומות והרווחה הנפשית בקרב אנשי חינוך בישראל , עלה צורך לפתח מנגנון תומך מערכתי, שמבוסס על בסיס מודל של OECD. תפקיד שנועד לגשר בין צרכי המורים והמערכת, לזהות קשיים ואתגרים וארגוניים ולהוביל תהליכים מקדמי רווחה ברמה הבית ספרית, מחוזית מערכתי ומדיניות משרד החינוך", וסיכמה: "בדומה לארגונים אחרים פעלנו שבכל בית ספר יהיה איש חינוך שיוכשר להוביל את ההון האנושי".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.09.26
