ברשימות הסופיות שהגישו המפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-26 בולטת הנציגות הדלה של ציבור דוברי הרוסית בישראל. במשך 30 השנים האחרונות, לאחר גל העלייה הגדול של תחילת שנות ה-90, ניסו מרבית המפלגות הגדולות לקרוץ לקהל דוברי הרוסית באמצעות שיבוץ נציג מטעמן ברשימה, אך במערכות הבחירות האחרונות חל היפוך במגמה ומספרם של דוברי הרוסית מבין חברי הכנסת החל לרדת בהתמדה.
בכנסת היוצאת כיהנו שבעה ח"כים יוצאי חבר המדינות: השר זאב אלקין, יולי אדלשטיין, אביגדור ליברמן, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, ולדימיר בליאק וטטיאנה מזרסקי. כעת מספרם של חברי הכנסת שאמורים לייצג כ-13% מאוכלוסיית ישראל אמור לרדת עוד יותר.
במפלגות הקואליציה הנוכחית דובר הרוסית היחיד שיכול לבנות על מקום במשכן הוא זאב אלקין. הוא משובץ במקום ה-32 ברשימת הליכוד, שאינו ריאלי על פי הסקרים. אך אם בנימין נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה, אלקין יוכל להיכנס לכנסת כח"כ נורבגי. בניסיון למזער נזקים ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם אמר בריאיון לערוץ 9: "יש לך נציג מחבר העמים, אתה מדבר איתו עכשיו", אבל על פי התגובות ברשתות, גם מצד כאלו שלא מזוהים עם היריבים הפוליטיים של נתניהו, הצהרה זו לא מצאה אוזן קשבת בקרב קהל היעד.
ב"גוש השינוי" המצב קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה. ברשימת ישר! של גדי איזנקוט ישנה מועמדת אחת דוברת רוסית במקום ריאלי, אלקס ריף. במפלגת ביחד של נפתלי בנט, ח"כ ולדימיר בליאק שזכה לשבחים על פעילותו בוועדת הכספים נדחק רק למקום ה-16 שאינו נראה ריאלי בשלב זה. הרכש של נפתלי בנט, היזמית החברתית אולסיה קנטור נמצאת במקום ה-25 בלבד ולא תהיה בכנסת הבאה. נציגים דוברי רוסית נדחקו לשולי הפריימריז של מפלגת הדמוקרטים ולא יהיו מיוצגים גם אצל יאיר גולן.
אלקין ואדלשטיין. את הכנסת הבאה - כנראה יראו מבחוץ
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אולסיה קנטור הצטרפה לבנט - ושובצה במקום ה-25
ולדימיר בליאק. "חייב להיות בכנסת הבאה"
(צילום: נויל האריס)
על דחיקת בליאק צייץ השבוע יו"ר יש עתיד יאיר לפיד כי "ראיתי עכשיו לא מעט ציוצים כועסים על המיקום של בליאק, שיאן הנוכחות בכנסת, האיש שעצר בגופו לפחות חמישה מיליארד שקל שהחרדים ניסו להעביר מתחת לרדאר. אני מסכים עם כל הציוצים. ולדי חייב להיות בכנסת הבאה, וזה ממש לא פייר. רק מזכיר לכולם שזה תלוי בהם". לדבריו, "אם תתנו תמיכה וכוח לנבחרת הכי טובה בכנסת, אם תחליטו לתגמל מי שעבד ונלחם, ולדי יהיה בכנסת הבאה. אתם הבוחרים, ואתם מחליטים".
התווית המגזרית
נראה שגם ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, שהייתה במשך שנים רבות בית עבור רבים ב"רחוב הרוסי" בישראל, עוברת תהליך של התרחקות המקהילה. אחרי ליברמן עצמו, דוברת הרוסית הבאה ברשימה יוליה מלינובסקי נמצאת רק במקום החמישי. סגן יו"ר הכנסת יבגני סובה נדחק למקום השמיני ומתח באופן יוצא דופן ביקורת גלויה על שיבוצו.
בפוסט בשפה הרוסית בפייסבוק כתב סובה: "אני לא אסתיר את העובדה שהמקום השמיני ברשימה היה הפתעה לא נעימה עבורי. לא השפלה ולא מכה, אלא הפתעה. כי בפוליטיקה, אני רגיל לקבל מהלומות והשפלות מיריבים. הפתעות בדרך כלל מגיעות מהאנשים שלך. מסתבר, שהן לא תמיד נעימות". סובה המשיך: "אמרתי את מה שצריך להיאמר בתוך המפלגה. עשיתי את מה שצריך לעשות כלפי חוץ. נשארתי ברשימה וקיבלתי החלטה".
ליברמן מנסה להיפטר מהתווית, סובה במקום השמיני: "הפתעה"
גם אלוירה קוליחמן, סגנית ראש עיריית לוד, נדחקה למקום התשיעי. השינוי בישראל ביתנו נעוץ כפי הנראה בכך שיו"ר המפלגה ליברמן מתמודד, לפחות בעיני עצמו, על ראשות הממשלה ועושה הכול כדי להיפטר מהתווית המגזרית, כזו שגורסת שעיקר כוחו הוא בשל שליטת אנשיו בהצבעה בבתי אבות שבהם מתגוררים קשישים דוברי רוסית, בעיקר בערי הפריפריה.
חלק מההסברים שנשמעים בנוגע לירידת קרנם של דוברי הרוסית בפוליטיקה צפויים למדי ונוגעים לדחיקת המגזר (אם אכן קיים כזה) לשולי סדר היום הלאומי. אבל הביקורת הנוקבת ביותר נוגעת להתנהלות הקהילה עצמה – לפסיביות של ציבור דוברי הרוסית, לחוסר הנכונות שלהם ליזום תהליכים שישפרו את מצבם וחוסר הלכידות לעומת מגזרים אחרים בחברה הישראלית. ולראייה: כ-36 שנים מתחילת העלייה הגדולה - לא הצליחו העולים לייצר ולו מנהיג אחד ברמה הלאומית. אביגדור ליברמן, נזכיר, שייך לעלייה אחרת, זו של ראשית שנות ה-80.
אחת מאלו שמתחו ביקורת על קהילה דוברי הרוסית עצמם היא מרינה קיגל, מומחית אסטרטגיה ודיגיטל, מייסדת קהילה הפייסבוק "הרוסים על הרוסים". בפוסט נוקב כתבה השבוע: "לאלו מכם שכרגע מוטרדים מכך שכמעט ואין ישראלים דוברי רוסית בתפקידי מפתח ברשימות, האם אוכל לשאול שאלה? האם תמכת באותם ישראלים דוברי רוסית שהתמודדו? האם השתתפתם בפגישות איתם? כתבתם פוסטים תומכים ברשתות החברתיות? או שהעדפתם לגעור בהם ולבייש אותם? אנחנו מעדיפים 'להכות את האנשים שלנו' ואז מסתכלים על הרשימות ואומרים: למה אנחנו לא שם?".
