תע"ל וחדש מגישות את הרשימות לכנסת
(צילום: ועדת הבחירות המרכזית )
הפיצול הפוליטי בעקבות החלטתה של מפלגת בל"ד להתמודד בנפרד מחד"ש ותע"ל ובמקביל לרע"מ שעזבה את הרשימה המשותפת כבר בבחירות הקודמות, לא מסעיר את הפעילים הפוליטיים והפרשנים בחברה הערבית. כמה מהם אמנם חוששים שבל"ד לא תעבור את אחוז החסימה, אבל אחרים דווקא בירכו על ההחלטה – שתאפשר לבוחרים הערבים יותר ייצוג פוליטי, מאחר שהמפלגות מייצגות דעות שונות, אף שהן לא בהכרח צפויות לעבור את אחוז החסימה כולן יחד.
מוחמד דראושה, פרשן פוליטי ומנהל אסטרטגיה במרכז גבעת חביבה, אמר כי הוא מעריך שהבחירות הקרובות יחזירו את בל"ד לממדיה הטבעיים, מאחר שהיא מעריכה את עצמה הרבה יותר מערכה האמיתי, כלשונו. "נכון, לסאמי אבו שחאדה יש מעמד מכובד ברחוב הערבי, אבל המועמדים האחרים ברשימתו הם אנשים אפורים שאינם אטרקטיביים לבוחר הערבי. לא יהיה לבל"ד שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה", הוא אמר.
לצד זאת, הוא מתח ביקורת גם על חברי הרשימה המשותפת כולה – ועל מפלגת חד"ש של איימן עודה: "מחלת הכיסאות במשותפת היא מחלה ממארת. הוויכוח סביב שליש מושב ורוטציה בין מקומות 8-6 הביא בעבר לחוסר אמון של המצביעים במנהיגות של המשותפת. חד"ש התנהלה כמו שתמיד התנהלה. בחוסר אחריות, ובגישת התנשאות טוטאלית. מנהיגותו של איימן עודה לא מביאה אותו למקום של הובלת רשימה כוללנית בחברה הערבית. המשותפת עם תע"ל תשיג אולי ארבעה-חמישה מנדטים".
פידא שחאדה, חברת מועצת העיר לוד, אמרה כי הייתה מעדיפה רשימה משותפת לכלל הסיעות הערביות, אבל ציינה שאין בה כעס על הפיצול. "בסוף זו יריבות פוליטית וייצוג דעות שונות. וזה לגיטימי", היא אמרה. "אבל יהיה יותר קשה לאנשים לבחור כי הבוחר הערבי מפעיל המון רגש בהצבעה בשל הדיכוי המתמשך בזמן שלטון נתניהו".
שחאדה הוסיפה: "שנים שכחו את החברה הערבית ולא חשבו עליה כשחקן פוליטי עד שהחליטה להכניס את עצמה למשחק והקימה את המשותפת. אבל אז היה דרוש שותף, וכל מפלגות השמאל-מרכז לא הצליחו לבנות אסטרטגיה ולהתחבר לשותף. המאכזב היה גנץ שלא חשב על טובת הכלל ולא הבין. הערבים, כמו כל עם אחר, הם אנשים שונים בעלי דעות שונות ותפיסות שונות. גם הציונות הדתית, פלג בתוך הימין, התחלקה לכמה מפלגות".
לדברי ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, בציבור הערבי יש מקום לשלושה זרמים פוליטיים לפחות. "העלאת אחוז החסימה מנעה גיוון פוליטי בחברה הערבית. העלאת אחוז ההצבעה וקמפיינים חיוביים יאפשרו לשלושת הזרמים להיות מיוצגים בכנסת הבאה. קיים חשש שבל"ד תמשוך קולות מהמאוחדת (רע"מ – ע"ח) ומהמשותפת ותחליש את שתיהן, ובסוף לא תעבור את אחוז החסימה ואז תחליש את הייצוג הפוליטי הערבי בכנסת שהגיע בימיו הטובים ל-15 מנדטים. מה שקורה מאז 2015 דורש חשיבה יצירתית חדשה לגבי המבנה הפוליטי הנדרש לעתיד החברה הערבית".
ד"ר סאמר סויד, חוקר פוליטיקה של מיעוטים באוניברסיטת UCL בלונדון, שגם מוביל את המאמצים לעידוד הצבעה בחברה הערבית, אמר כי "הרבה פרשנים ומעצבי שיח בחברה הישראלית מתעלמים מהאוכלוסייה הערבית כל ימות השנה, לא רואים את קורבנות האלימות, ולא את בעיות העוני, הדיור ושטחי השיפוט של היישובים הערבים, ונזכרים בהם רק כמלאי קולות שיכול להציל את ה'גוש'. אף אחד לא יכול לצפות את השלכות מה שהיה אתמול על מערכת הבחירות, אבל הנרטיב הזה של התעלמות מהערבים ואז האשמתם נובע מאדנותיות שמדכאת את ההצבעה בחברה הערבית".
