ארבע פעמים ישראל הלכה לקלפי, והכרעה לא הייתה. בפעם החמישית, על אף ההבדל הקטן במספר הקולות לתומכי גוש נתניהו (ביחד עם איילת שקד) לעומת תומכי הגוש הנגדי (ביחד עם המפלגות הערביות) - הכרעה הייתה גם הייתה. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו צפוי להקים בקרוב את ממשלתו השישית, וקואליציית הימין-חרדים בראשותו תמנה 64 מנדטים.
השינוי הדרמטי הזה, לרעתו של "גוש השינוי", מוביל גם לשינוי גדול בפני הכנסת - ולשינוי עוד יותר גדול בפניה של הקואליציה. הרבה יותר חובשי כיפות, הרבה יותר מתנחלים והרבה פחות נשים - כך תיראה הקואליציה הצפויה, וכך תיראה הכנסת ה-25.
יותר מחצי מחברי הקואליציה הצפויה הם דתיים וחרדים. 18 מהם חברי המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה. 12 מנציגי הציונות הדתית (כולם פרט לאלמוג כהן וצביקה פוגל) ושלושה מחברי הליכוד (שלמה קרעי, עידית סילמן ומשה סעדה) הם דתיים. מלבדם, בכנסת עוד חמישה ח"כים דתיים יהודים - אלעזר שטרן ומשה טור פז מיש עתיד, מתן כהנא וחילי טרופר מהמחנה הממלכתי וגלעד קריב, רב רפורמי מהעבודה.
מלבד עשרת הח"כים בשתי הרשימות הערביות, אין אף ח"כ ערבי בכנסת. דרוזי יהיה אחד ויחיד – חמד עמאר מישראל ביתנו. שני חברי כנסת נולדו באתיופיה - השרה פנינה תמנו שטה מהמחנה הממלכתי וח"כ משה סולומון מהציונות הדתית. 19 מחברי הכנסת מתגוררים בפריפריה, בדרום ובצפון – מתוכם 12 מהקואליציה המיועדת.
בכנסת הקודמת מספר המתנחלים עלה לשבעה, והפעם הוא ימשיך לטפס – ורק בקואליציה הצפויה יהיו תשעה. שישה מהם מרשימת הציונות הדתית-עוצמה יהודית: בצלאל סמוטריץ' (קדומים), איתמר בן גביר (קריית ארבע), אורית סטרוק (חברון) לימור סון הר-מלך (שבי שומרון), אוהד טל (אפרת) ועמיחי אליהו (רימונים).
מלבדם, גם דודי אמסלם (מעלה אדומים) וגלית דיסטל אטבריאן (כפר האורנים) מהליכוד וחיים ביטון (גבעת זאב) מש"ס גרים מעבר לקו הירוק. אבי מעוז מנעם גר בעיר דוד שבמזרח ירושלים. משה טור פז מיש עתיד מתגורר בכפר עציון.
29 נשים יכהנו בכנסת ה-25, אחת פחות מבתחילת הכנסת הקודמת. במובן זה אין הבדל גדול, אבל במספר הנשים בקואליציה הפער יהיה משמעותי מאוד. בקואליציית ה-64 הצפויה, הכוללת את הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה, יש תשע נשים בלבד – שש בליכוד, שתיים בציונות הדתית (אורית סטרוק ומיכל וולדיגר) ואחת בעוצמה יהודית – לימור סון הר-מלך. זאת, לעומת לא פחות תשע שרות בממשלה המכהנת.
ביש עתיד מספר הנשים הגדול ביותר – 10, מתוך 24 חברי הרשימה. במפלגת העבודה, שחבריה נבחרו בשיטת ריץ'-רץ' מגדרי אחרי יו"ר הרשימה מרב מיכאלי, 75% נשים – 3 מתוך 4. במחנה הממלכתי ארבע נשים, בישראל ביתנו שתיים ובשתי המפלגות הערביות שנכנסו לכנסת - רע"מ וחד"ש-תע"ל – אישה אחת בכל רשימה.
לאחר פרישתו של בני בגין, זקן חברי הכנסת הוא חיים כץ מהליכוד, בן 74. השני ברשימת המבוגרים הוא ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, בן 73. משה גפני מיהדות התורה הוא ותיק חברי הכנסת. יחד איתו הגיעו "באותו מחזור" גם נתניהו וצחי הנגבי – שלושתם נבחרו לראשונה ב-1988 ומאז מתחזקים קריירה פרלמנטרית ארוכה.
חבר הכנסת הצעיר ביותר יהיה יצחק וסרלאוף, מנכ"ל עוצמה יהודית ולמעשה מספר של 2 של איתמר בן גביר. וסרלאוף, בן 30, עשוי להיות גם השר הצעיר ביותר אי פעם בממשלה, פרט לאריה דרעי שמונה לשר הפנים בגיל 29.
בקהילה הגאה יש מי שחושש מהקואליציה הבאה, שצפויה לכלול גם את אבי מעוז ממפלגת נעם המתנגדת לזכויות להט"בים, וגם מבחינת הייצוג בכנסת ובקואליציה הקהילה צועדת לאחור. בכנסת עצמה יכהו רק שלושה להט"בים - עידן רול ולהב הרצנו מיש עתיד, והשר לשעבר וכנראה גם לעתיד אמיר אוחנה.
אוחנה הוא היחיד מהקואליציה הצפויה המשתייך לקהילת הלהט"ב. בכנסת הקודמת כיהנו שניים נוספים – השר ניצן הורוביץ וח"כ איתן גינזבורג, שלא הצליחו לשוב ולהיבחר. השלושה שכן יהיו הם גברים הומואים, ובכנסת לא יכהנו נציגים ונציגות של קבוצות אחרות בקהילת הלהט"ב כלסביות או טרנסג'נדרים.
22 איש – 19 גברים ושלוש נשים – ייכנסו בפעם הראשונה למשכן הכנסת. שבע מהפנים החדשות – למעשה חצי סיעה – מהציונות הדתית. לצד וסרלאוף, יכהנו לראשונה כח"כים מטעם מפלגתו של בן גביר גם אלמוג כהן, עמיחי בן אליהו, צביקה פוגל ולימור סון הר-מלך. גם אוהד טל ומשה סולומון מהמפלגה של בצלאל סמוטריץ' יכירו לראשונה מבפנים את המליאה.
גם ברשימת הליכוד שבעה ח"כים חדשים - אליהו רביבו, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה ואלי דלל. מנהיג המפלגה היחיד שנכנס לראשונה לכנסת הוא יצחק גולדקנופף, שהוצב במקום הראשון ברשימת יהדות התורה. גם בש"ס חבר כנסת חדש אחד, אברהם בצלאל.
מהמפלגות שצפויות לאייש את ספסלי האופוזיציה נכנסו רק שבעה ח"כים חדשים. אחד מהם הוא הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי), שלושה ברשימת יש עתיד (מטי צרפתי הרכבי, דבורה ביטון ונאור שירי), שניים ברע"מ (וליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת), אחת בישראל ביתנו (שרון ניר) ואפס ח"כים חדשים בעבודה ובחד"ש-תע"ל.
גם הפעם, רבים מהח"כים החדשים – וכמובן שגם מהוותיקים, הגיעו לכנסת דרך השלטון המקומי. ראש העיר ירושלים לשעבר ניר ברקת, שצפוי לכהן כשר בממשלת נתניהו, הוא הבולט שבהם – אבל הרשימה ארוכה וכוללת בין היתר את ראש העיר דימונה לשעבר מאיר כהן וראש מועצת ירוחם בעבר מיכאל ביטון. בין הח"כים החדשים, מטי צרפתי הרכבי (ראש מועצה אזורית יואב) ונאור שירי (סגן ראש העיר הוד השרון) מיש עתיד וחנוך מילביצקי (המשנה לראש העיר פתח תקווה בעבר), אלי דלל (סגן ראש העיר נתניה) מהליכוד, הם בין אלו שעשו את הדרך מהפוליטיקה המקומית לארצית.
רקע בולט נוסף הוא ביטחוני. מספר הרמטכ"לים לשעבר הוכפל כשגדי איזנקוט חבר לבני גנץ, והרשימה הפכה למחנה הממלכתי. בכנסת עוד שלושה אלופים במילואים: יואב גלנט (הליכוד), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ואלעזר שטרן (יש עתיד). כמו כן תמשיך לכהן תא"ל במילואים מירי רגב (הליכוד), שהייתה דוברת צה"ל .
לרגב תצטרף עוד תא"ל במילואים, שרון ניר מישראל ביתנו, ששימשה בתפקידה האחרון בצבא כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. תא"ל במיל' נוסף בכנסת הוא צביקה פוגל, ראש מטה פיקוד הדרום בעברו שהיה לחבר מועצה בבאר שבע וראש המועצה הממונה בטובא זנגרייה, והצטרף לרשימה של בן גביר.
לעומת שבעה עיתונאים בכנסת ה-24, לכנסת הנוכחית נבחרו חמישה. שניים מהם הם ראשי מפלגות – ראש הממשלה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר העבודה מרב מיכאלי. מלבדם יהיו במליאה גם גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד, יבגני סובה מישראל ביתנו – וחבר הכנסת החדש בועז ביסמוט.
רשימת השרים והח"כים הפליטים ארוכה מאוד - הן בגלל המהפך והשינוי הגדול בפני הכנסת, והן בגלל העובדה שרבים מהח"כים נכנסו לכנסת בעקבות החוק הנורבגי. ובאותה רשימה אפילו לא כללנו את אלו שהחליטו לא להתמודד, ובהם ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, השרים יועז הנדל ותמר זנדברג, השרים לשעבר יובל שטייניץ ובני בגין ועוד רבים אחרים.
הליכוד אמנם זכה ב-32 מנדטים, אבל ארבע חברות כנסת מכהנות לא יחזרו עקב הכישלון בפריימריז - אתי עטיה, קרן ברק, טלי פלוסקוב ואורלי לוי-אבקסיס. גם פטין מולא לא נבחר, ובכנסת יהיה רק ח"כ דרוזי אחד, חמד עמאר מישראל ביתנו - שנכנס ברגע האחרון. שישה הוא גם מספר הפליטים של מרצ, שנותרה לראשונה מחוץ לכנסת – השר ניצן הורוביץ והח"כים מוסי רז, מיכל רוזין, עלי סלאלחה, יאיר גולן וגבי לסקי.
העבודה זכתה רק בארבעה מנדטים, וחמישה יצאו בחוץ – השרים עמר בר-לב ונחמן שי, והח"כים רם שפע, אמילי מואטי ואבתסאם מראענה. מהמחנה הממלכתי נותרו בחוץ חמישה, שרובם נכנסו בעקבות החוק הנורבגי - מישל בוסקילה, איתן גינזבורג, יעל רון בן משה, מופיד מרעי ורות וסרמן לנדה. כך גם בישראל ביתנו - אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר.
יצחק פינדרוס חיכה עד הרגע האחרון למנדט השמיני של יהדות התורה, אבל זה לא הגיע. איילת שקד הייתה רחוקה מאחוז החסימה, וברשימת הבית היהודי שלה עוד שני ח"כים שלא יחזרו – יום טוב כלפון ואורנה שטרקמן. בנוסף, עוד שלושה ראשי רשימות לא הצליחו לחזור לכנסת – סמי אבו שחאדה מבל"ד, סגן השר אביר קארה מחופש כלכלי והשר לשעבר אלי אבידר מישראל חופשית דמוקרטית.