היום צהריים (ראשון) הגיעו נציגי המפלגות לוועדת הבחירות המרכזית לקראת רישום הרשימות ובחירת הסימונים שלהן. מתברר כי מערכת הבחירות היא לא רק קרב גדול על אידיאולוגיה, מצביעים, איחודים ועל ההובלה בתוך הגושים, אלא גם מחייב רישום מסודר ומאבק על האותיות שיופיעו על פתקי ההצבעה בקלפי.
איתן שווילי ממפלגת שרשר בוועדת הבחירות
(צילום: אמיר אטינגר)
נציגי המפלגות שהגיעו היום קיבלו מספר סידורי, והסדר עשוי להיות משמעותי כאשר כמה רשימות יתחרו על אות פנויה. מחר, בשעה 13:00, ייפתח מעמד הגשת הרשימות, שיימשך עד 17:00. ביום שלישי יוכלו המתמודדים להגיש את הרשימות עד 22:00. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נעם סולברג, יוכל להחליט על הארכה עד חצות – המועד האחרון בהחלט.
מי שהקדים להגיע היום הוא איתן שווילי, המכנה את עצמו "שרשר", שהופיע עם כתר על ראשו. כמי שמעיד על עצמו כפוסט-טראומתי, הוא הצהיר כי "שרשר להבה ואחדות העם - נהיה הפה של מאות אלפים פוסט-טראומתיים, סל תרופות מצילות חיים, וחרמות על בני נוער וכל האזרחים". הוא גם הבהיר כי בממשלה שהוא יקים, בנימין נתניהו לא יהיה ראש הממשלה אלא שר החוץ.
דניאל פלבר, נציג מפלגת הפיראטים, אמר כשלראשו כובע של שודדי ים: "הפוליטיקה עדיין מתנהלת כאילו האינטרנט לא קיים. אחת לארבע שנים אזרחי ישראל מצביעים בקלפי, ואז 120 אנשים מקבלים כמעט את כל ההחלטות עבור מדינה שלמה. אנחנו הפיראטים, חלק מתנועה עולמית, כולל באיחוד האירופי ובאו"מ. אנחנו מאמינים שהדמוקרטיה לא צריכה להסתיים ביום הבחירות".
דואג לפוסט טראומתיים. איתן שווילי נציג מפלגת שרשר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
נציגי מפלגת ישר! של גדי איזנקוט מגיעים לוועדת הבחירות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הוא הוסיף כי "כיום הטכנולוגיה מאפשרת לאזרחים להציע רעיונות, לדון בהם בגלוי, לבחון את העובדות ולהשפיע על ההחלטות כמו במשאלי עם לאורך כל כהונת הכנסת, ולא רק אחת לארבע שנים. בישראל יש הרבה יותר מ־120 קולות. הכנסת לא יכולה לתת לכל אזרח מושב, אבל היא יכולה לתת לכל אזרח קול. אנחנו רוצים להשתמש בטכנולוגיה כדי לבנות דמוקרטיה פתוחה יותר, שקופה יותר וקשובה יותר, דמוקרטיה שמקשיבה בכל יום".
נזכיר, כי מפלגת הפיראטים מנסה להיכנס לבית המחוקקים מאז הבחירות לכנסת ה-19 בשנת 2013. באותה שנה הצביעו להם 2,076 אזרחים. הכי מעט קולות הם קיבלו בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, אז הצביעו להם רק 819 ישראלים, מה שלא מונע מהם להמשיך ולהתמודד.
עבור המפלגות, האות או צירוף האותיות אינם עניין טכני בלבד. הם אחד מסימני הזיהוי הבולטים ביותר שלהן ביום הבחירות. "מחל" מזוהה עם הליכוד, "שס" עם ש"ס, ג' עם יהדות התורה ול' עם ישראל ביתנו. אלא שבבחירות הקרובות צפויות להתמודד גם כמה מפלגות ורשימות חדשות, שיצטרכו למצוא את מקומן בתוך האלפבית הפוליטי.
רישום של סדר בחירת האותיות בוועדת הבחירות
(צילום: אמיר אטינגר)
נציגי המפלגות בזמן ההמתנה מחוץ לוועדת הבחירות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לסיעה שמיוצגת בכנסת היוצאת יש זכות עדיפות על האות או האותיות שבהן התמודדה בבחירות הקודמות. רשימה אחרת שמעוניינת להשתמש באות השמורה לסיעה אחרת זקוקה להסכמה בכתב של בא-כוחה. כאשר כמה סיעות מחזיקות בזכות על אותה אות, נדרשת הסכמה של הגורמים הרלוונטיים.
לקראת הבחירות לכנסת ה-26 הורחבה האפשרות לסימון הרשימות, כך שניתן להשתמש בעד שלוש אותיות, במקום באות אחת או שתיים בלבד. זאת, בין היתר, על רקע האפשרות לריבוי רשימות.
לפי מסמך של ועדת הבחירות המרכזית, בין הסימונים המזוהים עם הסיעות הקיימות נמצאים אמת - הדמוקרטים; ג' - יהדות התורה; פה - יש עתיד; מחל - הליכוד; שס - ש"ס; ום - חד"ש-תע"ל; כן - כחול לבן; ט' - הציונות הדתית; ול' - ישראל ביתנו. יש עתיד, שמתמודדת הפעם במסגרת רשימת "ביחד" בראשות נפתלי בנט, צפויה להירשם באותיות חדשות.
בין האותיות הפנויות בשלב זה: ב', ד', ז', י', נ', צ', ק', ך, ף ו-ץ. עבור המפלגות החדשות, הבחירה אינה פשוטה, שכן חלק מהאותיות נחשבות קליטות ומזוהות יותר מאחרות.
בין הרשימות החדשות שיצטרכו לבחור סימון נמצאות "ישר!" של גדי איזנקוט, "עמך ישראל" של עופר וינטר ו"ביחד" בראשות בנט. גם עוצמה יהודית ונעם, שהתמודדו בבחירות הקודמות במסגרת רשימת הציונות הדתית, יצטרכו להסדיר את הסימון שבו יתמודדו הפעם.
