חברי הכנסת אפרת רייטן, רם בן ברק, אורית פרקש-הכהן ועודד פורר, פנו לפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, בדרישה לקבל הבהרות ונתונים בנוגע להיקף מעצרי עריקים מקרב תלמידי הישיבות בשנת 2026. הפנייה נעשתה על רקע חששם כי מאז שחוקק חוק הקפאת המעצרים, ועל אף שהוקפא - ובהמשך בוטל - על ידי בג"ץ, חלה ירידה דרמטית בהיקף המעצרים של חייבי הגיוס החרדים, עד כדי הפסקה בפועל של פעולות האכיפה.
"אכיפת חובת השירות באופן שוויוני ואפקטיבי אינה סוגיה משפטית בלבד", כתבו הח"כים. "יש לה השלכה ישירה על יכולתו של צה"ל להרחיב את שורותיו ועל האמון וההוגנות כלפי מאות אלפי משרתי הסדיר והמילואים הנושאים בנטל הביטחוני. הגיע לידינו מידע המעלה חשש כי בתקופה האחרונה חלה ירידה משמעותית בהיקף המעצרים של חייבי גיוס מקרב תלמידי הישיבות, ועד כדי הפסקתם בפועל. נדגיש כי אין בידינו לקבוע אם מידע זה משקף את מלוא התמונה, ומשום כך אנו פונים אליך בבקשה להבהרה ולמסירת הנתונים העדכניים".
עימותים בין כוחות הביטחון למפגינים שהגיעו למחות על מעצר עריק חרדי במחסום עופר.
(צילום: דוברות ישראל ביתנו)
הח"כים דרשו מהפרקליט הצבאי הראשי לחזור לאכיפה נורמלית נגד משתמטים ועריקים, וציינו: "ככל שאכן חל שינוי מהותי בהיקף פעולות האכיפה בתקופה האחרונה, להבהיר מה מקורו, מה היו השיקולים שעמדו בבסיסו והאם בכוונת צה"ל לשוב להיקפי האכיפה שקדמו לחקיקת הוראת השעה".
כאמור, בתחילת החודש הורה בג"ץ פה אחד על ביטול חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, כתב את חוות הדעת העיקרית וקבע, בהסכמת כלל חברי ההרכב, כי התיקון שנחקק חורג באופן מהותי מנושאהּ של הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה. לפיכך, בג"ץ קבע כי מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, כך שבהליך חקיקת התיקון נפל פגם היורד לשורשו של עניין, כזה המחייב להורות על ביטולו.
שמונה מחברי ההרכב, פרט לשופט דוד מינץ שהתנגד, קבעו גם כי התיקון אינו חוקתי גם לגופו, כי לקביעתם הוא פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון, באופן שאינו עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה. השופט אלכס שטיין כתב כי החוק שהתקבל בכנסת "מנוגד למגילת העצמאות ולכן אינו תקף".
התיקון לחוק הפטור ממעצרים, שעבר בקריאה שנייה ושלישית באמצע יולי 2026 ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, נועד למנוע למשך חמישה חודשים נקיטת הליכי אכיפה, חקירה ומעצר נגד תלמידי ישיבות חרדים שלא התייצבו לגיוס.
נוסח החוק כלל מנגנון של הצהרות ובדיקות, וכן רשימת ישיבות שתיקבע בידי שר הביטחון שתלמידיהן לא ייעצרו - תוך התחשבות בהמלצות ועד הישיבות ובמנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. במהלך החקיקה, היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתחה ביקורת חריפה על החוק, והגדירה אותו "פטור מגזרי" שאינו כולל מנגנון מאזן לצמצום אי-השוויון. בחוות דעתה הזהירה כי הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מהחובה לעמוד בהוראות חוק שירות ביטחון, ללא פיקוח אפקטיבי או סנקציות משלימות, מעצים את הקושי החוקתי שבהצעה.
