ביום שלישי בלילה נפרד ח"כ אמיר אוחנה מתפקיד יו"ר הכנסת. במשך שש שעות רצופות הוא ישב על כיסא העור בפעם האחרונה וניהל את הדיון וההצבעה על החלפתו. "כל כנסת חדשה בוחרת יו"ר חדש. זה לא דבר יוצא דופן", הוא אומר בריאיון ראשון כיו"ר לשעבר. "אבל האופן שבו זה בוצע עלול לסמן את הבאות: התמיכה שמתן כהנא קיבל מ-19 חברי כנסת שונאי ישראל, שחושבים שמדינת ישראל היא פושעת מלחמה, שחושבים על חיילי צה"ל את הדברים הגרועים ביותר, שחמאס הוא ארגון צדקה. זה חמור בעיניי. המינוי בוודאי לגיטימי, אבל כשזה קורה ב-19 קולות כאלה זה אמור להדאיג את כולנו".
להזכירך, הליכוד תמך בעבר במינוי אחמד טיבי לסגן יו"ר הכנסת.
"מי מדבר עכשיו על סגן יושב ראש הכנסת? אני דיברתי על מינוי כהנא לתפקיד יו"ר הכנסת בהישענות על המפלגות הערביות. מתן כהנא אמר בעצמו לאחר נפילת ממשלת השינוי: 'אם הייתי יודע את מה שאני יודע היום על המפלגות הערביות הייתי נעמד על הרגליים האחוריות לבל תקום ממשלה שנשענת על הקולות שלהם'".
גלריה


אוחנה בכנסת, השבוע. "כשאתה על הכיסא הזה, אתה לא שחקן על מגרש הכדורגל, אתה השופט"
(אלכס קולומויסקי)
יש לך גם איזושהי תחושת הקלה אחרי קדנציה שלמה בתפקיד?
"ברמה האישית, בוודאי. זה נטל עצום שיורד לך מהכתפיים ואתה יותר משוחרר. אבל ברמה הלאומית אני מאוד מודאג. כי אם ממשלה כזאת תוקם חלילה, בהישענות על הקולות של המפלגות הערביות, היא לא תוכל להשלים את המלאכה ולהשמיד את ארגון הטרור חמאס, חיזבאללה ואת הגרעין האיראני. לדעתי דרושה ממשלה לאומית רחבה, ממשלת אחדות של אוהבי מדינת ישראל".
איזה ציון אתה נותן ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה?
"אני לא נותן לעצמי ציונים באף תפקיד. אבל אני חושב שזו הייתה הכהונה הכי קשה, מאתגרת, רוויית מחאות מסוגים שונים. הכנסת מעולם לא התמודדה עם אתגרים מהסוג הזה, אבל לראשונה מאז שנות ה-80 השלימה את ימיה, הפכה למוקד עלייה לרגל למנהיגים בינלאומיים מהמעלה הראשונה, מנשיא ארצות-הברית טראמפ ועד ראש ממשלת הודו מודי ונשיא ארגנטינה מיליי".
על מה אתה מצטער או מה היית עושה אחרת?
"הרגע הקשה ביותר היה כשנוצר עימות בין המשפחות השכולות לבין אנשי משמר הכנסת. גם לי באופן אישי וגם הבעתי עליו צער באותם הימים. ייתכן שניתן היה למנוע אותו וגם הפקנו לקחים. בסופו של דבר הוא לא חזר על עצמו".
הוא אולי היה רוצה להיזכר כיו"ר הכנסת הראשון שביקר בהודו, שחנך את השגרירות הישראלית בפרגוואי והיה הראשון שהוזמן לנאום בפרלמנט של מדינה מוסלמית, מרוקו (שבה הוריו נולדו וגדלו), אבל לא פחות יזכרו אותו כיו"ר חריף ובוטה, שדחף וקידם את המאבק במערכת המשפט, ובמיוחד בנשיא העליון יצחק עמית, שהוחרם דה-פקטו על ידי הכנסת בראשותו של אוחנה.
"בוודאי שהייתי יושב ראש כנסת שנוי במחלוקת", הוא מכריז. "לא הגעתי לתפקיד בשביל טקסים, הרמות כוסית ולהיות המאמי הלאומי. באתי עם עמדות מאוד מוצקות וברורות, הייתי יו"ר הכנסת הניצי ביותר כלפי מערכת המשפט, כלפי ההגמוניה והסיאוב של המערכות הללו. ואני לא מתחרט. אני גאה בכך. אחד הדברים שהפריעו לי, שבנאום הפתיחה של מתן כהנא הוא אמר 'אנחנו נציית לכל פסק דין של בית המשפט'. זו אמירה חמורה מאוד. הכנסת זה לא המוסד לביטוח לאומי וזה לא האזרח ישראל ישראלי. הכנסת היא אחת משלוש רשויות שבאופן אינהרנטי אמורה להתקיים ביניהן מערכת יחסים של איזונים ובלמים. אם מראש אתה מרים דגל לבן ואומר 'כל מה שהרשות השופטת תחליט, אני מקבל בהכנעה', אז הוא מראש נכשל בתפקיד של ראש רשות מחוקקת".
יו"ר האופוזיציה היוצא יאיר לפיד כינה אותך "יושב ראש חצי כנסת". אתה מבין מדוע נוצר הרושם הזה?
"ביום החילופין שלי שמעתי את כל חברי הכנסת מדברים. רוב רובם של הח"כים שנפרדו ממני בפומבי אמרו באמת מילים טובות, כולל מי שהייתה מרכזת האופוזיציה, מירב בן ארי. מילים טובות והגונות על ההתנהלות שלי. תבדוק כמה הצעות לסדר של האופוזיציה התקבלו בנשיאות הכנסת בראשותי וכמה של הקואליציה. כמה שאילתות של הקואליציה וכמה של האופוזיציה, כמה דיונים מהירים של האופוזיציה וכמה של הקואליציה. אתה תמצא שיש לאופוזיציה יתרון למרות שהיא המיעוט. נתתי להם עדיפות. אני חושב שהכינוי של לפיד לא הוגן, לא נכון והוא גם לא חזר עליו מאז".
איזה טיפ אתה יכול לתת למתן כהנא?
"שכשאתה יושב על הכיסא הזה, אתה לא שחקן על מגרש הכדורגל, אתה השופט. אתה לא אמור להתערב בדיונים, אתה אמור לאפשר לשחקנים על המגרש לשחק, להביע את עמדותיהם. הייתי יושב שם לפעמים ושומע עמדות קשות מאוד, קשות מאוד כלפי מדינת ישראל, כלפי כל מה שאני מאמין בו, אבל איפשרתי את הדבר הזה. אבל מי שכינה את חיילי צה"ל 'רוצחים' ירד מהדוכן. יש דברים שהם מבחינתי קו אדום, אבל הקו האדום שלי הוא מאוד-מאוד ליברלי. חופש הביטוי בעיניי צריך להיות רחב ככל הניתן וזה הטיפ הכי חשוב שיש לי לתת לו".
הבל, שקר ורעות רוח
לא אחת הואשם אוחנה שהיה חייל נאמן של נתניהו גם מכס היו"ר. כאשר שואלים אותו אם הוא קיבל החלטות נגד הממשלה ונתניהו, הוא נשמע חד-משמעי. "יום-יום", הוא טוען. "נהוג לומר שהכנסת נרמסת על ידי הממשלה, ולא היא. הכנסת היא זו שמקימה את הממשלה, ובכל יום שני יכולה גם לפרק אותה. אני מזמין אותך לבדוק איזה אחוז של הצעות חוק ממשלתיות יצאו מהכנסת בדיוק כפי שהן הגיעו. התשובה היא אולי אחוז אחד. 99 אחוז מההצעות שמגיעות מהממשלה עוברות שינויים בכנסת, כי לחברי הכנסת יש דעות, קואליציה, אופוזיציה.
"אני גם לא הסכמתי להשלים עם המחטף כשהשופט יצחק עמית ניכס לעצמו את תפקיד נשיא בית המשפט העליון. גם פה הייתה לי מחלוקת עם ראש הממשלה. אני לא הסכמתי לכנות אותו נשיא בית המשפט העליון, בעוד שראש הממשלה כן עשה זאת".
אתה מבין שאמירה כזאת היא אמירה מפלגת?
"בוודאי. אני מבין שהיא שנויה במחלוקת. אבל האם תפקידי הוא לומר רק דברים שהם קונצנזוס מוחלט, שכולם מסכימים עליהם? אני באמת רואה את עצמי כמגן הכנסת. לא הליכוד, לא הימין. נתניהו כינה את עמית בתואר שלו ואני סירבתי לכנות אותו נשיא בית המשפט העליון. אני חשבתי וקיוויתי שיצטרפו אליי כל חברי הכנסת, גם האופוזיציה, כי היום אתם מיעוט, מחר אתם רוב. אבל לעולם המילה האחרונה חייבת להיות של הכנסת".
האם זה הוגן מבחינתך לכנות את כל 19 הח"כים של המפלגות הערביות "תומכי טרור"?
"קודם כל זה לא רק ערבים. יש גם עופר כסיף. הוא לא ערבי, אבל הוא תומך טרור. ויש את יואב סגלוביץ' שאני לא חושב שהוא תומך טרור. אבל הוא נמצא במפלגה שלא מסוגלת לומר שחמאס הוא ארגון טרור, שחבריה אומרים שחמאס הוא ארגון צדקה, שרואים בישראל פושעת מלחמה ובחיילי צה"ל רוצחי תינוקות. בוודאי שהאנשים האלה הם תומכי טרור, אין שאלה בכלל. הם חברי כנסת, אבל עם החוק אני לא יכול להתווכח".
מה אתה אומר על המצביעים שלהם? שגם הם תומכי טרור?
"אין לנו בעיה עם אזרחי ישראל הערבים".
אבל אתה אומר שהמנהיגים שלהם תומכי טרור.
"אני הייתי שמח מאוד לשבת בממשלה יחד עם ערבי כמו יוסף חדאד ולא שמח בכלל לשבת בממשלה יחד עם יהודי כמו עופר כסיף. לכן, אל תיקח את זה ליהודי וערבי, קח את זה לעמדות. האם אני יכול להגיד שערביי ישראל כולם חותמים על העמדות האלה? לא, אבל הם הצביעו להם, אז אני חושב שיש בעיה. למען האמת, יש בעיה. המפלגות הערביות הן מפלגות ששונאות את מדינת ישראל. יש פה בעיה".
אבל אתה לא פוסל בזה 21 אחוז מתושבי מדינת ישראל?
"הם נמצאים בכל התפקידים כמעט: במערכת המשפט, בקהילה העסקית, הם אזרחים שווים. אין פה אפרטהייד. אבל אתה שואל אותי האם הם שותפים לגיטימיים לקואליציה? בוודאי שלא, אבל אני אומר לך שגם יהודים שחושבים ככה לא שותפים לגיטימיים לקואליציה".
גם הוא מבין שאנחנו נמצאים בעיצומו של פלונטר פוליטי. שהכל תקוע. הוא היה בין הראשונים שהצטרפו לקריאת נתניהו להקים ממשלת אחדות. לדבריו, זה הפתרון היחיד. רוטציה? מי יכהן ראשון? האם נתניהו יוותר? כל זה יהיה על השולחן. "נתניהו אמר עוד במהלך מערכת הבחירות שאנחנו צריכים להקים ממשלה לאומית רחבה עם מפלגות לאומיות שאוהבות את מדינת ישראל, ועדיין אפשר לעשות את זה", הוא אומר. "אני לא חושב שהמפלגות של גדי איזנקוט או של ליברמן או של בנט הן לא מפלגות לאומית".
זה אומר רוטציה בין נתניהו לאיזנקוט?
"אני לא נכנס לפרטים של המשא ומתן. יישבו הצוותים ויסכמו ביניהם, וכל מה שיסכמו ביניהם אני אכבד ואקבל. ברור שלא קיבלנו רוב ואין לנו 61 מנדטים כרגע להקים ממשלה. אבל גם ברור שהצד השני לא קיבל את זה, אלא אם כן אתה מחשיב 19 מנדטים שאתה כבר יודע מה אני חושב עליהם".
למה קשה לך להגיד רוטציה?
"לא קשה להגיד כלום. אנחנו מנהלים משא ומתן. מתחילים אותו בזה שיושבים ומדברים גם על מה שאמרת (רוטציה – י"ק), גם על דברים נוספים, מדברים על הכל".
אתה סומך על איזנקוט כראש ממשלה?
"גדי איזנקוט היה רמטכ"ל, אז הוא בהחלט אדם ראוי, אבל אני מעדיף את נתניהו כראש ממשלה. לכן צריך לשבת ולדבר".
גם לפני הבחירות וגם אחריהן האשימו ראשי גוש השינוי את נתניהו בניצול נושאים ביטחוניים לצורך מטרות פוליטיות ואישיות. הטענות האלו יצאו במקביל לפרסומים בכלי תקשורת בעולם שהנשיא טראמפ מנע ברגע האחרון התקפה באיראן לפני הבחירות. "אני יכול לומר לך שזה הבל, שקר ורעות רוח", אומר אוחנה. "גם את מנחם בגין האשימו באותן האשמות בדיוק. השמאל אמר על בגין שהוא שולח את טייסי חיל האוויר להרפתקאות בעיראק בגלל הבחירות. גם אז זה היה שקר, הבל ורעות רוח".
שום שיקול פוליטי?
"כלום. אפס. אני מסתכל לך בעיניים. אני מכיר את נתניהו שנים רבות. הוא גם אח שכול. בנושאים הביטחוניים הוא לא מכניס שום שיקול מפלגתי או פוליטי. זה לא נכנס בכלל לעולמות הביטחוניים שלו".
אתה חושש שיהדות התורה תצטרף לממשלת מיעוט בראשות איזנקוט?
"אני חושש. בוודאי זה יחשוף את הצביעות הגדולה של כל מפלגות גוש איזנקוט שדיברו גבוהה-גבוהה על חוק ההשתמטות והסיתו הסתה נוראית נגד החרדים, ועכשיו פתאום הם שותפים לגיטימיים. אני מודה שזה מדאיג אותי פחות מאשר הישענות על קולות של 19 תומכי טרור".
לא אהבתי את הקרקס
לנוכח הפילוג, ההסתה וההתקפות הפרועות, ותיקי המשכן טוענים שהכנסת ה-25 הייתה הכי נוראית אי פעם. "הכנסת היא לא מגדל השן והיא משקפת מה שקורה בחוץ. כשבחוץ סוער, הכנסת סוערת", הוא אומר. "אני חושב שאלה היו השנים הסוערות ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל, גם לפני 7 באוקטובר, ובוודאי אחרי 7 באוקטובר. אבל אני חושב שאם תקום עכשיו קואליציה שתישען על קולות של תומכי טרור אחרי 7 באוקטובר, זה עלול להיות אפילו קשה יותר".
איפה האחריות שלך למה שקרה כאן?
"אני חושב שתמיד גזרתי על עצמי דוגמה אישית. לא תמצא אצלי ניבולי פה. כן תמצא הרבה נאומים והרבה הזדמנויות שבהם קראתי לאחדות, קראתי לליכוד שורות. אני לא ביזיתי. אתה יודע, יושב שם השופט יצחק עמית, ואני לא מכנה אותו 'שודד הדמוקרטיה' או 'חוטף הריבונות'. כל מה שאמרתי זה שופט העליון יצחק עמית, אז בעיני האופוזיציה זאת הייתה הסתה, כי לא אמרתי נשיא בית המשפט העליון".
כדי להמחיש את עוצמת הפילוג והשיסוי בכנסת הוא מספר סיפור. "זה האירוע הכי משמח ומרגש ולצערי גם הכי מדכא שהיה לי בכנסת. באחד מהדיונים הקשים על הרפורמה, אישון לילה, כולם נמצאים. אני מנהל את הדיון, ופתאום אני מזהה איזה רחש. חבר הכנסת בועז טופורובסקי נכנס למליאה, אחרי שחודשיים הוא לא היה בכנסת, כי הוא נפצע קשה מאוד בתאונת דרכים. וכולם התרגשו לראות אותו ובאו לברך – אופוזיציה, קואליציה, ממשלה, ראש ממשלה. זה היה רגע מאוד מחמם לב, לראות פתאום את כל ילדיך שלפני רגע רבו וכעסו, דם רע מאוד היה שם, פתאום מתחבקים, מחייכים אחד לשני.
"אלא מה, הרגע הזה נקלט במצלמות, ואז החל מחול שדים ברשתות החברתיות, בעיקר כלפי חברי הכנסת של יש עתיד. 'אתם שולחים אותנו לשפוך את דמנו ברחובות, ואז מסתחבקים איתם'. עד כדי כך שאחד מחברי הכנסת של יש עתיד נאלץ להוציא התנצלות. בחג הפורים רציתי להוציא משלחת של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לחלק משלוחי מנות במחלקות הילדים בבתי החולים, אבל חלק מהח"כים של האופוזיציה פחדו להיות מצולמים באותו פריים ידידותי. שמח".
האם הרפורמה המשפטית הייתה טעות בדרך ובצורה שהיא הוצגה?
"בוודאי שיש מקום גם להפיק לקחים. עובדה היא שלא השגנו הישגים גדולים בתיקון הזה, וצריך לעשות שינויים גדולים. אז צריך לחשוב איך עושים את זה, איך ניגשים, איך מסבירים את זה לציבור כדי שלא תתעורר מחאה כל כך רחבה, כפי שהתעוררה ולא בצדק. לא הסברנו טוב. בכל השיחות שהיו לי לאורך הרפורמה עם אנשים שהתנגדו לה, הגענו להבנות, הגענו להסכמות. אנחנו תמיד היינו מוכנים לפשרות, אבל המגפונים החליפו את השיח והמחאות בקפלן הוכיחו שלא היה באמת עם מי לדבר".
גוש השינוי התחיל לבטל את חוקי המהפכה המשפטית שלכם.
"אותם אנשים שהטיפו לנו על 'הידברות' ו'הסכמות רחבות' מיהרו לבטל בקריאה טרומית את השינוי הצנוע שביצענו בוועדה לבחירת שופטים, החלפת שני נציגי לשכת עורכי הדין בשני עו"ד שייבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. אם יש הסכמה שצריך לעשות שינויים במערכת המשפט כפי שהם אמרו, למה לבטל? למה לא להגיע לנוסחה מוסכמת?"
מדוע סירבת לקיים את פסיקת בג"ץ ולקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה?
"זו הייתה התערבות גסה, פלישה, הסגת גבול בתחומיה של הרשות המחוקקת שלא כדת ולא כדין. עד היום אני חושב שהפסיקה הזו היא פסיקה שלא ראוי לכבד אותה. ובמובן הזה אני שמח שהייתי יו"ר הכנסת הראשון ששירטט קו אדום לבית המשפט העליון ואמר עד כאן".
האירוע של בחירת המבקר בכנסת לא הפך לקרקס כאשר ח"כים ושרים עושים סלפי על ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד?
"לא אהבתי את ההתנהלות הזאת, אני חייב להגיד. אבל החוק לא מונע את זה. זכותו של נבחר ציבור להוכיח לציבור מה הוא הצביע".
זה ראוי בעיניך?
"לא אהבתי את הקרקס שדיברת עליו, אבל גם לא חשבתי שיש עילה לאסור את הדבר הזה. אני הרבה פעמים לא אוהב את ההתנהלות של חברי הכנסת, את ההתבטאויות של חברי הכנסת, אבל אין לי עילה לצנזר ולבלום".
עד היום לא קמה ועדת חקירה לטבח 7 באוקטובר. זאת לא בריחה מאחריות?
"רצינו להקים ועדת חקירה, אבל כזו שתהיה הוגנת והציבור יוכל לתת בה אמון והיא לא תיבחר על ידי הממשלה או על ידי הקואליציה, היא תיבחר על ידי שני הצדדים. מה שמציע גוש איזנקוט זו ועדת חקירה שאת חבריה ימנה השופט יצחק עמית, שהוא שחקן פוליטי על מלא. האמון שלי ושל רבים מאוד בציבור בו הוא בקרשים, ואין לנו ספק שהוא ימנה את הוועדה הכי קטלנית שתקטול צד פוליטי מסוים".
אתה רואה את עצמך מועמד לראשות הממשלה אחרי נתניהו?
"אני אגיד לך למה אני לא אשיב על השאלה הזאת. לא משום שאין לי אמביציות, אלא בגלל שאני חושב שמי שאומר 'אני אנהיג את הליכוד ביום שאחרי נתניהו', כנראה גם חפץ שיגיע היום ואולי אפילו עושה מעשים בגלוי או בסתר כדי שיגיע. אני לגמרי לא שם. אני באמת ובתמים חושב שנתניהו הוא האדם הנכון עבור מדינת ישראל. והיות שהוא בשר ודם, אין לי ספק שיגיע היום שאכן נתניהו לא יכהן בתפקידו. אני רק מציע לכל יריבינו לא לעצור את נשימתם עד אז".







