4 צפייה בגלריה
יצחק גולדקנופף, אריה דרעי
יצחק גולדקנופף, אריה דרעי
גפני, נתניהו וגולדקנופף
(צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
הבטיח תקציבים למוסדות שלא לומדים ליבה תמורת ריצה משותפת - אבל כלל לא ברור אם יוכל לקיים: ראש האופוזיציה בנימין נתניהו התחייב אתמול (שני) בפני דגל התורה ואגודת ישראל כי אם ייבחר לראשות הממשלה ישווה את תקציב המוסדות החרדיים שלא לומדים ליבה לזה של החינוך הממלכתי, וההתחייבות הזו סללה את הדרך לריצה משותפת של שתי המפלגות, כיהדות התורה. אבל אותה התחייבות כמובן לא תהיה בתוקף אם גוש הימין-חרדים של נתניהו לא ישיג 61 מנדטים, וגם לא ברור אם היא תצלח את מבחן בג"ץ.
הסיכום הושג בעקבות לחץ כבד שהפעיל נתניהו, ומהווה עבורו הישג נוסף - לאחר שתיווך גם בהסכם בין יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ליו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. כך הוא מבטיח למעשה כי גוש הימין-חרדים לא יבזבז קולות, שעלולים היו מבחינתו ללכת לאיבוד אם אחת המפלגות הייתה נופלת אל מתחת לאחוז החסימה. בעקבות ההסכם, מתייתר הצורך של חסידות בעלז להקים מסלול חדש, דבר שהכעיס את שותפיהם הליטאים המיוצגים על ידי דגל התורה.
בפגישה בשבוע שעבר בין יו"ר דגל התורה משה גפני לנתניהו, הציע גפני להגדיל את תקציב המוסדות החרדיים ללא שינוי בתכני הלימוד. למעשה, גפני דרש את הגדלת התקציב והשוואת שכר המורים לשכר בחינוך הממלכתי כתנאי לכניסת החרדים האשכנזים לממשלה בראשות נתניהו. בסופו של דבר כך הוסכם, גם אם הלכה למעשה אין מדובר בהשוואה מעשית - מכיוון שבמגזר הממלכתי והממלכתי דתי התקצוב למעשה גבוה מ-100 אחוז בעקבות רפורמות שונות.
4 צפייה בגלריה
מוסדות חינוך במודיעין עילית פתוחים כרגיל
מוסדות חינוך במודיעין עילית פתוחים כרגיל
בית ספר במודיעין עילית, ארכיון
(צילום: יאיר שגיא)
אם גוש הימין-חרדים לא ישיג 61 מנדטים הובטח לחסידים כי מוסדות חסידות בעלז הסובלים מבעיות כלכליות, שבעקבותיהן פנו החסידים לאותו הסדר עם משרד החינוך שעורר את זעם הליטאים, ישולבו באופן הדרגתי ברשתות חינוך קיימות שכבר מתוקצבות ב-100 אחוזים.
הבטחת נתניהו לספק מימון מלא למוסדות בעלז ללא דרישה ללימודי ליבה לא יכולה להיחשב כהבטחת בחירות בשלב זה, מהסיבה שנתניהו אינו נציג הממשלה ולא יכול לרתום את משאביה התקציביים למען רווח של תמיכה בבחירות ברשימתו לכנסת. עם זאת, אם ירכיב נתניהו את הממשלה וירצה להשתמש בסמכותו על מנת להיטיב עם תומכיו החרדים, יתעוררו שאלות משפטיות - ואין ספק שיוגשו גם עתירות לבג"ץ שייגעו בשאלות של שוויון, חופש דת ואפילו בשאלה אם הזכות לפטור מלימודי ליבה היא זכות חוקתית.
אם יובטח לחרדים שהחוק ישונה על מנת להחריג אותם ולאפשר להם מימון למוסדות החינוך בלי לימודי ליבה, יצטרך משרד האוצר, על פי "חוק הנומרטור", להצביע על מקורות המימון וכמו כן להסביר מדוע מוסדות אחרים קיבלו מימון מלא או חלקי כאשר נאלצו להסכים ללימודי הליבה.
4 צפייה בגלריה
נפתלי בנט
נפתלי בנט
"העברת התקציבים תיצור דור של צעירים נטולי כישורי עבודה ופרנסה". בנט
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כמו בכל נושא נפיץ ורגיש מבחינה פוליטית ומבחינת יחסי דת-מדינה יתגלגל הנושא כאמור לפתחו של בג"ץ. עד כה הצליח בג"ץ לעקוף את הבעיה - ב-2014 הוא דחה עתירה שהגישו אנשי חינוך וחרדים לשעבר נגד חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, המקנה למוסדות חינוך חרדיים פטור מלימודי ליבה. במקביל, תוקצבו אז המוסדות החרדיים בשיעור של 60 אחוז על ידי משרד החינוך. העתירה נדחתה ברוב של שבעה שופטים אל מול שניים.
בין השופטים התעורר ויכוח אם הזכות לחינוך היא זכות חוקתית ואם הפגיעה בה בלתי מידתית. בסופו של דבר הם קבעו כי לא הוכחה פגיעה בזכות לחינוך. יתרה מכך, השופטים אשר גרוניס וניל הנדל קבעו שמדובר בעתירה "פטרנליסטית".
בקואליציה תקפו את אותו הסכם בתיווכו של נתניהו. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שלא רץ בבחירות הקרובות, כתב בטוויטר: "העברת תקציבי עתק לבתי ספר שמסרבים ללמד אנגלית ומתמטיקה תיצור דור שלם של צעירים נטולי כישורי עבודה ופרנסה. זהו מהלך שמסכן את עתיד מדינת ישראל. זה פשוט לא הוגן. לא לצעירים החרדים שעסקנים גזרו עליהם בורות, ושייצאו לעולם לא מוכנים, נטולי יכולת לפרנס את עצמם ואת משפחתם. וזה גם לא הוגן כלפי שאר אזרחי ישראל, שיצטרכו לשאת בנטל מסים הולך וגובר כדי לאפשר את אורח החיים הזה".
4 צפייה בגלריה
וחצאין שלו עם לפיד מעכשיו
וחצאין שלו עם לפיד מעכשיו
שומרים על שתיקה. לפיד וגנץ
(צילום: אלעד מלכה)
"זו איוולת גדולה פי כמה בימים אלו, כאשר יש קבוצה חרדית משמעותית, חסידות בעלז, שמשמיעה קול אחר, חזק ורציני, שרוצה להעניק לילדיו את הכלים החיוניים הללו", הוסיף בנט. "מטרתנו להקל על צעירים חרדים למצוא פרנסה מכובדת, תוך שמירה על זהותם הדתית. הדרך היא בהגברת לימודי מתמטיקה, אנגלית ומדעים, ולא בהפסקתם. כשדילים פוליטיים גוזרים חיי עוני וסבל על דור שלם - אני מצפה מהמנהיגים הפוליטיים למנוע את האסון ולא לעשות חישובים קטנים".
בניגוד לבנט, ראשי יש עתיד והמחנה הממלכתי - יאיר לפיד ובני גנץ - דווקא שמרו על שתיקה, אולי מתוך תקווה שהחרדים בכל זאת יצטרפו לממשלה בראשות אחד מהם.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי) הגיבה: "יזמנו מתווה מוסכם ללימודי ליבה שייתן כלים וידע להשתלבות מיטבית בחיי החברה והכלכלה לבני הציבור החרדי, מבלי להתערב באורחות חייהם. אבל נתניהו מוכן למכור את עתידם של הילדים האלה ואת עתיד המדינה בשביל האינטרס הפוליטי שלו. אסור לאפשר לו לחזור".
ביש עתיד נמסרה תגובה מטעם המפלגה: "אם כדי לשרוד פוליטית, נתניהו יצטרך לסכן את העתיד של מאות אלפי חרדים בשוק העבודה ולפגוע בפרנסתם - הוא יעשה גם את זה בלי לחשוב פעמיים".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר: "בתרגום חופשי - נתניהו מוכן לעשות הכל כדי לחזור לשלטון, גם אם זה אומר להקריב את המעט שעוד רוצה ללמוד לימודי ליבה ולהשתלב בשוק העבודה. העתיד של אזרחי ישראל כבר מזמן לא מעניין את נתניהו".
פורסם לראשונה: 23:51, 12.09.22