קשה להתעכב ליד כל אחת מבעיותיה הקשות מאוד של לבנון. מצד אחד ארץ הארזים נחשבת לכמדינה המודרנית בעולם הערבי. מצד שני, המדינה הקטנה בשטחה ומספר תושביה (פחות משישה מיליון) מסובכת באינספור בעיות: הממשל, הצבא שלא מצליח ולא מעוניין ליישם את משימותיו נגד חיזבאללה והכלכלה שנמצאת כבר עשרות שנים בהתמודדות עם מספרים מבהילים של מובטלים ותקציבים חסרי כיסוי. כמו כן גם עם השפעות זרות שהולכות ונעלמות, עם היעדר יכולת לקיים קשרים סבירים עם סוריה השכנה. לכך תוסיפו משכילים שבורחים כדי לחפש פרנסה ומזל במדינות רחוקות (אוסטרליה וקנדה) וכמובן - השכנות עם ישראל.
עכשיו מתווספת בעיה חדשה-ישנה. א-נהאר, היומון הוותיק והמוערך, שעבר לא מעט גלגולים - מכריז מאבק נגד סעיף 534 בחוקה הלבנונית. הסעיף כולל מעצר ומשפט שמובטח, לפי לשון החוק מ-1943 (אז שלטו שם הצרפתים) לכל מי שיקים "יחסים שלא כדרך הטבע עם בני מינו".
א-נהאר יצא עם שער ענק, בכל צבעי העדות של לבנון - והכריז ש"סעיף החוק 534 הוא הבעייתי ולא הנשים והגברים שמקיימים יחסים עם בני מינם". בעקבות היומון הלכו שני ערוצי טלוויזיה פופולאריים בלבנון, אם.בי.סי הסעודי ו-אל.בי.סי הלבנוני, ואימצו את הדרישה להניח להומוסקסואלים. "יש לנו בעיות קשות הרבה יותר", הסכימו ביניהם משתתפי דיון מיוחד בנושא, הניחו ללסביות וההומואים. תתעסקו בחיזבאללה, זה מפריע לכולנו.
חייבים לעצור לרגע כדי לבדוק מי הבעלים והעורך הראשי של אל-נהאר. זהו עיתון שהנהגתו עוברת בירושה במשפחת תוויני: הסבא גובראן תוויני ייסד וערך מ-1933, בנו רסאן המשיך והנכד ג'ובראן ירש את הפיקוד עד שנרצח ב-2005.
אביו, רסאן, שב לערוך את העיתון. עם מותו ב-2012 עברה העריכה לידיה של נאילה תוויני, בתו של ג'ובראן. היא מנווטת את אל-נהאר עד היום. נאילה (44) נישאה ב-2009 למגיש הטלוויזיה הלבנונית מאלכ מכתבי. גם בקנה מידה לבנוני אלה נישואים שערוריתיים: הכלה נוצרייה, החתן שיעי. ועכשיו, ב"יום הסולידריות", הכריזה העורכת הראשית מלחמה "על כל מי שינסה לפגוע בחברי קהיליית הלהט"בים בלבנון".
תווייני ושותפיה במערכת א-נהאר לא יודו, אבל עין אחת פקוחה אצלם על מה שמתרחש אצלנו בקהיליית הלהט"בים. מספר לי איש אקדמיה בכיר בביירות: "אולי זה לא נכון דווקא עכשיו, כשהיחסים בין ביירות וירושלים מתוחים, להודות שכל מי שעוסק בענייני הלהט"בים בלבנון פוזל לכיוון ישראל". והוא מוסיף פרט מעניין לא פחות: "המאבק שנפתח עכשיו בפעם השלישית (לפחות) בלבנון, נועד ליצור מתיחות מול חיזבאללה ואיראן. לא שוכחים גם אצלנו את התפארותו של הנשיא אחמדינז'אד באוניברסיטה בבוסטון ש"אין אצלנו הומוסקסואלים". בוודאי צעקו לעברם מהאולם: "כי אתם מוציאים אותם להורג".
ביולי סירבה מצרים להכניס לשטחה ספינת גייז. באיראן משליכים אותם מגגות רבי קומות. ועכשיו, עורכת א-נהאר מכריזה מלחמה נגד החוק, נגד אנשי הדת, ובעיקר נגד חיזבאללה שהתחייב כי "ברגע שנמצא מכרסם ישבנים, נגמור עליו"
ביולי סירבה מצרים להכניס לשטחה ספינת גייז. באיראן משליכים אותם מגגות רבי קומות. ועכשיו, עורכת א-נהאר מכריזה מלחמה נגד החוק, נגד אנשי הדת, ובעיקר נגד חיזבאללה שהתחייב כי "ברגע שנמצא מכרסם ישבנים, נגמור עליו". חשוב לשים לב שבשבועות האחרונים התרחב הדו-שיח בין צעירים ישראלים ולבנונים. במקביל הולך ומתרחב גם הדיאלוג בין אנשי אקדמיה מכאן ומשם. אחד מבני שיחי הוותיקים (יש כאלה, לא מעט) מסביר ש"אם מחפשים מכנה משותף בין אזרח נוצרי לבנוני לבין איש חיזבאללה, זה מזכיר את החיבור הבלתי אפשרי בין תל אביבים לבין הקיצונים בהתנחלויות בגדה אצלכם". ומה לגבי ההתעסקות בזכויות הלהט"בים? אני שואלת. "ללבנון חשוב, גם בתוך קשייה, להיות המדינה הערבית המובילה", הוא מסביר.
ואני ממליצה עכשיו לעורכת א-נהאר לשמור על חייה ועל חיי בעלה וילדיה. אתם, בישראל, אל תשלחו לה קריאות עידוד. זה יחריף מיד את הסכנה.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.11.26





