אין הרבה קבוצות וסקטורים שזוכים לחיזור פוליטי כמו זה שזוכים לו אנשי המגזר הציוני-דתי. די להציץ בעלוני השבת המחולקים בבית הכנסת, כדי לראות שם את מגוון המפלגות שקונות פרסומות ומודעות כדי להשיג את קולות הדתיים-לאומיים. מנפתלי בנט, אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט – דרך מפלגות "הגוש השלישי" – ועד, כמובן, מפלגות גוש נתניהו כמו בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ועופר וינטר.
על פי הערכות הסוקרים המגזר הזה מוערך מקצה לקצה – על כל הספקטרום שלו – בכ-12 עד 13 מנדטים. הפעם האחרונה שרובם התאחדו תחת קורת גג אחת הייתה בשנת 2013, אז נפתלי בנט הצטרף לפוליטיקה והביא את מפלגת "הבית היהודי" להישג של 12 מנדטים. מאז עברו מים רבים בנהר, וכיום הציונות הדתית מפולגת לתת-זרמים וסגנונות - מהחרד"לים (חרדים לאומיים), דרך המיינסטרים ועד הליברלים. עם זאת, עדיין אפשר להגיד במובהק כי רוב הקהילה - בני העיר, הכפר או ההתנחלויות - מחזיקה בעמדה ביטחונית ימנית.
על אף טבח 7 באוקטובר ומשבר הפטור מגיוס, סקר ynet ו-"ידיעות אחרונות" שנערך על-ידי מכון דיאלוג מקבוצת אמנת מעלה כי המפלגות המתנגדות לנתניהו לא מצליחות לצבור כוח משמעותי במגזר הדתי-לאומי - ורובו המוחלט עדיין מצביע למפלגות הקואליציה הנוכחית.
30% תומכים בסמוטריץ', בנט רק עם 3%
הסקר נערך לפני האיחוד בין סמוטריץ' לפייגלין בקרב 508 בני ובנות הציונות הדתית בישראל באמצעות הפאנל האינטרנטי של דיאלוג. לאחר האיחוד נסקרו מחדש 484 משיבים. כמחצית מהמשיבים מגדירים את זהותם כ"הזרם הדתי-לאומי" (50%), 33% כ"ציונות-דתית" ו-17% כ"תורניים-לאומיים" (חרד"לים).
לפי הסקר, המפלגה שמובילה בקרב מצביעי המגזר היא המפלגה המאוחדת של יו"ר "הציונות הדתית" בצלאל סמוטריץ' ויו"ר זהות משה פייגלין, שהודיעו השבוע על החיבור הטכני ביניהם. הם זוכים יחד לכ-30% מקולות הדתיים-לאומיים - על אף שבסקרים הארציים עומדת הרשימה על סביבות חמישה מנדטים בלבד. הליכוד היא המפלגה השנייה הפופולרית ביותר, וזוכה לתמיכה של 17%. עוצמה יהודית של בן גביר, שנחשבת פחות מגזרית, מקבלת 12%, עופר וינטר ומפלגת עמך ישראל שלו מקבלים 6%, יו"ר ישר! גדי איזנקוט זוכה ל-4% - וכך גם ש"ס.
מפלגת ביחד של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מקבלת 3% בלבד מהקולות. מדובר בנתון חריג, שכן עד לאחרונה בנט עדיין היה פופולרי למדי בקרב הציבור הדתי לאומי: לפי פילוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בבחירות האחרונות שבהן התמודד ב-2021 הוא גרף 27% מהקולות במגזר. בסבירות גבוהה, המעבר שעשה בנט בין הגושים הוא שהביא לדעיכת הפופולריות שלו בציבור זה, במקביל לעלייה בפופולריות שלו בקרב ציבורים אחרים.
חילי טרופר ויועז הנדל ממפלגת בית ציוני-המילואימניקים גורפים גם הם 3% מהקולות. מפלגת האחדות של גלעד ארדן מקבלת 2%, בעוד ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, כחול לבן של בני גנץ ונעם של אבי מעוז מקבלות אחוז בודד כל אחת, מבין נשאלי הסקר. שאר המפלגות לא זכו לתמיכה כלל.
עם זאת, 13% מנשאלי "סקר הציונות הדתית" – אחוז לא מבוטל כלל – טרם החליטו למי להצביע. 2% אמרו כי יצביעו ל"מפלגה אחרת" ואחוז נוסף מהמשיבים על הסקר הודיעו שאינם מתכוונים להצביע.
וכמה השפיע החיבור הטכני של סמוטריץ' ופייגלין? לפני ההודעה של השניים בשלישי האחרון, מפלגתו של שר האוצר קיבלה 21%, בעוד זהות של פייגלין קיבלה 5% - כלומר האיחוד ביניהם מניב עבורם עוד 4% תמיכה. הריצה המשותפת שלהם הורידה את עופר וינטר מ-9% תמיכה ל-6% ואת בן גביר מ-14% ל-12%, ומנגד הגדילה במעט את הפופולריות של המפלגות שנתפסות כמתונות יותר עבור המצביעים - כמו הליכוד, ביחד והאחדות.
הסקר נערך בין 31 באוגוסט ל-2 בספטמבר על ידי מכון המחקר והסקרים של דיאלוג, שפועלת בתחום יותר מ-20 שנה ומתמחה במחקרי דעת קהל, ניתוח נתונים ובניית מדגמים ומתודולוגיות מחקר. הנתונים שוקללו על פי מין, בחלוקה של 50% גברים ו־50% נשים. טעות הדגימה המרבית של הסקר היא 4.4%.
הנושא המשמעותי ביותר בבחירות
פעולות הממשלה נתפסות כמייצגות את השקפות המשיבים, בעיקר בנושא ההתיישבות ביהודה ושומרון. 68% חשים כי הן מייצגות את השקפותיהם במידה רבה או רבה מאוד - ובמדיניות הביטחונית 61% מרגישים מיוצגים במידה הזו. הרפורמה במערכת המשפט זוכה לתחושת ייצוג גבוהה גם כן, בקרב 50% מהמשיבים על הסקר. מנגד, בנושא גיוס החרדים ושוויון בנטל רק 32% חשים כי פעולות הממשלה מייצגות את השקפותיהם במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 37% שחשים כי הן מייצגות אותן במידה מועטה בלבד או כלל לא.
בניגוד לתפיסה הרווחת, רק 15% מהמשיבים בסקר אמרו שנושא הגיוס הוא הדבר המשמעותי ביותר להחלטתם עבור מי להצביע בבחירות. הנושא שנחשב למשמעותי ביותר ומתייצב במקום הראשון הוא המדיניות הביטחונית שמובילה הממשלה. 35% מהנשאלים, יותר משליש, אמרו כי זה הנושא המשמעותי ביותר עבורם. במקום השני ניצב נושא הזהות היהודית עם 25%, רבע מהמשיבים על הסקר. 14% בלבד מהנשאלים אמרו כי ההתיישבות ביהודה ושומרון היא הנושא החשוב ביותר. בקרב החרד"לים הזהות היהודית והמדיניות הביטחונית בולטות במידה דומה – כ-34% בכל אחד מהנושאים – ורק 7% מציינים את גיוס החרדים והשוויון בנטל כנושא המרכזי בהחלטת ההצבעה שלהם.
בקרב המגזר יש לא מעט אנשים, 23%, שמרגישים "חסרי בית פוליטי", אך לרוב המובהק – 69% - יש, לתחושתם, בית פוליטי המייצג אותם. 9% הנוספים השיבו כי הם אינם יודעים אם יש להם בית פוליטי במציאות הפוליטית הנוכחית.
"הפטור מגיוס מפריע" - אז למה סמוטריץ'?
עו"ד מוטי כהן (34), מתגורר בפתח תקווה. הוא עורך דין שעוסק בשוק ההון ותאגידים. הוא מגן בלהט על הצבעתו לסמוטריץ' ובן גביר, ובבחירות הקרובות יצביע שוב למפלגה בראשות יו"ר "הציונות הדתית". "סמוטריץ' מבחינתי מייצג הכי טוב את ערכי הציונות הדתית, גם בהתיישבות, גם מבחינה תורנית. בממשלה הזו אני בעיקר מבסוט מהמהפכה שהוא הוביל בהתיישבות, והדבר השני זה ניהול המלחמה. אם בן גביר וסמוטריץ' לא היו שם, והיו נשארים איזנקוט וגנץ, אני חושב שהמלחמה הייתה נגמרת אחרת, כשחמאס חוזר לשבת על הגדר".
הוא מפרגן לשר האוצר: "הכלכלה חזקה, ואני חושב שהוא עשה הכי טוב שיש גם במגבלות החרדים והשותפים הקומוניסטים בליכוד שהיו לו".
נושא הפטור מגיוס החרדים לא מפריע לך?
"ברור שזה מפריע, אבל מצד שני האופציה היחידה שהייתה זה ללכת מול החרדים ולפרק את הממשלה וההשלכות של זה לדעתי הרבה יותר חמורות. אני מקווה שבממשלה הבאה, שתהיה יותר רחבה, יהיה אפשר לפתור את זה. בסוף סמוטריץ' לא עומד בראש מפלגת שלטון, הוא מוגבל. אני חושב שהוא גם צריך להיפתח לקהלים נוספים, למסורתיים ולמזרחים, כמו שבן גביר עושה".
"עוצמה יהודית, ממקום של אהבה". ניצה אהרונוב
ניצה אהרונוב, אם לחמישה ילדים, יועצת חינוכית ומטפלת רגשית בהכשרתה, מתגוררת ביישוב שבי שומרון ובמקור מנתניה. היא מתכוונת לבחור בעוצמה יהודית - ואומרת כי המפלגה "מביאה את האמירה המאוד ברורה לגבי מי האויב שלנו פה בארץ". לדבריה, הנושאים החשובים ביותר עבורה בקלפי הם הביטחון, הזהות היהודית והאחדות בעם. על גיוס החרדים היא מוסיפה: "הם האחים שלנו, וכל אחד נותן את עצמו ואת התרומה שלו לעם ישראל בדרך שלו. האם אפשר לשלב את החרדים יותר, או לעשות עוד פעולות? ודאי. אבל כל תפיסה צריכה להיות ממקום של אהבה לעם שאנחנו חיים בתוכו ולמגוון שלו".
אין בית פוליטי
חגי ריבלין (35), תושב גבעת הרואה שבבנימין, שהוסדרה בתקופת סמוטריץ', אינו מרגיש שיש לו בית פוליטי ומרגיש שהוא צריך להתפשר בהצבעתו. "פעם אחרונה שהרגשתי בית פוליטי היה כאשר בנט, שקד וסמוטריץ' רצו ביחד. אז הרגשתי שיש ייצוג לספקטרום רחב במגזר", הוא מסביר, ומתאר מתח כשהוא מדבר על הצבעתו באוקטובר הקרוב. היום הוא מתלבט בין המשך הצבעה לסמוטריץ', כמו בבחירות 2022, לבין הצבעה למפלגה של טרופר והנדל. נטייתו, נכון לכתיבת שורות אלה, היא הצבעה לאיחוד של הציונות הדתית וזהות.
"מצד אחד יש את הערכים הגדולים שמאוד חשובים לי, אבל אני לא מצביע רק לפיהם, בסוף אתה רוצה להצביע גם לפי הצרכים הפרקטיים. לדוגמה, ציר 60 פה הוא עם נתיב אחד לכל צד, עם קו הפרדה רצוף. זה סכנת נפשות". הנושא קרוב לליבו: אחיו, ישי, נהרג בתאונה בזמן שירותו במילואים. "אני לצערי יודע מה זה תאונות דרכים, אז אני לא ארצה להצביע לממשלה שתפסיק את הפרויקט הזה כמו שעשתה מרב מיכאלי בממשלה הקודמת".
חגי מוסיף לצד זאת כי "מבחינה זהותית-סוציולוגית אני הרבה יותר קרוב לאליסף פרץ וחילי טרופר. אני יותר 'נראה' כמוהם, ככה יותר נראים החברים שלי, אז יש פה מתח בין הראש שאומר להצביע למה שאתה מכיר, לבין הלב".
לדבריו, הוא מייחס חשיבות בהצבעתו לכך שמחדל 7/10 קרה במשמרת של הממשלה הנוכחית, אך מנגד מציין כי הוא מרוצה מניהול המלחמה. דווקא בקשר לסוגיית הגיוס הוא מטיל ספק שהצבעתו תשנה משהו. "נושא השירות של החרדים וכל מה שקורה עם הגיוס מאוד מפריע לי, זה נושא שחשוב לי", הוא מספר, בזמן שהוא עצמו במילואים, "אבל אני לא חושב שהגוש של איזנקוט או כל מפלגה אחרת יצליחו יותר בנושא. הפתרון לא יבוא משם".
המאוכזבים: "הם לא עמדו בציפיות"
ליאת זמיר (28), כיום מדריכת סיורים בירושלים, עברה את "המסלול הקלאסי" של הציונות הדתית. למרות שגדלה בבית יותר פתוח במושבה קדימה, היא למדה באולפנה ואחר כך עשתה שירות לאומי והייתה קומונרית בבני עקיבא. בבחירות הקודמות הצביעה לבן גביר וסמוטריץ' ומעידה על עצמה כי עברה תהליך – והיום היא יותר מזוהה עם הצד הליברלי ומרכז המפה. "מה שחשוב לי בעיקר זה שיהיה כיוון קונקרטי למלחמה, אני לא בעמדה של לסיים או להמשיך את המלחמה, אלא יותר בעמדה שפשוט צריך כיוון ברור", היא מסבירה. בנוסף, היא משתפת שתצביע בעיקר משיקולים של נושאים חברתיים-כלכליים והיום היא שוקלת להצביע למפלגה של טרופר והנדל.
"סמכתי על בן גביר וסמוטריץ' בעניין הביטחוני", היא מספרת, "ואמרתי אנשים שמגיעים מיהודה ושומרון בטח ידעו מה לעשות".
והם לא עמדו בציפיות?
"אני לא מרגישה שזה קרה. הם מנעו קידום חוקים שיגרמו לחרדים להגיע לצבא. פחות חיילים שווה פחות ביטחון. גם 7 באוקטובר בסוף קרה במשמרת שלהם".
לדבריה, "היום אני גם לא מזדהה עם הערכים שלהם בגלל תהליך אישי שעברתי, הייתי הרבה זמן במסלול מאוד מגזרי, כולם סביבי היו חבר'ה שגדלו ביו"ש והיו בבני עקיבא, אני יצאתי מבועה וקיבלתי יותר פרספקטיבה לעולם שבחוץ. היום הם לא מייצגים אותי מבחינת ערכים של שמרנות קיצונית ויחס ללהט"בים. זה נושאים שלא חשבתי עליהם בפעם הקודמת שניגשתי להצביע".
"הכי חמור בהתנהלות הממשלה בעיניי זה נושא החרדים והגיוס", מצהיר אביעד (29), במקור מפתח תקווה והיום גר בעפרה. בעבר הצביע לליכוד, ובאוקטובר הוא מתכוון להצביע לאחת ממפלגות האופוזיציה – כאשר הנטייה שלו היא להצביע לליברמן, שמתגורר בעצמו בנוקדים. עם זאת, החלטתו אינה סופית – וגם הצבעה לטרופר והנדל היא אפשרות, "אם יהיה להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה".
"אני חושב שהממשלה נכשלה בזה כישלון חרוץ, אני מאוד מאוד מאוכזב מהם, שלמעשה סוג של קידמו את הפטור של החרדים", הוא מסביר. לדבריו, "גם באופן כללי כל הניהול של המלחמה הרגיש לי מאוד פוליטי. אני חושב שהמטרות של המלחמה היו נכונות, אבל העובדה שאנחנו עדיין במלחמה עוד מעט שלוש שנים, זה מרגיש לי שאנחנו בלופ".
אביעד מדגיש גם את נושא יוקר המחייה, שמקשה על זוגות צעירים. "אני מצד אחד מאוד מעריך את סמוטריץ' על מה שעשה בהתיישבות, אבל הוא מקדם דברים שאני לא מאמין בהם, כמו הנושא של גיוס החרדים".
אביעד מבטא בדבריו את הקושי של תושב יהודה ושומרון, ימני שהצביע לליכוד, לעבור לגוש הנגדי ואומר דבר מדהים: "אמרתי לאשתי – 'אני יודע שיש סיכוי שהקול שלי יקים את הממשלה שתפנה אותי מהבית', זאת אמירה מאוד קשה. מצד שני, אני מרגיש שיש נושאים שהם כרגע יותר דחופים, נכון לאיפה שאנחנו נמצאים, ואני באיזשהו מקום רוצה להאמין שאם אני אצליח לחזק מפלגת ימין מגוש האופוזיציה היא תקדם מהלכים מדיניים ימניים או לכל הפחות תבלום מהלכים שאינם-ימניים".
הצד האחר: "לא מתרשמים מהפחדות"
איתן נוימן, תושב תקוע שבגוש עציון, הוא כנראה מהצד הפחות שכיח בציונות הדתית, שמראש מצביע למפלגות הגוש שמתנגד לנתניהו. ב-2022 הצביע לבני גנץ, וכיום הוא מתלבט בין איזנקוט לבנט. "בדרך כלל אני מחפש, כאילו, מפלגה שמרגישה לי על המרכז-ימין. אני אוהב גישה ממלכתית, מאחדת. המפלגות בימין היו נראות לי בפעם הקודמת לא מתאימות לערכים שלי, בן גביר למשל. הוא מרגיש לי ממש בקצה. רחוק ממני מאוד. גם סמוטריץ'. זה גישות יותר חרד"ליות וקצת 'ראש בקיר'".
"בלי ממשלת אחדות ציונית - נלך לאבדון". שרה אליאש
לדבריו, במצב הפוליטי הנוכחי, הוא יכול להצביע גם לאיזנקוט כי הוא מעריך את מתן כהנא, שמייצג בעיניו בצורה טובה את הציונות הדתית. עם זאת, לפחות כרגע, הוא מרגיש שבנט קרוב אליו יותר מבחינת עמדות ימין מאשר יו"ר ישר!. איתן מציין כי גם הנושא של "כן או לא ביבי" מדבר אליו. "זה לא ערך עליון, אבל זה נושא שאני אלך איתו לקלפי. כי השתכנעתי במשך השנים שהבן אדם כבר לא חושב מספיק על טובת המדינה ויותר מדי על טובת עצמו. הרבה שנים בשלטון זה דבר שגורם לסיאוב. המדינה שלנו חייבת ריפוי ותיקון, זאת התחושה שלי, ולכן זה לא רק 'ביבי או לא ביבי', זה הרבה מעבר".
לא מפריע לך שותפות עם יאיר גולן, כתושב תקוע?
"איך שאני מבין את האנשים כמו איזנקוט, מתן כהנא, שאול מרידור, יורם כהן ואחרים, אני לא מתרשם שזה יתנגש חזיתית עם ההתיישבות בגוש עציון. זה לא המסרים שהם מעבירים, זה לא מה שיהיה, ולכן אני מעדיף לא ללכת עם ההפחדות האלה, ש'אוי ואבוי מה יהיה', כי יהיה בסדר. לפחות שהמדינה לא תתפרק לי כמו שאני מרגיש שקורה בשאר הנושאים".
שרה אליאש, ממייסדות הישוב קדומים בשומרון, אומרת כי בעיניה מתן כהנא - שנמצא במפלגתו של איזנקוט - מייצג את הציונות הדתית בצורה הטובה ביותר. בפעם הקודמת היא הצביעה לאיילת שקד, אבל הפעם היא עדיין לא יודעת למי להצביע. "אני מחפשת מפלגה שלא שייכת לא לגוש הזה ולא לגוש הזה, ותדרוש ממשלת אחדות ציונית", היא אומרת. "אם המלחמה הגושית הזו תימשך - אני לא יודעת מה יעלה בגורלה של מדינת ישראל. בלי אחדות נלך לאבדון. אני מאוכזבת שרסיסי הגוש השלישי לא התרוממו יותר".
כשהיא נשאלת על הטענות שממשלה שיקימו מתנגדי נתניהו עלולה לקדם צעדים מול הפלסטינים, היא משיבה כי "אני לא רואה מציאות כזו שמישהו רוצה להקים מדינה פלסטינית. אני רואה שיש לחץ גדול מכל העולם, שלא ברור לי שנתניהו יכול לעמוד בו. הרי בעבר הוא דיבר על שתי מדינות לשני עמים, התחבק עם ערפאת ואבו מאזן. אז זה לא מפחיד אותי ההפחדות האלה".
