את חומרת המשבר המתחולל בימים אלה במשטרה אפשר לראות בלב אגף החקירות והמודיעין: שניים מתפקידי המפתח במערך המודיעין הארצי - ראש מחלקת האיסוף וראש מחלקת הסיגינט - שניהם בדרגת ניצב-משנה, אינם מאוישים באופן קבוע.
מדובר למעשה בשתי העיניים המודיעיניות של המשטרה. מערך היומינט, המודיעין האנושי, עוסק בהפעלת מקורות ובאיסוף מידע מתוך ארגוני הפשיעה. מערך הסיגינט עוסק באיסוף מודיעין באמצעות אותות ואמצעים טכנולוגיים. שני המערכים מספקים למשטרה מידע קריטי לסיכול מעשי רצח, לאיתור אמצעי לחימה ולחשיפת פעילות עבריינית.
גם תפקיד ראש מחלקת נוער ומשפחה באגף החקירות והמודיעין אינו מאויש באופן קבוע. למערך חשיבות רבה בזיהוי מוקדם של מקרי אלימות במשפחה שעלולים להסתיים ברצח ובהתמודדות עם מעורבותם של בני נוער בפשיעה חמורה.
לפי הנתונים, כ-185 תפקידי פיקוד ממתינים לאיוש: כ-15 בדרגת תת-ניצב, כ-60 בדרגת ניצב-משנה וכ-110 בדרגת סגן-ניצב. חלקם כבר חודשים ארוכים. בין התפקידים שנותרו ללא מינוי קבוע: סגן מפקד מחוז ש"י, מפקדי מרחבי שרון, איילון ונתב"ג, מפקדי תחנות נצרת וחיפה, מפקדי היחידות המרכזיות במחוזות ש"י וצפון.
במשטרה מזהירים כי הקושי בשמירה על הרצף התפקודי אינו משפיע רק על המאבק בפשיעה, אלא גם על מוכנות הארגון לאירועים ביטחוניים, על הטיפול בהפרות סדר ועל המענה לאזרחים. "משטרת ישראל היא ארגון ביטחוני. יש כאן תפקידים ברמה הלאומית, והעובדה שהם אינם מאוישים היא סכנה לאומית", אמר גורם בכיר במשטרה. "למדינה אין את הפריבילגיה להשאיר את המשטרה בוואקום כזה".
בסוף השבוע נחשף ב-ynet כי המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, החליט למנות 15 קצינים בכירים מבלי לקבל את אישורו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, תחת ההגדרה של "סיפוח מבצעי". בין המינויים: ראש חטיבת התביעות במשטרה המגישה כ-90% מכתבי האישום בישראל.
ברקע משבר המינויים עומדת שורת מחלוקות בין בן גביר למפכ"ל. אחד המינויים שעמדו במוקד העימות היה מינויה של תמר ליברטי לתפקיד היועצת המשפטית של המשטרה. בן גביר התנגד למינוי בטענה כי מדובר ב"מינוי של היועמ"שית", אולם חרף התנגדותו החליטו המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר לקדם את מינויה לתפקיד.
בספטמבר הודיע בן גביר על הקפאת סבב של כ-140 מינויים וקידומים במשטרה בטענה שאין מקום לבצע מינויים נרחבים סמוך לבחירות. המפכ"ל המשיך לקדם את השיבוצים, אך השלמתם נתקלה בסירוב השר לחתום.
בניסיון למצוא פתרון למצוקה הפיקודית פנה לוי בצעד חריג ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. כפי שנחשף ב-ynet, המפכ"ל ביקש לקבל אישור למנות קצינים בכירים ללא חתימת השר. במהלך העימות בין השניים אמר בן גביר למפכ"ל: "תמתין לשר הבא, מי שזה לא יהיה".
הכסף תקוע בוועדה
לצד משבר המינויים, כמיליארד שקל המיועדים למשטרה ממתינים לכינונה של ועדת הכספים של הכנסת ולאישורה. בין היתר מדובר בכ-300 מיליון שקל לשכר וגמלאות, 100 מיליון שקל למימוש החלטת ממשלה להקמת יחידה ייעודית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, וכ-200 מיליון שקל לרכישת כלי רכב מבצעיים לתחנות המשטרה.
35 מיליון שקל נוספים מיועדים לתוכנית החירום למאבק בתאונות הדרכים, שמקדמת המשטרה בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. התוכנית, הכוללת בין היתר שכירת ניידות, הביאה לדברי גורמים במשטרה לירידה במספר התאונות הקשות. עוד 15 מיליון שקל מיועדים למימוש החלטת ממשלה להקמת מגורים ללוחמי הימ"מ, ו-30 מיליון שקל למרכיבי ביטחון ביישובים.
במקביל לכספים הממתינים לאישור ועדת הכספים מתנהלת מחלוקת בין המשטרה למשרד לביטחון לאומי סביב העברת תקציבים בהיקף של כ-200 מיליון שקל, שחלק ניכר מהם מיועד להשלמת עבודות בינוי ולרכישת ציוד מבצעי.
גם בצי הרכב המשטרתי יש לא מעט בעיות: לצד ניידת תנועה שצברה 483 אלף קילומטרים, גם רכב מז"פ במחוז דרום הגיע ל-480 אלף. מתוך 9,377 כלי רכב במשטרה, 3,665 נסעו עד 100 אלף קילומטרים, 3,328 נסעו בין 101 ל-200 אלף, 1,661 בין 201 ל-300 אלף, 461 בין 301 ל-400 אלף ו-262 עברו יותר מ-400 אלף קילומטרים.
בסך הכול, כרבע מצי הרכב המשטרתי עבר יותר מ-200 אלף קילומטרים. כ-4,600 כלי רכב שהיו אמורים להיות מוחלפים לא הוחלפו, ובמקביל עלויות התחזוקה זינקו בכ-60%. המפכ"ל כבר התריע בפני הדרג המדיני על המצוקה.
במכתב ששלח בספטמבר לבן גביר, עם העתק לראש הממשלה בנימין נתניהו, ציין לוי כי 333 מיליון שקל שיועדו למשטרה טרם הועברו מהמשרד לביטחון לאומי. מתוכם, 88 מיליון שקל נדרשו לרכישת כ-330 כלי רכב מבצעיים, בעיקר במקום כלי רכב שיצאו משימוש.
מיליונים להתמודדות בפשיעה בחברה הערבית תקועים. זירת רצח בכפר מנדא, אתמול
(צילום: אלעד גרשגורן)
במשטרה טוענים כי כ-140 מיליון שקל המיועדים לעבודות בינוי אינם מועברים, ופרויקטים שכבר הושקעו בהם משאבים רבים נעצרו בשלבי ביצוע מתקדמים. בין היתר מדובר במבנים חדשים לתחנות שדרות, לוד וכפר קאסם. גורם במשטרה שביקר בתחנת לוד תיאר את תנאי העבודה: "יש שם שוטרים שכבר פיתחו יחסים עם החולדות שמסתובבות להם בין הרגליים. זה פשוט מזעזע".
שוטרים בלי ציוד
במקביל, במשטרה מגייסים בהדרגה כ-1,500 שוטרים, אך מתקשים להשלים את רכישת הציוד המבצעי הדרוש להם, בהם אפודי מגן, קסדות, כלי נשק ואזיקים.
משבר נוסף נוגע לשוטרים ולקצינים שביקשו לפרוש מוקדם, וממתינים לחתימת השר. בהיעדר אישור לא ניתן להשלים את הסדרת זכויות הפרישה שלהם. חלקם כבר שוהים בבית, אך ממשיכים לקבל משכורת. במשטרה מוטרדים לא רק מההוצאה הכספית, אלא גם מהפגיעה בחוסן הארגוני.
גם סביב שכר השוטרים התגלעו מחלוקות בין השר למפכ"ל. בספטמבר, לאחר שבן גביר הודיע על תוספת של 23 מיליון שקל, הבהיר לוי כי תוספת השכר לאופנוענים טרם אושרה, וכי תשלום הפרשי שכר לחוקרי זירה ממתין לאישור המשרד לביטחון לאומי, אף שמשרד האוצר נכון לשלם. בסביבת השר הדגישו מנגד את הגדלת תקציב המשטרה ואת מאמציו להעביר משאבים לשטח.
המשטרה היא גוף מבצעי שיודע להמשיך לפעול גם מכוח האינרציה, אך לא לאורך זמן. כשמספר כה גדול של תפקידי פיקוד אינו מאויש, קצינים נאלצים לשאת באחריות כפולה, החלטות נדחות ותוכניות עבודה מעוכבות. מי שייכנס ללשכת השר לביטחון לאומי בממשלה הבאה יצטרך להגיע עם שרוולים מופשלים. על שולחנו ימתינו שורה ארוכה של מינויים, תקציבים ותוכניות שלא יצאו לפועל. מעבר לאחריותו להווה ולעתיד המשטרה, הוא יידרש להשקיע לא מעט מאמצים בתיקון נזקי העבר.
