כ-15% מילדי ישראל סובלים ממנה, היא גורמות לאימפולסיביות והיפראקטיביות וקרוב לוודאי שכל הורה שמע עליה או מכיר אותה מקרוב. למרות כל זאת ישנן לא מעט הנחות שגויות לגביה.
הפרעת קשב (ADHD) מורכבת ממכלול תסמינים, הכוללים בין השאר טווח קשב וריכוז ירוד, אימפולסיביות, היפראקטיביות, חוסר שקט ולעיתים גם חולמנות. ההפרעה עשויה לבוא לידי ביטוי בשעמום ממשימות וקושי להשלים אותן, חוסר תשומת לב לפרטים ושיקול דעת לקוי בכל הקשור לנטילת סיכונים.
להפרעת קשב יש מרכיב גנטי משמעותי וייתכן כי הורה שסובל ממנה יוריש אותה לילדיו. לרוב ניתן לזהות את ההפרעה, שחוצה מגזרים ואוכלוסיות, כבר בגיל הרך ובקרב חלק מהמטופלים היא תמשיך גם לגיל המבוגר.
יש לא מעט מיתוסים אודות ADHD, המובילים לבלבול בקרב מטופלים המתמודדים עם ההפרעה והוריהם, ולעיתים אף לטיפול שגוי. הנה המרכזיים שבהם:
1. הפרעת קשב היא עניין שיחלוף עם הזמן
נכון חלקית. ההבנה היום שרוב הילדים ממשיכים עם הפרעת הקשב גם לגיל המבוגר ואופי התסמינים משתנה עם הגיל בהתאם לתקופה ולשלבים שונים של חיי המטופל. כך למשל בזמנים של מתח וחוסר וודאות, כדוגמת ימי הקורונה, סביר להניח שנראה התעצמות של אימפולסיביות והיפרקטיביות המאפיינים את המתמודדים עם הפרעת קשב. מסיבה זאת חשוב להתייחס אליה בכובד ראש.
קראו עוד:
2. אנשים עם הפרעות קשב ניחנו ביצירתיות רבה
נכון. קיימת הנחה שגויה שילדים הסובלים מהפרעת קשב הם עצלנים, שובבים שרק מחפשים "להפריע" לסביבה שלהם, אבל ההפך הוא הנכון. בדרך כלל ילדים עם הפרעת קשב הם מאוד אינטליגנטיים, רגישים וחרוצים, והם יכולים להשפיע באופן חיובי על הסביבה ולהגיע רחוק מאוד.
טיפול תרופתי מהווה חלק אחד מתוך מכלול הכלים להתמודדות עם הפרעת קשב
3. בנים סובלים יותר מקשיי קשב וריכוז
נכון חלקית. הפרעת קשב היא מנת חלקם של שני המינים. עם זאת, בגלל ההתנהגות השונה של בנות המתמודדות עם הפרעת קשב לעומת בנים (בנים יכולים להתנהג בהיפראקטיביות שתמשוך תשומת לב ותוביל בסופו של דבר לאבחון, ואילו בנות לרוב יחלמו בהקיץ) נוצר מצב שבו מורים, שהם לרוב הראשונים לזהות הפרעת קשב בקרב ילדים, יבחינו בהפרעה בקרב בנים יותר מאשר בנות. כתוצאה מכך לעיתים יש יותר בנים המאובחנים בתופעה לעומת בנות.
4. הפרעת הקשב נובעת אך ורק מגורמים סביבתיים
לא נכון. הפרעת קשב היא בעיה נוירו-התפתחותית מולדת ומתישה מאוד. אין ספק כי ישנן השפעות סביבתיות כדוגמת תזונה לקויה, צפייה יתרה במסכים ואפילו זיהום סביבתי, המשפיעות לעיתים על עוצמת הפרעת הקשב אך הפרעות הקשב זוהו עוד לפני כל אלו ואין הוכחה שהן עצמן גורמות לה. ישנם מטופלים שמדווחים כי השימוש במסך דווקא מסייע להם בהתמודדות עם הפרעת הקשב.
5. טיפול תרופתי הופך את הילד ל"זומבי"
לא נכון. הרשת מלאה במידע על הפרעות קשב, חלקו מהימן וחלקו פחות. סטיגמות ותפיסות חברתיות שגויות מובילות לכך שרבים נמנעים מנטילת טיפול תרופתי בעיקר בכל הקשור לילדים הסובלים מההפרעה. זוהי טעות חמורה, הפוגעת בסובלים מהפרעת קשב שיכולים להרוויח מאוד מהיתרונות של טיפול תרופתי.
בנים יכולים להתנהג בהיפראקטיביות שתמשוך תשומת לב ותוביל בסופו של דבר לאבחון, ואילו בנות לרוב יחלמו בהקיץ
עם זאת, חשוב לזכור שטיפול תרופתי מהווה חלק אחד מתוך מכלול הכלים להתמודדות עם הפרעת קשב, ובכדי לטפל בבעיה בצורה הטובה ביותר יש צורך לשלב גם טיפול רגשי, תרגילי הרפיה ופעילות גופנית. התמודדות באופן הוליסטי תביא לתוצאות הטובות ביותר.
הנחות יסוד שגויות בכל הקשור להפרעות קשב עשויות להוביל לאבחון שגוי או הימנעות מוחלטת מאבחון. מחקרים מראים שאנשים שהפרעת הקשב שלהם לא טופלה כראוי עלולים לסבול בעתיד מביטחון עצמי ירוד המוביל לבעיות התנהגותיות, ובמקרים קיצוניים גם לדיכאון ולהתנהגויות מסוכנות.
במקום לשקוע בסטיגמות ומיתוסים, מומלץ להעצים את הסובל מהפרעות קשב, להדגיש את נקודות החוזק שבהחלט קיימות ולאפשר לו לפרוח. הפרעת קשב היא הרבה יותר מטיפול תרופתי כזה או אחר ואפשרויות הטיפול הן רבות ומגוונות. חשוב להתייחס לנושא ברצינות ויצירתיות שיאפשרו לתת את המענה הטוב ביותר עבור המטופל.
הכותבת היא פסיכיאטרית ילדים ונוער בעיריית רחובות
