ועדת הבחירות המרכזית תתכנס היום (רביעי) ומחר למרתון דיונים בעשר בקשות הפסילה שהוגשו נגד מועמדים ורשימות המתמודדים לכנסת. הבקשה המרכזית היא זאת שהגישה עוצמה יהודית נגד יו"ר בל"ד, סמי אבו שחאדה, בבקשה לפסילתו האישית.
- עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
שלוש בקשות הוגשו נגד רשימת רע"מ: אחת מטעם עוצמה יהודית, אחת מטעם הליכוד ואחת מטעם פורום "בוחרים בחיים". שתי בקשות נוספות הוגשו נגד רשימת עוצמה יהודית, האחת מטעם הדמוקרטים והשנייה מטעם מכון זולת. בנוסף, עוצמה יהודית הגישה בקשה לפסילת רשימת הדמוקרטים, מכון זולת הגיש בקשה לפסילת רשימת הציונות הדתית וזהות של בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין, הליכוד הגיש בקשה לפסילת הרשימה המשותפת ובפרט נגד עופר כסיף, ומפלגת אורות השחר הגישה בקשה לפסילת רשימת בל"ד.
הדיונים מחר יחלו בבקשת הליכוד נגד עופר כסיף. לאחר מכן תידון בקשת הפסילה של עוצמה יהודית נגד בל"ד, ובהמשך היום צפויה ועדת הבחירות לדון בבקשות הליכוד ועוצמה יהודית לפסילת רע"מ.
כל אזרח או מפלגה רשאים להגיש לוועדת הבחירות המרכזית בקשת פסילה של מועמד או רשימה, בהתאם לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. לפי החוק, ניתן למנוע השתתפות בבחירות כאשר מתקיימת אחת משלוש העילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
היועמ"שית בהרב-מיארה. לא שוללת את פסילתו של אבו שחאדה
(צילום: לשכת עורכי הדין )
במוקד הדיונים, כפי שנכתב, עומדת בקשת עוצמה יהודית לפסול את יו"ר בל"ד, סמי אבו שחאדה. הבקשה נשענת על העילה של תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל, ומתייחסת, בין היתר, למאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, יממה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. במאמר תיאר את האירועים כ"אירוע היסטורי בעל חשיבות במובן הצבאי, הפוליטי והאסטרטגי", והתייחס גם ל"פירותיה המדיניים" של המתקפה. בעוצמה יהודית טוענים כי הדברים מבטאים תמיכה במאבק המזוין נגד ישראל. אבו שחאדה, מנגד, הבהיר כי בעת פרסום הדברים לא הכיר את כל מה שהתרחש ב-7 באוקטובר.
מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט הודיעה כי היא תומכת בבקשת הפסילה, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה בעמדתה כי מתקיימת בעניינו של אבו שחאדה העילה הנוגעת לתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. בעמדתה צוין כי ההסבר שמסר אבו שחאדה, שלפיו בעת כתיבת המאמר לא ידע את ממדי האסון, אינו מניח את הדעת. עם זאת, היא לא המליצה במפורש על פסילתו של אבו שחאדה.
באשר ליתר הבקשות, היועמ"שית קבעה כי בעניינן של רע"מ, הרשימה המשותפת, עוצמה יהודית, הציונות הדתית והדמוקרטים וכן בעניינו של עופר כסיף, לא מתקיימות העילות הנדרשות לפסילה וכי הבקשות אינן עומדות במבחנים שנקבעו בפסיקה.
יופיעו בפני ועדת הבחירות. גוטליב ובן גביר
חלק מהבקשות צפויות לשמש גם ככלי פוליטי במסגרת מערכת הבחירות. בקואליציה מבקשים לפסול את רע"מ, ובכך עשויים להעמיד את מפלגות האופוזיציה בפני דילמה פוליטית: תמיכה בפסילה או התנגדות לה. אם מפלגות בגוש השינוי יתנגדו לפסילת רע"מ, בקואליציה עשויים לטעון כי הן מגנות על מנסור עבאס כשותף אפשרי בעתיד. מנגד, תמיכה בפסילה עשויה להביא לביקורת מצד רע"מ, שמבקשת לשמור על אפשרות לשיתוף פעולה עם מפלגות בגוש ביום שאחרי הבחירות.
גם הדיון בעניין אבו שחאדה ינוצל לטובת במה תקשורתית. מטעם עוצמה יהודית צפויים להופיע בפני ועדת הבחירות השר איתמר בן גביר וח"כ טלי גוטליב, שניהם עורכי דין במקצועם.
על החלטת ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד השופט נעם סולברג, ניתן לעתור לבג"ץ. לוועדה יש היסטוריה של החלטות פסילה שבוטלו בהמשך על ידי בית המשפט העליון. בל"ד עצמה נפסלה בעבר על ידי ועדת הבחירות, וכך גם מועמדים מטעמה, ובהם עזמי בשארה, אולם החלטות אלה נהפכו בהמשך בבג"ץ. גם בעניינו של אבו שחאדה, אם ההחלטה תגיע לפתחו של בג"ץ, צפויה השאלה המרכזית להיות האם מכלול הראיות בעניינו עובר את הרף שנקבע בפסיקה. לצד זאת, עשויה להינתן משמעות לעיתוי ההתבטאות ולנסיבות החריגות של מתקפת 7 באוקטובר.
