הרשימה המשותפת ורע"מ חתמו אתמול (שישי) על הסכם עודפים, במטרה למנוע בזבוז קולות בבחירות. במסגרת ההסכם התחייבו שתי הרשימות ל"קמפיין בחירות הוגן ונקי, ללא הכפשות, השמצות, הסתה או זיוף", וקראו לפעילים ולתומכים לשמור על שיח מכבד למרות המחלוקות הפוליטיות. ההסכם יוגש לוועדת הבחירות המרכזית לאחר אישור הרשימות.
מנסור עבאס, אחמד טיבי, יוסף ג'בארין וסאמי אבו שחאדה
מנסור עבאס, אחמד טיבי, יוסף ג'בארין וסאמי אבו שחאדה
עבאס וראשי המשותפת - טיבי, ג'בארין ואבו שחאדה
(צילום: שלו שלום, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי, יובל חן)
בבחירות הקודמות רצו שלוש רשימות ערביות בנפרד - רע"מ, חד"ש-תע"ל ובל"ד - שלא חתמו אז על הסכם עודפים ביניהן. כזכור, בל"ד לא עברה את אחוז החסימה ב-2022.
שלשום חתמו על הסכמי עודפים ארבע מפלגות "גוש השינוי" - ביחד עם ישראל ביתנו, וישר! עם הדמוקרטים. בהודעת מפלגתו, יו"ר ישר! גדי איזנקוט לקח קרדיט על סידור הגוש ואמר כי "פעל במגוון דרכים לארגון מיטבי של מחנה השינוי והתקווה. התייצבות המחנה על ארבע מפלגות, יצרה לשמחתנו יכולת חתימה הדדית ופנימית על הסכמי עודפים, זאת כלקח ממערכות הבחירות הקודמות".
במפלגה ציינו: "אנו מברכים על העובדה שבבחירות הקרובות, כל פתק של הישראלים המבקשים שינוי ואת החלפת ממשלת מחדל 7 באוקטובר - יילך לאחת ממפלגות השינוי ויימנע אובדן קולות. ממפלגתו של יאיר גולן נמסר: "אנחנו מברכים על הסכם העודפים עם מפלגת ישר! ועל שיתוף הפעולה במחנה השינוי כולו. בבחירות הקרובות המטרה ברורה: למנוע אובדן קולות, למקסם את כוחו של המחנה ולהחליף את ממשלת מחדל 7 באוקטובר".
בתוך כך התברר כי בליכוד צפויים לחתום על הסכם עודפים עם הציונות הדתית. הדבר מסבך את עוצמה יהודית, שלא מעוניינים לחתום על הסכם עם עמך ישראל.

איך פועל הסכם עודפים?

הסכם עודפים הוא הסכם שנחתם לפני הבחירות בין שתי רשימות לכנסת, ובמסגרתו הן מתחייבות לשתף פעולה בחלוקת המנדטים העודפים. הרעיון הוא שקולות שלא הספיקו לרשימה מסוימת כדי להשלים מנדט שלם לא "ילכו לאיבוד", אלא יוכלו לסייע לרשימה שעימה חתמה על ההסכם לזכות במנדט נוסף. לאחר ספירת הקולות וחלוקת המנדטים הראשונית, מחלקים את הקולות הכשרים של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה ב120, וכך מתקבל מודד הקולות למנדט. כל רשימה מקבלת בשלב הראשון את מספר המנדטים השלמים שנובע ממספר הקולות שלה.
מכיוון שבדרך כלל החלוקה הזו אינה מסתכמת בדיוק ב-120, נשארים כמה מנדטים לחלוקה. בשלב הזה נכנס לתמונה הסכם העודפים: שתי הרשימות שחתמו עליו נחשבות לצורך החישוב כרשימה אחת, ומחשבים את מודד הרשימה שלהן באמצעות הנוסחה: מספר הקולות שקיבלו שתי הרשימות יחד, חלקי מספר המנדטים שכבר קיבלו יחד ועוד 1. לדוגמה, אם שתי רשימות קיבלו יחד 400 אלף קולות וזכו בשלב הראשון ב-11 מנדטים, המודד שלהן יהיה 400,000 חלקי 12, כלומר כ-33,333 קולות.
את התוצאה הזו משווים למודדים של שאר הרשימות או צמדי הרשימות, והצמד בעל המודד הגבוה ביותר מקבל את המנדט הנוסף. לאחר מכן חוזרים על החישוב עבור המנדט הבא, כאשר מספר המנדטים שכבר קיבלו הרשימות משתנה. לבסוף, אם צמד שזכה במנדט נוסף מורכב משתי מפלגות, המנדט מחולק ביניהן לפי חישוב פנימי של שיטת בדר־עופר. לכן, הסכם עודפים אינו מעביר בפועל פתקים או קולות ממפלגה אחת לאחרת, אלא מעניק לשתי הרשימות יתרון בחישוב המנדטים האחרונים, כאילו הן רשימה אחת לצורך חלוקת המנדטים העודפים.