האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על המספרים, המניעים והמשמעויות של גל העזיבה מישראל.
הכותרת
בין המלחמה למהפכה המשפטית: למה יותר ישראלים עוזבים את הארץ?
19:30
"בעשור הקודם אנחנו מדברים על משהו כמו 30-35 אלף עוזבים כל שנה וסביב 20-25 אלף חוזרים בכל שנה. כלומר בין 2010 ל-2020 אנחנו מדברים על מאזן של 15-10 אלף יורדים כל שנה. זה נתון הגיוני סך הכל, כי יש יותר יורדים - ללימודים ועבודה וכל מיני. ב-2022 ו-2023 אנחנו רואים את הגידול הדרמטי במספר העוזבים. ב-2022 אנחנו מדברים על 60 אלף עוזבים וב-2023 על 80 אלף, כשמספר החוזרים לא משתנה משמעותית".
כך מתאר ד"ר יוסי הרפז מהחוג לסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, את הזינוק במספר העוזבים בשנים האחרונות.
לדברי הרפז, "העלייה במספר העוזבים ב-2022 קשורה למלחמה ברוסיה ואוקראינה. בדרך כלל אנחנו מקבלים 30-20 אלף עולים בכל שנה, אבל 2022 היא שנה מאוד חריגה. רוסיה פולשת לאוקראינה, ומיד מתחיל גל מאוד מסיבי של עולים, בעיקר מרוסיה. מאוקראינה מגיעים כ-15 אלף איש ומרוסיה מגיעים כ-60 אלף. אנחנו רואים קפיצה בעוזבים כבר ב-2022 כי רובים באו, התאזרחו, והחליטו לעזוב כבר באותה שנה.
"זה היה צפוי, וזה לא צריך לעורר דאגה מיוחדת. זה אנשים שלא תכננו לעזוב את רוסיה, ולא תכננו לעלות לארץ. הם עזבו כי הם הבינו פתאום שפרצה מלחמה ושאולי הולכים לגייס אותם. הקפיצה ב-2022 פחות מושפעת מישראלים ותיקים ואלה יותר אנשים שהגיעו מרוסיה ואוקראינה, והחליטו לחזור"
אלא ש-2023, אומר הרפז, היא מקרה אחר: "ב-2023 אנחנו רואים כבר את ההשפעה של המהפכה המשפטית ושל החששות סביב זה על נתוני ההגירה. אנשים חששו לעתיד המדינה וחששו לכסף שלהם, ופתאום התחילו לבדוק כל מיני אפשרויות. רואים את זה גם בהגירה וגם בגידול בביקוש לאזרחות זרה. ראינו גם אנשים שהלכו וניסו להעביר כספים לחו"ל. כל מיני ניסיונות לייצר ביטוח או דרך מילוט. ב-2023 כבר מדובר בילידי הארץ שמושפעים מהמצב.
"ראינו שקונפליקט פוליטי פנימי מגביר אצל אנשים את תחושת חוסר הביטחון לגבי העתיד וזה מוביל את חלקם לעזוב. זה דוחף אנשים החוצה. במקרה של המלחמה זה מורכב יותר. מצד אחד זה מעורר חשש אצל אנשים בנוגע לביטחון, אבל יש גם לא מעט אנשים שחוזרים. אנשים שהיו בטיולים ארוכים וחזרו למילואים, או אנשים שהמלחמה הגבירה אצלם את התחושה שהבית הוא בישראל. אז אנחנו רואים שהמלחמה היא משהו שגם דוחף החוצה, אבל גם מושך חזרה פנימה. אבל אנחנו עדיין לא יודעים להגיד איזו השפעה חזקה יותר".
"רוב העוזבים נוטים להשתייך לאוכלוסיות חזקות יותר", אומר הרפז "קודם כל רוב המהגרים הם בסביבות גיל העשרים עד הארבעים. אנחנו רואים שיש ייצוג יתר לאנשים משכילים עם כסף. גם נראה שלחילונים, ליברלים, יש יותר נטייה להגר. רואים את זה בסקרים. זה גם מעמד סוציואקונומי וגם זהות חברתית פוליטית. יש גם מקצועות מוביליים יותר - לפסיכולוגים ולעורכי דין למשל, קשה יותר לעזוב מאשר לאנשי הייטק או לרופאים. רובם עם סטטוס גבוה והשתכרות גבוהה".
הכותרת
חוקי המהפכה המשפטית חוזרים | עם טובה צימוקי
17:24
