האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על המרוץ להגדיל את תוחלת החיים.
"לונג'ביטי מילולית אומר אריכות ימים, אבל בעצם אנחנו מדברים על שיח רחב הרבה יותר. בכל העולם תוחלת החיים עלתה במידה משמעותית. למשל, לפי חלק מההערכות, מי שנולד היום עשוי להגיע לגיל 90 ואף יותר. יש שאלה - איך נערכים לדבר הזה? לכן, אנחנו כשיח, עוברים מהעולם של הזדקנות - שכרורכה בהיחלשות, ירידה קוגניטיבית וכל הסיכונים הבריאותיים - לשיח על אריחות ימים וכל מה שנגזר מזה. בעצם יש כאן זיהוי של פוטנציאל גם ברמת הפרט וגם ברמת המשק לחיות הרבה שנים בבריאות טובה, עם עבודה ופנאי, ולממש המון דברים שהיינו רוצים בגיל צעיר יותר", מסבירה ד"ר אירה סובל מומחית לכלכלת אריכות ימים.
(צילום: shutterstock)
"בבסיס הכל מתחיל ונגמר בתוחלת חיים ובהתעסקות בבריאות. מדעני אריכות ימים מנסים להבין יותר על תוחלת חיים בריאה. אבל זה לא מספיק. אנחנו רואים גם אצל מבוגרים היום. מבוגרים רבים היום חיים אמנם חיים ארוכים אבל מצבם הבריאותי לא באמת טוב. למעשה יש שתי גישות למה זה מדע אריכות ימים: אחת אומרת שזה המאמץ להאריך את החיים. . הגישה השנייה אומרת שאין מה לרוץ להאריך את החיים אלא אם נאריך את החיים הבריאים. בעצם, המאמץ העיקרי של מדעני לונג'ביטי היא למצוא תרופה להזדקנות - כמובן שאין כזאת, ושה-FDA טרם הוכיח שהזדקנות היא בכלל מחלה.
"נגזרים מכאן המון משמעויות: אם נחייה יותר טוב נוכל לעבוד יותר, ונוכל לצרוך יותר. יהיו לנו יותר שעות פנאי, נוכל להינות מהקהילה שאנחנו חיים בה. הבסיס אמנם בריאותי אבל ההסתכלות היא גם הוליסטית. יש סוגייה משמעותית למשל של פנסיה וביטוח לאומי. ככל שאנשים יחיו יותר ויעבדו פחות נצטרך להישען יותר על אנשים שעובדים. יש לזה כל מיני פתרונות, המרכזי הוא העלאת גיל הפרישה, עם כל הבעייתיות סביב זה. צריך למצוא המון פתרונות לאנשים שעובדים בעבודה פיזית ורק מחכים ליום הפרישה שלהם. אבל אם מדינת ישראל לא תיקח על עצמה את האתגר של העלאת תוחלת החיים הבריאה - אז אנשים אמנם יחיו יותר אבל יהיו חולים יותר. המדינה חייבת להשקיע בבריאות, ולהתחיל את זה בגילים מאוד מוקדמים".
הכותרת
כמה חלבון אנחנו באמת צריכים?
21:29
